י"ח אלול ה'תשפ"ו

אַךְ צָרִיךְ לְהַקְדִּים, מַה שֶּׁשָּׁמַעְתִּי מִמּוֹרִי עָלָיו־הַשָּׁלוֹם עַל פָּסוּק ״וְאָנֹכִי עָפָר וָאֵפֶר״, שֶׁאָמַר אַבְרָהָם אָבִינוּ עָלָיו־הַשָּׁלוֹם עַל הֶאָרַת נִשְׁמָתוֹ הַמְּאִירָה בְּגוּפוֹ מֵאוֹר חֶסֶד עֶלְיוֹן, וְהִיא מִדָּתוֹ מִדַּת ״אַהֲבָה רַבָּה״, (נוסח אחר: שֶׁבָּהּ הָיָה) שֶׁהָיָה אוֹהֵב אֶת הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא אַהֲבָה גְדוֹלָה וְעֶלְיוֹנָה כָּל כָּךְ, עַד שֶׁנַּעֲשָׂה ״מֶרְכָּבָה״ לְהַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא.