דלג לתוכן הראשי
תהילים

הגדרות תצוגה

גודל האותיות 32

גופן הקריאה

מצב תצוגה

פריסת הקריאה

צביעת מה שכבר נגלל

כך ייראה הטקסט בזמן הקריאה.

ניווט ופרקים

סיימתם את הקריאה?

חלוקת תהילים

יום כז

חלוקה אישית · פרקים קכ–קלד

חזרה לתהילים הראשי
ספר תהילים

פרק קכקכ.

ויכוח על אותן המדברים לשון הרע והיאך הורגת אף במקום רחוק יותר מכלי זיין:

יום כז

שִׁ֗יר הַמַּֽ֫עֲל֥וֹת אֶל־יְ֖הֹוָה בַּצָּרָ֣תָה לִּ֑י קָ֜רָ֗אתִי וַֽיַּֽעֲנֵֽנִי:

יְהֹוָ֗ה הַצִּ֣ילָה נַ֖פְשִׁי מִשְּׂפַת־שֶׁ֑קֶר מִלָּשׁ֥וֹן רְמִיָּֽה:

מַה־יִּתֵּ֣ן לְ֖ךָ וּמַה־יֹּסִ֥יף לָ֗ךְ לָשׁ֥וֹן רְמִיָּֽה:

חִצֵּ֣י גִבּ֣וֹר שְׁנוּנִ֑ים עִ֜֗ם גַּֽחֲלֵ֥י רְתָמִֽים:

א֣וֹיָה לִ֖י כִּי־גַ֣רְתִּי מֶ֑שֶׁךְ שָׁ֜כַ֗נְתִּי עִם־אָֽהֳלֵ֥י קֵדָֽר:

רַבַּת שָֽׁכְנָה־לָּ֣הּ נַפְשִׁ֑י עִ֜֗ם שׂוֹנֵ֥א שָׁלֽוֹם:

אֲֽנִי־שָׁ֖לוֹם וְכִ֣י אֲדַבֵּ֑ר הֵ֜֗מָּה לַמִּלְחָמָֽה:

ספר תהילים

פרק קכאקכא.

היאך יש מעלה בגן עדן התחתון ומשם עולה לגן עדן העליון והיאך הקב״ה משגיח:

שִׁ֗יר לַֽמַּֽ֫עֲל֥וֹת אֶשָּׂ֣א עֵ֖ינַי אֶל־הֶֽהָרִ֑ים מֵ֜אַ֗יִן יָבֹ֥א עֶזְרִֽי:

עֶזְרִי מֵעִ֣ם יְהֹוָ֑ה עֹ֜שֵׂ֗ה שָׁמַ֥יִם וָאָֽרֶץ:

אַל־יִתֵּ֣ן לַמּ֣וֹט רַגְלֶ֑ךָ אַל־יָ֜נ֗וּם שֹֽׁמְרֶֽךָ:

הִנֵּ֚ה לֹ֣א יָ֖נוּם וְלֹ֣א יִישָׁ֑ן שׁ֜וֹמֵ֗ר יִשְׂרָאֵֽל:

יְהֹוָ֥ה שֹֽׁמְרֶ֑ךָ יְהֹוָ֥ה צִ֜לְּךָ֗ עַל־יַ֥ד יְמִינֶֽךָ:

יוֹמָ֗ם הַשֶּׁ֥מֶשׁ לֹֽא־יַ֜כֶּ֗כָּה וְיָרֵ֥חַ בַּלָּֽיְלָה:

יְֽהֹוָ֗ה יִשְׁמָרְךָ֥ מִכָּל־רָ֑ע יִ֜שְׁמֹ֗ר אֶת־נַפְשֶֽׁךָ:

יְֽהֹוָ֗ה יִשְׁמָר־צֵֽאתְךָ֥ וּבוֹאֶ֑ךָ מֵֽ֜עַתָּ֗ה וְעַד־עוֹלָֽם:

ספר תהילים

פרק קכבקכב.

מספר המשורר משבח ירושלים והניסים שנעשו בירושלים:

שִׁ֥יר הַֽמַּֽעֲל֗וֹת לְדָ֫וִ֥ד שָׂ֖מַחְתִּי בְּאֹֽמְרִ֣ים לִ֑י בֵּ֖ית יְהֹוָ֣ה נֵלֵֽךְ:

עֹֽמְדוֹת הָי֣וּ רַגְלֵ֑ינוּ בִּ֜שְׁעָרַ֗יִךְ יְרֽוּשָׁלִָֽם:

יְרֽוּשָׁלִַ֥ם הַבְּנוּיָ֑ה כְּ֜עִ֗יר שֶׁחֻבְּרָה־לָּ֥הּ יַחְדָּֽו:

