כ"ב סיון ה'תשפ"ו

וְהִנֵּה, בְּמַה שֶּׁנִּתְבָּאֵר, יוּבַן מַה שֶּׁכָּתוּב: ״אֲנִי ה׳ לֹא שָׁנִיתִי״, פֵּירוּשׁ, שֶׁאֵין שׁוּם שִׁינּוּי כְּלָל, כְּמוֹ שֶׁהָיָה לְבַדּוֹ קוֹדֶם בְּרִיאַת הָעוֹלָם – כָּךְ הוּא לְבַדּוֹ אַחַר שֶׁנִּבְרָא. וְזֶהוּ שֶׁאוֹמְרִים: ״אַתָּה הוּא עַד שֶׁלֹּא נִבְרָא הָעוֹלָם, אַתָּה הוּא כוּ׳״, בְּלִי שׁוּם שִׁינּוּי בְּעַצְמוּתוֹ, וְלֹא בְּדַעְתּוֹ, כִּי בִּידִיעַת עַצְמוֹ יוֹדֵעַ כָּל הַנִּבְרָאִים, שֶׁהַכֹּל מִמֶּנּוּ וּבָטֵל בִּמְצִיאוּת אֶצְלוֹ, וּכְמוֹ שֶׁכָּתַב הָרַמְבַּ״ם זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה, שֶׁ״הוּא הַיּוֹדֵעַ, וְהוּא הַיָּדוּעַ, וְהוּא הַדֵּיעָה עַצְמָהּ – הַכֹּל אֶחָד, וְדָבָר זֶה אֵין כֹּחַ בַּפֶּה לְאָמְרוֹ, וְלֹא בָּאֹזֶן לְשָׁמְעוֹ, וְלֹא בְּלֵב הָאָדָם לְהַכִּירוֹ עַל בּוּרְיוֹ״.