כ"ח אלול ה'תשפ"ז

כֵּן עַל דֶּרֶךְ זֶה מַמָּשׁ – הִיא בְּחִינַת חָכְמָתוֹ יִתְבָּרֵךְ, מַה שֶּׁיּוּכַל לְהִתְפַּשֵּׁט מִמֶּנָּה (לְהַשְׁפִּיעַ) [לְהִתְלַבֵּשׁ] בַּתַּחְתּוֹנִים כּוּלָּם, הֵם כְּאַיִן לְגַבֵּי בְּחִינַת פָּנִים הַמְיוּחָד בַּמַּאֲצִיל בָּרוּךְ־הוּא, דְּ״כוּלָּא קַמֵּיהּ כְּלָא חֲשִׁיב״, וְהַהַשְׁפָּעָה לְכָל הַנִּבְרָאִים כּוּלָּם שֶׁהֵם בַּעֲלֵי גְבוּל וְתַכְלִית – נֶחְשֶׁבֶת יְרִידָה וְצִמְצוּם כִּבְיָכוֹל לְגַבֵּי הַמַּאֲצִיל אֵין־סוֹף בָּרוּךְ־הוּא, עַל דֶּרֶךְ מָשָׁל, כְּמוֹ שֶׁנֶּחְשֶׁבֶת יְרִידָה וְצִמְצוּם לְשֵׂכֶל הָאָדָם הַמַּשְׂכִּיל הַמְצוּמְצָם בְּאֵיזֶה עֲשִׂיָּה גַּשְׁמִיּוּת וְחוּמְרִית מַמָּשׁ.