ד' אייר ה'תשפ"ז

וְיֵשׁ דֶּרֶךְ יָשָׁר לִפְנֵי אִישׁ, שָׁוֶה לְכָל נֶפֶשׁ, וְקָרוֹב הַדָּבָר מְאֹד מְאֹד, לְעוֹרֵר וּלְהָאִיר אוֹר הָאַהֲבָה הַתְּקוּעָה וּמְסוּתֶּרֶת בְּלִבּוֹ, לִהְיוֹת מְאִירָה בְּתוֹקֶף אוֹרָהּ כְּאֵשׁ בּוֹעֲרָה בְּהִתְגַּלּוּת לִבּוֹ וּמוֹחוֹ, לִמְסוֹר נַפְשׁוֹ לַה׳ וְגוּפוֹ וּמְאוֹדוֹ בְּכָל לֵב וּבְכָל נֶפֶשׁ וּמְאֹד, מֵעוּמְקָא דְלִבָּא בֶּאֱמֶת לַאֲמִיתּוֹ, וּבִפְרָט בִּשְׁעַת קְרִיאַת שְׁמַע וּבִרְכוֹתֶיהָ, כְּמוֹ שֶׁיִּתְבָּאֵר.