שֶׁשָּׁ֨ם עָל֪וּ שְׁבָטִ֡ים שִׁבְטֵי־יָ֖הּ עֵד֣וּת לְיִשְׂרָאֵ֑ל לְ֜הֹד֗וֹת לְשֵׁ֣ם יְהֹוָֽה:

כִּ֚י שָׁ֨מָּה | יָֽשְׁב֣וּ כִסְא֣וֹת לְמִשְׁפָּ֑ט כִּ֜סְא֗וֹת לְבֵ֣ית דָּוִֽד:

שַֽׁאֲלוּ שְׁל֣וֹם יְרֽוּשָׁלִָ֑ם יִ֜שְׁלָ֗יוּ אֹֽהֲבָֽיִךְ:

יְהִֽי־שָׁל֥וֹם בְּחֵילֵ֑ךְ שַׁ֜לְוָ֗ה בְּאַרְמְנוֹתָֽיִךְ:

לְמַֽעַן־אַחַ֥י וְרֵעָ֑י אֲדַבְּרָה־נָּ֖א שָׁל֣וֹם בָּֽךְ:

לְמַעַן בֵּית־יְהֹוָ֣ה אֱלֹהֵ֑ינוּ אֲבַקְשָׁ֖ה ט֣וֹב לָֽךְ:

ספר תהילים

פרק קכגקכג.

המשורר מקונן על זמן ארוך ורב שעברו כבר בגלות:

שִׁ֗יר הַֽמַּֽ֫עֲל֥וֹת אֵ֖לֶיךָ נָשָׂ֣אתִי אֶת־עֵינַ֑י הַ֜יֹּֽשְׁבִ֗י בַּשָּׁמָֽיִם:

הִנֵּ֨ה כְעֵינֵ֪י עֲבָדִ֡ים אֶל־יַ֚ד אֲדֽוֹנֵיהֶ֗ם כְּעֵינֵ֣י שִׁפְחָה֘ אֶל־יַ֪ד גְּבִ֫רְתָּ֥הּ כֵּ֣ן עֵ֖ינֵינוּ אֶל־יְהֹוָ֣ה אֱלֹהֵ֑ינוּ עַ֜֗ד שֶׁיְּחָנֵּֽנוּ:

חָנֵּ֣נוּ יְהֹוָ֣ה חָנֵּ֑נוּ כִּי־רַ֜֗ב שָׂבַ֥עְנוּ בֽוּז:

רַבַּת֘ שָֽׂבְעָה־לָּ֪הּ נַ֫פְשֵׁ֥נוּ הַלַּ֥עַג הַשַּֽׁאֲנַנִּ֑ים הַ֜בּ֗וּז לִגְאֵ֥י יוֹנִֽים (כתיב לִגְאֵ֥יוֹנִֽים) :

ספר תהילים

פרק קכדקכד.

שִׁ֥יר הַֽמַּֽעֲל֗וֹת לְדָ֫וִ֥ד לוּלֵ֣י יְ֖הֹוָה שֶׁהָ֣יָה לָ֑נוּ יֹֽאמַר־נָ֥א יִשְׂרָאֵֽל:

לוּלֵ֣י יְ֖הֹוָה שֶׁהָ֣יָה לָ֑נוּ בְּק֖וּם עָלֵ֣ינוּ אָדָֽם:

אֲזַי חַיִּ֣ים בְּלָע֑וּנוּ בַּֽחֲר֖וֹת אַפָּ֣ם בָּֽנוּ:

אֲזַי הַמַּ֣יִם שְׁטָפ֑וּנוּ נַ֜֗חְלָה עָבַ֥ר עַל־נַפְשֵֽׁנוּ:

אֲזַי עָבַ֣ר עַל־נַפְשֵׁ֑נוּ הַ֜מַּ֗יִם הַזֵּֽידוֹנִֽים:

בָּר֥וּךְ יְהֹוָ֑ה שֶׁלֹּ֖א נְתָנָ֥נוּ טֶ֜֗רֶף לְשִׁנֵּיהֶֽם:

נַפְשֵׁ֗נוּ כְּצִפּ֥וֹר נִמְלְטָה֘ מִפַּ֪ח יֽ֫וֹקְשִׁ֥ים הַפַּ֥ח נִ֜שְׁבָּ֗ר וַֽאֲנַ֥חְנוּ נִמְלָֽטְנוּ:

עֶזְרֵנוּ בְּשֵׁ֣ם יְהֹוָ֑ה עֹ֜שֵׂ֗ה שָׁמַ֥יִם וָאָֽרֶץ:

ספר תהילים

פרק קכהקכה.

