י"ט תמוז ה'תשפ"ז

אַךְ הָעִנְיָן יוּבַן, עַל פִּי מַה שֶּׁכָּתוּב: ״כִּי חֵלֶק ה׳ עַמּוֹ וְגוֹ׳״, חֵלֶק מִשֵּׁם הַוָיָ׳ בָּרוּךְ־הוּא, כְּדִכְתִיב: ״וַיִּפַּח בְּאַפָּיו נִשְׁמַת חַיִּים״, וּ״מַאן דְּנָפַח מִתּוֹכוֹ נָפַח וְכוּ׳״. וְאַף שֶׁ״אֵין לוֹ דְמוּת הַגּוּף וְכוּ׳״ חַס וְשָׁלוֹם, אַךְ ״דִּבְּרָה תוֹרָה כִּלְשׁוֹן בְּנֵי אָדָם״.