ח' ניסן ה'תשפ"ח

אַךְ הַיְינוּ דַּוְוקָא נְשָׁמוֹת מַמָּשׁ, שֶׁהֵן בְּחִינַת מוֹחִין דְּגַדְלוּת אֵין־סוֹף בָּרוּךְ־הוּא, אֲבָל בְּחִינַת הָרוּחַ שֶׁל הַצַּדִּיקִים, וְכֵן שְׁאָר כָּל נִשְׁמוֹת יִשְׂרָאֵל שֶׁעָבְדוּ אֶת ה׳ בִּדְחִילוּ וּרְחִימוּ הַמְסוּתָּרוֹת בְּלֵב כְּלָלוּת יִשְׂרָאֵל, אֵין עוֹלוֹת לְשָׁם, רַק בְּשַׁבָּת וְרֹאשׁ־חֹדֶשׁ לְבַד, דֶּרֶךְ הָעַמּוּד שֶׁמִּגַּן עֵדֶן הַתַּחְתּוֹן לְגַן עֵדֶן הָעֶלְיוֹן, שֶׁהוּא עוֹלַם הַבְּרִיאָה הַנִּקְרָא גַּן עֵדֶן הָעֶלְיוֹן, לְהִתְעַנֵּג עַל ה׳ וְלֵיהָנוֹת מִזִּיו הַשְּׁכִינָה, כִּי אֵין הֲנָאָה וְתַעֲנוּג לְשֵׂכֶל נִבְרָא, אֶלָּא בְּמַה שֶּׁמַּשְׂכִּיל וּמֵבִין וְיוֹדֵעַ וּמַשִּׂיג בְּשִׂכְלוֹ וּבִינָתוֹ, מַה שֶּׁאֶפְשָׁר לוֹ לְהָבִין וּלְהַשִּׂיג מֵאוֹר־אֵין־סוֹף בָּרוּךְ־הוּא, עַל יְדֵי חָכְמָתוֹ וּבִינָתוֹ יִתְבָּרֵךְ, הַמְּאִירוֹת שָׁם בְּעוֹלַם הַבְּרִיאָה.