כ"ד תשרי ה'תשפ"ח

וְעַל כֵּן קָבְעוּ חֲכָמֵינוּ־זִכְרוֹנָם־לִבְרָכָה בַּתְּפִלָּה: ״כְּאִלּוּ עוֹמֵד לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ״, עַל כָּל פָּנִים יִהְיֶה מַרְאֶה בְּעַצְמוֹ כְּאִלּוּ עוֹמֵד כוּ׳ לְעֵין כָּל רוֹאֶה בְּעֵינֵי בָשָׂר אֶל מַעֲשָׂיו וְדִיבּוּרָיו, אַף שֶׁאֵין לוֹ מַחֲשָׁבָה – לַכְּסִיל. וְעַל זֶה הָעִנְיָן נִתְקַן כָּל הַתְּפִלּוֹת, לַמִּתְבּוֹנֵן בָּהֶם הֵיטֵב. וּמִי שֶׁאֵינוֹ מַרְאֶה כֵּן – מִתְחַיֵּיב בְּנַפְשׁוֹ. וְעָלָיו אָמְרוּ בַּזֹּהַר הַקָּדוֹשׁ: ״דְּאַנְהִיג קְלָנָא בְּתִקּוּנָא עִילָּאָה וְאַחֲזֵי פֵרוּדָא, וְלֵית לֵיהּ חוּלָקָא בֶּאֱלָהָא דְּיִשְׂרָאֵל״, רַחֲמָנָא לִצְּלָן.