י"ז אב ה'תשפ"ז

אַךְ בֵּיאוּר הָעִנְיָן, לָמָּה אָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ־זִכְרוֹנָם־לִבְרָכָה שֶׁעוֹלָם הַזֶּה דַוְקָא נִבְרָא בְּה׳? הִנֵּה יָדוּעַ לְכָל חַכְמֵי לֵב, כִּי רִיבּוּי הָעוֹלָמוֹת וְהַהֵיכָלוֹת אֲשֶׁר אֵין לָהֶם מִסְפָּר, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: ״הֲיֵשׁ מִסְפָּר לִגְדוּדָיו״, וּבְכָל הֵיכָל וּגְדוּד אֶלֶף אַלְפִין וְרִבּוֹא רִבְבָן מַלְאָכִים, וְכֵן נֶפֶשׁ־רוּחַ־נְשָׁמָה־חַיָּה־יְחִידָה מַדְרֵגוֹת לְאֵין קֵץ, וּבְכָל עוֹלָם וְהֵיכָלוֹת מֵרִיבּוּי הֵיכָלוֹת שֶׁבַּאֲצִילוּת־בְּרִיאָה־יְצִירָה.