י"ב חשון ה'תשפ"ח

וְזֶהוּ שֶׁכָּתוּב בַּזּוֹהַר הַקָּדוֹשׁ דְּ״צַדִּיקָא דְּאִתְפַּטַּר אִשְׁתַּכַּח בְּכֻלְּהוּ עָלְמִין יַתִּיר מִבְּחַיּוֹהִי״, דְּהַיְינוּ, שֶׁגַּם בְּזֶה הָעוֹלַם הַמַּעֲשֶׂה – ״הַיּוֹם לַעֲשׂוֹתָם״ – אִשְׁתַּכַּח יַתִּיר: כִּי הַמַּעֲשֶׂה (גָּדוֹל) [גָּדֵל] וְהוֹלֵךְ, גִּידּוּלֵי גִידּוּלִין, מִן ״אוֹר זָרוּעַ לַצַּדִּיק״ בַּ״שָּׂדֶה אֲשֶׁר בֵּרְכוֹ ה׳״, הַמֵּאִיר לָאָרֶץ וְחוּצוֹת, וְגַם אֲנַחְנוּ אֵלֶּה פֹה הַיּוֹם כּוּלָּנוּ חַיִּים בִּדְרָכָיו – ״דֶּרֶךְ הַקֹּדֶשׁ יִקָּרֵא לָהּ״. זֹאת בַּעֲבוֹדַת ה׳ בְּמִילֵּי דִשְׁמַיָּא.