י"ד אדר ב' ה'תשפ"ז

זֹאת וְעוֹד אַחֶרֶת, שֶׁכֹּחַ נֶפֶשׁ הַחִיּוּנִית הַמִּתְלַבֶּשֶׁת בְּאוֹתִיּוֹת הַדִּבּוּר בְּתַלְמוּד תּוֹרָה אוֹ תְּפִלָּה וְכַיּוֹצֵא בָהֶן, אוֹ מִצְוֹת מַעֲשִׂיּוֹת – הֲרֵי כָּל גִּידּוּלוֹ וְחַיּוּתוֹ מֵהַדָּם, שֶׁהוּא מִקְּלִיפַּת נוֹגַהּ מַמָּשׁ, שֶׁהֵן כָּל אוֹכָלִין וּמַשְׁקִין שֶׁאָכַל וְשָׁתָה וְנַעֲשׂוּ דָם, שֶׁהָיוּ תַּחַת מֶמְשַׁלְתָּהּ וְיָנְקוּ חַיּוּתָם מִמֶּנָּה, וְעַתָּה הִיא מִתְהַפֶּכֶת מֵרָע לְטוֹב וְנִכְלֶלֶת בִּקְדוּשָּׁה, עַל יְדֵי כֹּחַ נֶפֶשׁ הַחִיּוּנִית הַגָּדֵל מִמֶּנָּה, שֶׁנִּתְלַבֵּשׁ בְּאוֹתִיּוֹת אֵלּוּ אוֹ בַּעֲשִׂיָּה זוֹ, אֲשֶׁר הֵן הֵן פְּנִימִיּוּת רְצוֹנוֹ יִתְבָּרֵךְ בְּלִי שׁוּם הֶסְתֵּר פָּנִים, וְחַיּוּתָן נִכְלָל גַּם כֵּן בְּאוֹר־אֵין־סוֹף בָּרוּךְ־הוּא שֶׁהוּא רְצוֹנוֹ יִתְבָּרֵךְ, וּבְחַיּוּתָן נִכְלָל וְעוֹלֶה גַם כֵּן כֹּחַ נֶפֶשׁ הַחִיּוּנִית.