כ"א אדר ב' ה'תשפ"ז

וְהִנֵּה, עִם כָּל הַנִּכְתָּב לְעֵיל, יוּבַן הֵיטֵב פְּסַק הַהֲלָכָה הָעֲרוּכָה בַּתַּלְמוּד וּפוֹסְקִים דְּ״הִרְהוּר לָאו כְּדִבּוּר דָּמֵי״, וְאִם קָרָא קְרִיאַת שְׁמַע בְּמַחֲשַׁבְתּוֹ וּבְלִבּוֹ לְבַד, בְּכָל כֹּחַ כַּוָּונָתוֹ – לֹא יָצָא יְדֵי חוֹבָתוֹ וְצָרִיךְ לַחֲזוֹר וְלִקְרוֹת, וְכֵן בְּבִרְכַּת הַמָּזוֹן דְּאוֹרַיְיתָא, וּבִשְׁאָר בְּרָכוֹת דְּרַבָּנָן, וּבִתְפִלָּה; וְאִם הוֹצִיא בִּשְׂפָתָיו וְלֹא כִּיוֵּן לִבּוֹ – יָצָא יְדֵי חוֹבָתוֹ בְּדִיעֲבַד, וְאֵין צָרִיךְ לַחֲזוֹר, לְבַד מִפָּסוּק רִאשׁוֹן שֶׁל קְרִיאַת שְׁמַע וּבְרָכָה רִאשׁוֹנָה שֶׁל תְּפִלַּת שְׁמוֹנֶה עֶשְׂרֵה, וְכִדְאִיתָא [בְּרֵישׁ פֶּרֶק ב׳ דִּבְרָכוֹת]: ״עַד כָּאן מִצְוַת כַּוָּונָה, מִכָּאן וְאֵילַךְ מִצְוַת קְרִיאָה וְכוּ׳״.