י"ז תשרי ה'תשפ"ז

וְעֵצָה הַיְּעוּצָה לְקַבֵּל בְּאַהֲבָה, הִיא עֲצַת ה׳ בְּפִי חֲכָמֵינוּ־זִכְרוֹנָם־לִבְרָכָה: ״לְפַשְׁפֵּשׁ בְּמַעֲשָׂיו״, וְיִמְצָא לוֹ עֲוֹנוֹת הַצְּרִיכִין מֵירוּק יִסּוּרִים, וְיִרְאֶה לָעַיִן גּוֹדֶל אַהֲבָתוֹ אֵלָיו, הַמְקַלְקֶלֶת הַשּׁוּרָה, כִּמְשַׁל מֶלֶךְ גָּדוֹל וְנוֹרָא הָרוֹחֵץ בִּכְבוֹדוֹ וּבְעַצְמוֹ צוֹאַת בְּנוֹ יְחִידוֹ, מֵרוֹב אַהֲבָתוֹ, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: ״אִם רָחַץ ה׳ צוֹאַת בְּנוֹת צִיּוֹן כוּ׳, בְּרוּחַ מִשְׁפָּט כוּ׳״.