פרק ו

לַמְנַצֵּ֣חַ בִּ֭נְגִינוֹת עַֽל־הַשְּׁמִינִ֗ית מִזְמ֥וֹר לְדָוִֽד׃

יְֽהֹוָ֗ה אַל־בְּאַפְּךָ֥ תוֹכִיחֵ֑נִי וְֽאַל־בַּחֲמָתְךָ֥ תְיַסְּרֵֽנִי׃

חׇנֵּ֥נִי יְהֹוָה֮ כִּ֤י אֻמְלַ֫ל־אָ֥נִי רְפָאֵ֥נִי יְהֹוָ֑ה כִּ֖י נִבְהֲל֣וּ עֲצָמָֽי׃

וְ֭נַפְשִׁי נִבְהֲלָ֣ה מְאֹ֑ד (ואת) [וְאַתָּ֥ה] יְ֝הֹוָ֗ה עַד־מָתָֽי׃

שׁוּבָ֣ה יְ֭הֹוָה חַלְּצָ֣ה נַפְשִׁ֑י ה֝וֹשִׁיעֵ֗נִי לְמַ֣עַן חַסְדֶּֽךָ׃

כִּ֤י אֵ֣ין בַּמָּ֣וֶת זִכְרֶ֑ךָ בִּ֝שְׁא֗וֹל מִ֣י יֽוֹדֶה־לָּֽךְ׃

יָגַ֤עְתִּי ׀ בְּֽאַנְחָתִ֗י אַשְׂחֶ֣ה בְכׇל־לַ֭יְלָה מִטָּתִ֑י בְּ֝דִמְעָתִ֗י עַרְשִׂ֥י אַמְסֶֽה׃

עָשְׁשָׁ֣ה מִכַּ֣עַס עֵינִ֑י עָ֝תְקָ֗ה בְּכׇל־צוֹרְרָֽי׃

ס֣וּרוּ מִ֭מֶּנִּי כׇּל־פֹּ֣עֲלֵי אָ֑וֶן כִּֽי־שָׁמַ֥ע יְ֝הֹוָ֗ה ק֣וֹל בִּכְיִֽי׃

שָׁמַ֣ע יְ֭הֹוָה תְּחִנָּתִ֑י יְ֝הֹוָ֗ה תְּֽפִלָּתִ֥י יִקָּֽח׃

יֵבֹ֤שׁוּ ׀ וְיִבָּהֲל֣וּ מְ֭אֹד כׇּל־אֹיְבָ֑י יָ֝שֻׁ֗בוּ יֵבֹ֥שׁוּ רָֽגַע׃ {פ}