ל' סיון ה'תשפ"ו

הגהה
סוֹד הַצִּמְצוּם בְּאוֹר־אֵין־סוֹף בָּרוּךְ־הוּא, וְצִמְצוּם אָדָם קַדְמוֹן, וְסוֹד הַדִּיקְנָא, שֶׁסּוֹד כָּל הַצִּמְצוּמִים לְצַמְצֵם הָאוֹר שֶׁיִּתְלַבֵּשׁ בִּבְחִינוֹת כֵּלִים דְּי׳ סְפִירוֹת. וְהִנֵּה, אַחַר שֶׁנִּתְלַבֵּשׁ אוֹר־אֵין־סוֹף בִּבְחִינוֹת כֵּלִים דְּחָכְמָה־בִּינָה־דַּעַת, אָז שַׁיָּיךְ לוֹמַר מַה שֶּׁכָּתַב הָרַמְבַּ״ם: ״הוּא הַיּוֹדֵעַ, וְהוּא הַמַּדָּע, וְהוּא הַיָּדוּעַ, וּבִידִיעַת עַצְמוֹ וְכוּ׳״, לְפִי שֶׁבְּחִינוֹת כֵּלִים דַּאֲצִילוּת נַﬠֲשִׂים נְשָׁמָה וְחַיּוּת לִבְרִיאָה־יְצִירָה־ﬠֲשִׂיָּה וּלְכָל אֲשֶׁר בָּהֶם. אֲבָל בְּלִי צִמְצוּם וְהַלְבָּשָׁה הַנִּזְכָּר לְﬠֵיל לֹא שַׁיָּיךְ כְּלָל לוֹמַר ״הוּא הַיּוֹדֵﬠַ, וְהוּא הַמַּדָּע וְכוּ׳״, כִּי אֵינוֹ בִּבְחִינַת וְגֶדֶר דַּﬠַת וּמַדָּע כְּלָל חַס וְשָׁלוֹם, אֶלָּא לְמַﬠְלָה מַּﬠְלָה ﬠִילּוּי רַב ﬠַד אֵין קֵץ אֲפִילוּ מִבְּחִינַת וְגֶדֶר חָכְמָה, ﬠַד שֶׁבְּחִינַת חָכְמָה נֶחְשֶׁבֶת אֶצְלוֹ יִתְבָּרֵךְ כִּבְחִינַת ﬠֲשִׂיָּה גַשְׁמִית: