דלג לתוכן הראשי
תהילים

הגדרות תצוגה

גודל האותיות 32

גופן הקריאה

מצב תצוגה

פריסת הקריאה

צביעת מה שכבר נגלל

כך ייראה הטקסט בזמן הקריאה.

ניווט ופרקים

סיימתם את הקריאה?

חלוקת תהילים

יום יד

חלוקה אישית · פרקים עב–עו

חזרה לתהילים הראשי
ספר תהילים

פרק עבעב.

זה המזמור חיבר דוד על שלמה שיהא לו לב להבין לעשות משפט לעניים:

יום יד

לִשְׁלֹמֹ֨ה | אֱלֹהִ֗ים מִ֖שְׁפָּטֶיךָ לְמֶ֣לֶךְ תֵּ֑ן וְצִדְקָֽתְךָ֥ לְבֶן־מֶֽלֶךְ:

יָדִ֣ין עַמְּךָ֣ בְצֶ֑דֶק וַֽעֲנִיֶּ֥יךָ בְמִשְׁפָּֽט:

יִשְׂא֚וּ הָרִ֓ים שָׁל֥וֹם לָעָ֑ם וּ֜גְבָע֗וֹת בִּצְדָקָֽה:

יִשְׁפֹּ֚ט | עֲֽנִיֵּי־עָ֗ם י֖וֹשִׁיעַ לִבְנֵ֣י אֶבְי֑וֹן וִ֖ידַכֵּ֣א עוֹשֵֽׁק:

יִֽירָא֥וּךָ עִם־שָׁ֣מֶשׁ וְלִפְנֵ֥י יָ֜רֵ֗חַ דּ֣וֹר דּוֹרִֽים:

יֵרֵד כְּמָטָ֣ר עַל־גֵּ֑ז כִּ֜רְבִיבִ֗ים זַרְזִ֥יף אָֽרֶץ:

יִֽפְרַ֣ח בְּיָמָ֣יו צַדִּ֑יק וְרֹ֥ב שָׁ֜ל֗וֹם עַד־בְּלִ֥י יָרֵֽחַ:

וְיֵרְדְּ מִיָּ֣ם עַד־יָ֑ם וּ֜מִנָּהָ֗ר עַד־אַפְסֵי־אָֽרֶץ:

לְפָנָיו יִכְרְע֣וּ צִיִּ֑ים וְ֜אֹֽיְבָ֗יו עָפָ֥ר יְלַחֵֽכוּ:

מַלְכֵ֚י תַרְשִׁ֣ישׁ וְ֖אִיִּים מִנְחָ֣ה יָשִׁ֑יבוּ מַלְכֵ֖י שְׁבָ֥א וּ֜סְבָ֗א אֶשְׁכָּ֥ר יַקְרִֽיבוּ:

וְיִשְׁתַּֽחֲווּ־ל֥וֹ כָל־מְלָכִ֑ים כָּל־גּ֜וֹיִ֗ם יַֽעַבְדֽוּהוּ:

כִּֽי־יַ֖צִּיל אֶבְי֣וֹן מְשַׁוֵּ֑עַ וְ֜עָנִ֗י וְאֵין־עֹזֵ֥ר לֽוֹ:

יָחֹס עַל־דַּ֣ל וְאֶבְי֑וֹן וְנַפְשׁ֖וֹת אֶבְיוֹנִ֣ים יוֹשִֽׁיעַ:

מִתּ֣וֹךְ וּ֖מֵֽחָמָס יִגְאַ֣ל נַפְשָׁ֑ם וְיֵיקַ֖ר דָּמָ֣ם בְּעֵינָֽיו:

וִיחִ֗י וְיִתֶּן־לוֹ֘ מִזְּהַ֪ב שְׁ֫בָ֥א וְיִתְפַּלֵּ֣ל בַּֽעֲד֣וֹ תָמִ֑יד כָּל־הַ֜יּ֗וֹם יְבָֽרֲכֶֽנְהוּ:

יְהִ֚י פִסַּת־בַּ֨ר | בָּאָרֶץ֘ בְּרֹ֪אשׁ הָ֫רִ֥ים יִרְעַ֣שׁ כַּלְּבָנ֣וֹן פִּרְי֑וֹ וְיָצִ֥יצוּ מֵ֜עִ֗יר כְּעֵ֣שֶׂב הָאָֽרֶץ:

יְהִ֚י שְׁמ֨וֹ | לְעוֹלָ֗ם לִפְנֵ֣י שֶׁמֶשׁ֘ יִ֘נּ֪וֹן (כתיב יִנֹּ֪ין) שְׁמ֥וֹ וְיִתְבָּ֥רְכוּ ב֑וֹ כָּל־גּ֜וֹיִ֗ם יְאַשְּׁרֻֽהוּ:

בָּר֚וּךְ | יְהֹוָ֣ה אֱ֖לֹהִים אֱלֹהֵ֣י יִשְׂרָאֵ֑ל עֹשֵׂ֖ה נִפְלָא֣וֹת לְבַדּֽוֹ:

וּבָ֘ר֚וּךְ | שֵׁ֥ם כְּבוֹד֗וֹ לְע֫וֹלָ֥ם וְיִמָּלֵ֣א כְ֖בוֹדוֹ אֶת־כָּל־הָאָ֗רֶץ אָ֘מֵ֥ן | וְאָמֵֽן:

כָּלּ֥וּ תְפִלּ֑וֹת דָּ֜וִ֗ד בֶּן־יִשָֽׁי:

ספר תהילים

פרק עגעג.

בו מבואר השאלה מפני מה צדיק ורע לו ורשע וטוב לו. גם מקונן על אריכות הגלות הזה. עיין בפנים ותמצא מרגוע לנפשך:

מִזְמ֗וֹר לְאָ֫סָ֥ף אַ֚ךְ ט֖וֹב לְיִשְׂרָאֵ֥ל אֱלֹהִ֗ים לְבָרֵ֥י לֵבָֽב:

וַֽאֲנִ֗י כִּ֖מְעַט נָטָ֣יוּ (כתיב נָטָ֣ויּ) רַגְלָ֑י כְּ֜אַ֗יִן שֻׁפְּכ֥וּ (כתיב שֻׁפְּכֻ֥ה) אֲשֻׁרָֽי:

כִּֽי־קִנֵּ֥אתִי בַֽהוֹלְלִ֑ים שְׁל֖וֹם רְשָׁעִ֣ים אֶרְאֶֽה:

כִּ֚י אֵ֖ין חַרְצֻבּ֥וֹת לְמוֹתָ֗ם וּבָרִ֥יא אוּלָֽם:

בַּֽעֲמַ֣ל אֱנ֣וֹשׁ אֵינֵ֑מוֹ וְעִם־אָ֜דָ֗ם לֹ֣א יְנֻגָּֽעוּ:

לָכֵן עֲנָקַ֣תְמוֹ גַֽאֲוָ֑ה יַֽעֲטָף־שִׁ֜֗ית חָמָ֥ס לָֽמוֹ:

יָצָ֣א מֵחֵ֣לֶב עֵינֵ֑מוֹ עָֽ֜בְר֗וּ מַשְׂכִּיּ֥וֹת לֵבָֽב:

יָמִ֚יקוּ | וִֽידַבְּר֣וּ בְרָ֣ע עֹ֑שֶׁק מִמָּר֥וֹם יְדַבֵּֽרוּ:

שַׁתּ֣וּ בַשָּׁמַ֣יִם פִּיהֶ֑ם וּ֜לְשׁוֹנָ֗ם תִּֽהֲלַ֥ךְ בָּאָֽרֶץ:

לָכֵ֗ן יָשׁ֣וּב (כתיב יָשׁ֣יּב) עַמּ֣וֹ הֲלֹ֑ם וּמֵ֥י מָ֜לֵ֗א יִמָּ֥צוּ לָֽמוֹ:

וְאָֽמְר֗וּ אֵיכָ֥ה יָֽדַע־אֵ֑ל וְיֵ֖שׁ דֵּעָ֣ה בְעֶלְיֽוֹן:

הִנֵּה־אֵ֥לֶּה רְשָׁעִ֑ים וְשַׁלְוֵ֥י ע֜וֹלָ֗ם הִשְׂגּוּ־חָֽיִל:

אַךְ־רִ֖יק זִכִּ֣יתִי לְבָבִ֑י וָֽאֶרְחַ֖ץ בְּנִקָּי֣וֹן כַּפָּֽי:

וָֽאֱהִ֣י נָ֖גוּעַ כָּל־הַיּ֑וֹם וְ֜תֽוֹכַחְתִּ֗י לַבְּקָרִֽים:

אִם־אָ֖מַרְתִּי אֲסַפְּרָ֣ה כְמ֑וֹ הִנֵּ֚ה ד֖וֹר בָּנֶ֣יךָ בָגָֽדְתִּי:

וַֽאֲחַשְּׁבָה לָדַ֣עַת זֹ֑את עָמָ֖ל ה֣וּא (כתיב ה֣יּא) בְעֵינָֽי:

עַד־אָב֥וֹא אֶל־מִקְדְּשֵׁי־אֵ֑ל אָ֜בִ֗ינָה לְאַֽחֲרִיתָֽם:

אַ֣ךְ בַּֽ֖חֲלָקוֹת תָּשִׁ֣ית לָ֑מוֹ הִ֜פַּלְתָּ֗ם לְמַשּׁוּאֽוֹת:

אֵ֚יךְ הָי֣וּ לְשַׁמָּ֣ה כְרָ֑גַע סָ֥פוּ תַ֜֗מּוּ מִן־בַּלָּהֽוֹת:

כַּֽחֲל֥וֹם מֵֽהָקִ֑יץ אֲ֜דֹנָי בָּעִ֚יר | צַלְמָ֬ם תִּבְזֶֽה:

כִּֽי־יִתְחַמֵּ֥ץ לְבָבִ֑י וְ֜כִלְיוֹתַ֗י אֶשְׁתּוֹנָֽן:

וַֽאֲנִי־בַ֖עַר וְלֹ֣א אֵדָ֑ע בְּ֜הֵמ֗וֹת הָיִ֥יתִי עִמָּֽךְ:

וַֽאֲנִ֣י תָמִ֣יד עִמָּ֑ךְ אָ֜חַ֗זְתָּ בְּיַ֣ד יְמִינִֽי:

בַּֽעֲצָֽתְךָ֥ תַנְחֵ֑נִי וְאַ֖חַר כָּב֣וֹד תִּקָּחֵֽנִי:

מִי־לִ֥י בַשָּׁמָ֑יִם וְעִמְּךָ֖ לֹֽא־חָפַ֣צְתִּי בָאָֽרֶץ:

כָּלָ֥ה שְׁאֵרִ֗י וּלְבָ֫בִ֥י צוּר־לְבָבִ֥י וְחֶלְקִ֗י אֱלֹהִ֥ים לְעוֹלָֽם:

כִּֽי־הִנֵּ֣ה רְחֵקֶ֣יךָ יֹאבֵ֑דוּ הִ֜צְמַ֗תָּה כָּל־זוֹנֶ֥ה מִמֶּֽךָּ:

וַֽאֲנִ֚י | קִרְבַ֥ת אֱלֹהִ֗ים לִ֫י ט֥וֹב שַׁתִּ֚י | בַּֽאדֹנָ֣י יֱהֹוִ֣ה מַחְסִּ֑י לְ֜סַפֵּ֗ר כָּל־מַלְאֲכוֹתֶֽיךָ:

ספר תהילים

פרק עדעד.

המשורר מאונן ומקונן היאך שרפו כל בתי כנסיות ובתי מדרשות. פלשתים החריבו שילה נבוכדנצר החריב בית ראשון, וכל כך זמן שאנו בגלות לא ראינו אותות הגאולה ומתי יהיה הגאולה. עיין ותמצא קינות ונחמות:

מַשְׂכִּ֗יל לְאָ֫סָ֣ף לָמָ֣ה אֱ֖לֹהִים זָנַ֣חְתָּ לָנֶ֑צַח יֶעְשַּׁ֥ן אַ֜פְּךָ֗ בְּצֹ֣אן מַרְעִיתֶֽךָ:

זְכֹ֚ר עֲדָֽתְךָ֨ | קָ֘נִ֚יתָ קֶּ֗דֶם גָּ֖אַלְתָּ שֵׁ֣בֶט נַֽחֲלָתֶ֑ךָ הַר־צִ֜יּ֗וֹן זֶ֚ה | שָׁכַ֬נְתָּ בּֽוֹ:

הָרִ֣ימָה פְ֖עָמֶיךָ לְמַשֻּׁא֣וֹת נֶ֑צַח כָּל־הֵרַ֖ע אוֹיֵ֣ב בַּקֹּֽדֶשׁ:

שָֽׁאֲג֣וּ צֹֽ֖רְרֶיךָ בְּקֶ֣רֶב מֽוֹעֲדֶ֑ךָ שָׂ֖מוּ אוֹתֹתָ֣ם אֹתֽוֹת:

יִוָּדַע כְּמֵבִ֣יא לְמָ֑עְלָה בִּסְבָךְ־עֵ֜֗ץ קַרְדֻּמּֽוֹת:

֖וְעַתָּה (כתיב וְעַתָּ) פִּתּוּחֶ֣יהָ יָ֑חַד בְּכַשִּׁ֥יל וְ֜כֵֽילַפּ֗וֹת יַֽהֲלֹמֽוּן:

שִׁלְח֣וּ בָ֖אֵשׁ מִקְדָּשֶׁ֑ךָ לָ֜אָ֗רֶץ חִלְּל֥וּ מִֽשְׁכַּן־שְׁמֶֽךָ:

אָֽמְר֣וּ בְ֖לִבָּם נִינָ֣ם יָ֑חַד שָֽׂרְפ֖וּ כָל־מֽוֹעֲדֵי־אֵ֣ל בָּאָֽרֶץ:

אֹֽתוֹתֵ֗ינוּ לֹֽא־רָ֫אִ֥ינוּ אֵֽין־ע֥וֹד נָבִ֑יא וְלֹֽא־אִ֜תָּ֗נוּ יוֹדֵ֥עַ עַד־מָֽה:

עַד־מָתַ֣י אֱ֖לֹהִים יְחָרֵ֣ף צָ֑ר יְנָ֘אֵ֚ץ אוֹיֵ֖ב שִׁמְךָ֣ לָנֶֽצַח:

לָ֚מָּה תָשִׁ֣יב יָֽ֖דְךָ וִֽימִינֶ֑ךָ מִקֶּ֖רֶב חֵֽיקְךָ֣ (כתיב חֵֽוקְךָ֣) כַלֵּֽה:

וֵֽאלֹהִים מַלְכִּ֣י מִקֶּ֑דֶם פֹּעֵ֥ל יְ֜שׁוּע֗וֹת בְּקֶ֣רֶב הָאָֽרֶץ:

אַתָּ֚ה פוֹרַ֣רְתָּ בְעָזְּךָ֣ יָ֑ם שִׁבַּ֖רְתָּ רָאשֵׁ֥י תַ֜נִּינִ֗ים עַל־הַמָּֽיִם:

אַתָּ֣ה רִ֖צַּצְתָּ רָאשֵׁ֣י לִוְיָתָ֑ן תִּתְּנֶ֥נּוּ מַֽ֜אֲכָ֗ל לְעַ֣ם לְצִיִּֽים:

אַתָּ֣ה בָ֖קַעְתָּ מַעְיָ֣ן וָנָ֑חַל אַתָּ֥ה ה֜וֹבַ֗שְׁתָּ נַֽהֲר֥וֹת אֵיתָֽן:

לְךָ֣ י֖וֹם אַף־לְךָ֣ לָ֑יְלָה אַתָּ֥ה הֲ֜כִינ֗וֹתָ מָא֥וֹר וָשָֽׁמֶשׁ:

אַתָּ֣ה הִ֖צַּבְתָּ כָּל־גְּבוּל֣וֹת אָ֑רֶץ קַ֥יִץ וָ֜חֹ֗רֶף אַתָּ֥ה יְצַרְתָּֽם:

זְכָר־זֹ֗את א֖וֹיֵב חֵרֵ֥ף | יְהֹוָ֑ה וְעַם־נָ֜בָ֗ל נִֽאֲצ֥וּ שְׁמֶֽךָ:

אַל־תִּתֵּ֣ן לְ֖חַיַּת נֶ֣פֶשׁ תּוֹרֶ֑ךָ חַיַּ֥ת עֲ֜נִיֶּ֗יךָ אַל־תִּשְׁכַּ֥ח לָנֶֽצַח:

הַבֵּ֥ט לַבְּרִ֑ית כִּי־מָֽלְא֥וּ מַֽחֲשַׁכֵּי־אֶ֜֗רֶץ נְא֣וֹת חָמָֽס:

אַל־יָשֹׁ֣ב דַּ֣ךְ נִכְלָ֑ם עָנִ֥י וְ֜אֶבְי֗וֹן יְהַֽלְל֥וּ שְׁמֶֽךָ:

קוּמָ֣ה אֱ֖לֹהִים רִיבָ֣ה רִיבֶ֑ךָ זְכֹ֖ר חֶרְפָּֽתְךָ֥ מִנִּי־נָ֜בָ֗ל כָּל־הַיּֽוֹם:

אַל־ תִּ֖שְׁכַּח ק֣וֹל צֹֽרְרֶ֑יךָ שְׁא֥וֹן קָ֜מֶ֗יךָ עֹלֶ֥ה תָמִֽיד:

ספר תהילים

פרק עהעה.

כמה מעלות לישראל כשיש להם יום טוב, אינם עוסקים בדברי הוללות רק בשירות ותשבחות הלכות פסח בפסח, וגם כשאמרו נעשה ונשמע בזה קיימו העולם, ומוסרים גדולים לאותם המתענגים בעונג בעולם הזה שחשבו אשר כחם עשה כל החיל:

לַֽמְנַצֵּ֥חַ אַל־תַּשְׁחֵ֑ת מִזְמ֖וֹר לְאָסָ֣ף שִֽׁיר:

הוֹדִ֚ינוּ לְּךָ֨ | אֱלֹהִ֗ים ה֖וֹדִינוּ וְקָר֣וֹב שְׁמֶ֑ךָ סִ֜פְּר֗וּ נִפְלְאוֹתֶֽיךָ:

כִּי־אֶקַּ֥ח מוֹעֵ֑ד אֲ֜נִ֗י מֵֽישָׁרִ֥ים אֶשְׁפֹּֽט:

נְֽמֹגִ֗ים־אֶ֥רֶץ וְכָל־יֹֽשְׁבֶ֑יהָ אָֽנֹכִ֨י תִכַּ֖נְתִּי עַמּוּדֶ֣יהָ סֶּֽלָה:

אָמַ֣רְתִּי לַ֖הֽוֹלְלִים אַל־תָּהֹ֑לּוּ וְ֜לָֽרְשָׁעִ֗ים אַל־תָּרִ֥ימוּ קָֽרֶן:

אַל־תָּרִ֣ימוּ לַמָּר֣וֹם קַרְנְכֶ֑ם תְּדַבְּר֖וּ בְצַוָּ֣אר עָתָֽק:

כִּ֚י לֹ֣א מִ֖מּוֹצָא וּמִמַּֽעֲרָ֑ב וְ֜לֹ֗א מִמִּדְבַּ֥ר הָרִֽים:

כִּֽי־אֱלֹהִ֥ים שֹׁפֵ֑ט זֶ֥ה יַ֜שְׁפִּ֗יל וְזֶ֣ה יָרִֽים:

כִּ֚י כ֪וֹס בְּיַד־יְהֹוָ֡ה וְיַ֚יִן חָמַ֨ר | מָ֥לֵא מֶסֶךְ֘ וַיַּגֵּ֪ר מִ֫זֶּ֥ה אַךְ־שְׁ֖מָרֶיהָ יִמְצ֣וּ יִשְׁתּ֑וּ כֹּ֜֗ל רִשְׁעֵי־אָֽרֶץ:

וַֽאֲנִי אַגִּ֣יד לְעֹלָ֑ם אֲ֜זַמְּרָ֗ה לֵֽאלֹהֵ֥י יַֽעֲקֹֽב:

וְכָל־קַרְנֵ֣י רְשָׁעִ֣ים אֲגַדֵּ֑עַ תְּ֜רוֹמַ֗מְנָה קַרְנ֥וֹת צַדִּֽיק:

ספר תהילים

פרק עועו.

בו מבואר נבואת סנחריב במעשה שהיה ברב חילו שהיו לו, כולם נחטפו בשינת מות ולא היה כח בידם ליטול כלי מלחמתם ונפלו כולם:

לַֽמְנַצֵּ֥חַ בִּנְגִינֹ֑ת מִזְמ֖וֹר לְאָסָ֣ף שִֽׁיר:

נוֹדָ֣ע בִּֽיהוּדָ֣ה אֱלֹהִ֑ים בְּ֜יִשְׂרָאֵ֗ל גָּד֥וֹל שְׁמֽוֹ:

וַיְהִ֣י בְשָׁלֵ֣ם סוּכּ֑וֹ וּמְע֖וֹנָת֣וֹ בְצִיּֽוֹן:

שָׁמָּה שִׁבַּ֣ר רִשְׁפֵי־קָ֑שֶׁת מָגֵ֨ן וְחֶ֖רֶב וּמִלְחָמָ֣ה סֶֽלָה:

נָאוֹר אַתָּ֥ה אַדִּ֗יר מֵֽהַרְרֵי־טָֽרֶף:

אֶשְׁתּ֚וֹלְל֨וּ | אַבִּ֬ירֵי לֵ֗ב נָמ֥וּ שְׁנָתָ֑ם וְלֹֽא־מָֽצְא֖וּ כָל־אַנְשֵׁי־חַ֣יִל יְדֵיהֶֽם:

מִגַּֽעֲרָ֣תְךָ אֱלֹהֵ֣י יַֽעֲקֹ֑ב נִ֜רְדָּ֗ם וְרֶ֣כֶב וָסֽוּס:

אַתָּ֚ה | נ֥וֹרָא אַ֗תָּה וּמִי־יַֽעֲמֹ֥ד לְ֜פָנֶ֗יךָ מֵאָ֥ז אַפֶּֽךָ:

מִשָּׁמַיִם הִשְׁמַ֣עְתָּ דִּ֑ין אֶ֖רֶץ יָֽרְאָ֣ה וְשָׁקָֽטָה:

בְּקוּם־לַמִּשְׁפָּ֥ט אֱלֹהִ֑ים לְהוֹשִׁ֖יעַ כָּל־עַנְוֵי־אֶ֣רֶץ סֶֽלָה:

כִּֽי־חֲמַ֣ת אָדָ֣ם תּוֹדֶ֑ךָּ שְׁאֵרִ֖ית חֵמֹ֣ת תַּחְגֹּֽר:

נִֽדְר֣וּ וְשַׁלְּמוּ֘ לַֽיהֹוָ֪ה אֱֽלֹֽהֵ֫יכֶ֥ם כָּל־סְבִיבָ֑יו יֹבִ֖ילוּ שַׁ֣י לַמּוֹרָֽא:

יִבְצֹר ר֣וּחַ נְגִידִ֑ים נ֜וֹרָ֗א לְמַלְכֵי־אָֽרֶץ:

הגדרות נגישות