כ"ב תשרי ה'תשפ"ז

וְעַל כֵּן, רַע בְּעֵינַי הַ״מַּעֲשֶׂה אֲשֶׁר נַעֲשָׂה תַּחַת הַשֶּׁמֶשׁ״ בִּכְלָל, וּבִפְרָט בֵּין אַחַיי וְרֵעַיי הַנִּגָּשִׁים אֶל ה׳, ״הַגָּשָׁה – זוֹ תְּפִלָּה״ וְאַחַר הַתְּפִלָּה אוֹ לְפָנֶיהָ – נַעֲשֶׂה ״מוֹשַׁב לֵצִים״ רַחֲמָנָא לִצְּלָן, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ־זִכְרוֹנָם־לִבְרָכָה: ״שְׁנַיִם שֶׁיּוֹשְׁבִין וְאֵין בֵּינֵיהֶם דִּבְרֵי תוֹרָה כוּ׳״, וְאִם נַעֲשָׂה ״מוֹשַׁב לֵצִים״ בַּעֲשָׂרָה, דִּשְׁכִינְתָּא שַׁרְיָא עֲלַיְיהוּ אֵין לְךָ עֶלְבּוֹנָא וּקְלָנָא דִשְׁכִינְתָּא גָּדוֹל מִזֶּה רַחֲמָנָא־לִיצְּלָן, וְאִם אָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ־זִכְרוֹנָם־לִבְרָכָה עַל הָעוֹבֵר עֲבֵירָה בַּסֵּתֶר שֶׁ״דּוֹחֵק רַגְלֵי הַשְּׁכִינָה״ חַס וְשָׁלוֹם, הָעוֹבֵר עֲבֵירָה בָּרַבִּים – דּוֹחֵק כָּל שִׁיעוּר קוֹמָה שֶׁל יוֹצֵר בְּרֵאשִׁית כִּבְיָכוֹל, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ־זִכְרוֹנָם־לִבְרָכָה: ״אֵין אֲנִי וְהוּא וְכוּ׳״, אֶלָּא שֶׁ״מֶּלֶךְ אָסוּר בָּרְהָטִים״ כוּ׳.