י"ב תשרי ה'תשפ"ז

וּמִזֶּה יוּבַן הֵיטֵב בְּעִנְיַן סֵדֶר מַדְרֵגוֹת: דּוֹמֵם, צוֹמֵחַ, חַי, מְדַבֵּר, שֶׁהֵן בְּחִינוֹת עָפָר, מַיִם, אֵשׁ, רוּחַ, שֶׁאַף שֶׁהַחַי הוּא לְמַעְלָה מֵהַצּוֹמֵחַ, וְהַמְדַבֵּר – לְמַעְלָה מֵהַחַי, אַף־עַל־פִּי־כֵן, הַחַי נִיזּוֹן וְחַי מֵהַצּוֹמֵחַ, וְהַמְדַבֵּר מְקַבֵּל חַיּוּתוֹ מִשְּׁנֵיהֶם, וְגַם חָכְמָה וָדַעַת, שֶׁ״אֵין הַתִּינוֹק יוֹדֵעַ לִקְרוֹת ׳אַבָּא׳ וְ׳אִימָּא׳ עַד שֶׁיִּטְעוֹם טַעַם דָּגָן כוּ׳״, וַ״עֲדַיִין לָא אֲכִילְנָא בִּישְׂרָא דְתוֹרָא כוּ׳״, כִּי הוּא בְּחִינַת ״אוֹר חוֹזֵר״ מִמַּטָּה לְמַעְלָה, מִתַּחְתִּית הָעֲשִׂיָּה, שֶׁמִּתְגַּלֵּית שָׁם בְּיֶתֶר עֹז, הֶאָרָה דְהֶאָרָה כוּ׳ מֵאוֹר־אֵין־סוֹף הַסּוֹבֵב כָּל עָלְמִין, וּמֵהַ״קַּו״ אוֹר־אֵין־סוֹף שֶׁבְּסִיּוּם ״רַגְלֵי הַיּוֹשֶׁר״ דְּ״אָדָם קַדְמוֹן״ בִּבְחִינַת ״אוֹר חוֹזֵר״, כַּנִּזְכָּר לְעֵיל.