כ"ב אב ה'תשפ"ז

וְהִנֵּה מוּדַעַת זֹאת, דְּיֵשׁ ב׳ מִינֵי דְּחִילוּ וּרְחִימוּ: הָרִאשׁוֹנוֹת, הֵן הַנּוֹלָדוֹת מֵהַתְּבוּנָה וְהַדַּעַת בִּגְדוּלַּת ה׳ וּבִדְבָרִים הַמְּבִיאִין לִידֵי אַהֲבַת ה׳ וְיִרְאָתוֹ, וְהָאַחֲרוֹנוֹת, הֵן הַבָּאוֹת אַחַר כָּךְ מִלְמַעְלָה בִּבְחִינַת מַתָּנָה, וּכְמוֹ שֶׁנִּתְבָּאֵר בְּמָקוֹם אַחֵר עַל פָּסוּק: ״עֲבוֹדַת מַתָּנָה אֶתֵּן אֶת כְּהוּנַּתְכֶם״, שֶׁהִיא מִדַּת אַהֲבָה, וְכֵן הוּא גַם כֵּן בְּיִּרְאָה.