כ"ה סיון ה'תשפ"ו

כִּי מְקוֹר הַחַיּוּת – הוּא רוּחַ פִּיו שֶׁל הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא הַמִּתְלַבֵּשׁ בַּעֲשָׂרָה מַאֲמָרוֹת שֶׁבַּתּוֹרָה, וְרוּחַ פִּיו יִתְבָּרֵךְ, הָיָה יָכוֹל לְהִתְפַּשֵּׁט לְאֵין קֵץ וְתַכְלִית, וְלִבְרוֹא עוֹלָמוֹת אֵין קֵץ וְתַכְלִית לְכַמּוּתָם וְאֵיכוּתָם, וּלְהַחֲיוֹתָם עֲדֵי עַד, וְלֹא הָיָה נִבְרָא עוֹלָם הַזֶּה כְּלָל (שֶׁכְּמוֹ שֶׁהַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא נִקְרָא ״אֵין־סוֹף״, כָּךְ כָּל מִדּוֹתָיו וּפְעוּלּוֹתָיו, דְּ״אִיהוּ וְגַרְמוֹהִי חַד״, הַיְינוּ הַחַיּוּת הַנִּמְשֶׁכֶת מִמִּדּוֹתָיו, שֶׁהֵן חֶסֶד וְרַחֲמִים וּשְׁאָר מִדּוֹתָיו הַקְּדוֹשׁוֹת, עַל יְדֵי הִתְלַבְּשׁוּתָן שֶׁמִּתְלַבְּשׁוֹת בְּרוּחַ פִּיו – ״כִּי הוּא אָמַר וַיֶּהִי״, וְ״עוֹלָם״ – עַל יְדֵי – ״חֶסֶד יִבָּנֶה״ בִּדְבַר ה׳ וְרוּחַ פִּיו, הַנַּעֲשֶׂה כְּלִי וּלְבוּשׁ לְחֶסֶד זֶה, כְּ״הָדֵין קַמְצָא דִּלְבוּשֵׁיהּ מִינֵּיהּ וּבֵיהּ״).