שִׁ֗יר הַֽמַּֽ֫עֲל֥וֹת הַבֹּֽטְחִ֥ים בַּֽיהֹוָ֑ה כְּהַר־צִיּ֥וֹן לֹֽא־יִ֜מּ֗וֹט לְעוֹלָ֥ם יֵשֵֽׁב:

יְרֽוּשָׁלִַ֗ם הָרִים֘ סָבִ֪יב לָ֥הּ וַֽ֖יהֹוָה סָבִ֣יב לְעַמּ֑וֹ מֵֽ֜עַתָּ֗ה וְעַד־עוֹלָֽם:

כִּ֚י לֹ֪א יָנ֡וּחַ שֵׁ֚בֶט הָרֶ֗שַׁע עַל֘ גּוֹרַ֪ל הַצַּדִּ֫יקִ֥ים לְמַ֡עַן לֹֽא־יִשְׁלְח֖וּ הַצַּדִּיקִ֨ים | בְּעַוְלָ֬תָה יְדֵיהֶֽם:

הֵיטִ֣יבָה יְ֖הֹוָה לַטּוֹבִ֑ים וְלִֽישָׁרִ֥ים בְּלִבּוֹתָֽם:

וְהַמַּטִּ֚ים | עֲקַלְקַלּוֹתָ֗ם יֽוֹלִיכֵ֣ם יְ֖הֹוָה אֶת־פֹּֽעֲלֵ֣י הָאָ֑וֶן שָׁ֜ל֗וֹם עַל־יִשְׂרָאֵֽל:

ספר תהילים

פרק קכוקכו.

ידבר על העתיד ומדמה הגלות כמו אדם שזורע בארץ יבשה בוכה ומתחנן להקב״ה שימטיר עליה שלא יפסיד הזרע ואם יזכה לקצור הוא נותן הודאה להקב״ה:

שִׁ֗יר הַֽמַּֽ֫עֲל֥וֹת בְּשׁ֣וּב יְ֖הֹוָה אֶת־שִׁיבַ֣ת צִיּ֑וֹן הָ֜יִ֗ינוּ כְּחֹֽלְמִֽים:

אָ֚ז יִמָּלֵ֪א שְׂחֹ֡ק פִּינוּ֘ וּלְשׁוֹנֵ֪נוּ רִ֫נָּ֥ה אָ֖ז יֹֽאמְר֣וּ בַגּוֹיִ֑ם הִגְדִּ֥יל יְ֜הֹוָ֗ה לַֽעֲשׂ֥וֹת עִם־אֵֽלֶּה:

הִגְדִּ֣יל יְ֖הֹוָה לַֽעֲשׂ֣וֹת עִמָּ֑נוּ הָ֜יִ֗ינוּ שְׂמֵחִֽים:

שׁוּבָ֣ה יְ֖הֹוָה אֶת־שְׁבִיתֵ֑נוּ (כתיב שְׁבִותֵ֑נוּ) כַּֽאֲפִיקִ֥ים בַּנֶּֽגֶב:

הַזֹּֽרְעִ֥ים בְּדִמְעָ֗ה בְּרִנָּ֥ה יִקְצֹֽרוּ:

הָ֘ל֚וֹךְ יֵלֵ֨ךְ | וּבָכֹה֘ נֹשֵׂ֪א מֶֽשֶׁךְ־הַ֫זָּ֥רַע בֹּֽא־יָבֹ֥א בְרִנָּ֑ה נֹ֜שֵׂ֗א אֲלֻמֹּתָֽיו:

ספר תהילים

פרק קכזקכז.

בו מבואר היאך דוד המלך מוכיח בני דורו ובראשון שלמה בנו שיהיו כל מעשיו לשם שמים ומגנה אנשי סוחרים המיגעים יומם ולילה במחייתן:

שִׁ֥יר הַֽמַּֽעֲל֗וֹת לִשְׁלֹ֫מֹ֥ה אִם־יְהֹוָ֚ה | לֹֽא־יִבְנֶ֬ה בַ֗יִת שָׁ֚וְא | עָֽמְל֣וּ בוֹנָ֣יו בּ֑וֹ אִם־יְהֹוָ֥ה לֹֽא־יִשְׁמָר־עִ֜֗יר שָׁ֚וְא | שָׁקַ֬ד שׁוֹמֵֽר:

שָׁ֚וְא לָכֶ֨ם | מַשְׁכִּ֪ימֵי ק֡וּם מְאַֽחֲרֵי־שֶׁ֗בֶת אֹֽ֖כְלֵי לֶ֣חֶם הָֽעֲצָבִ֑ים כֵּ֚ן יִתֵּ֖ן לִֽידִיד֣וֹ שֵׁנָֽא:

הִנֵּ֚ה נַֽחֲלַ֣ת יְהֹוָ֣ה בָּנִ֑ים שָֹ֜כָ֗ר פְּרִ֣י הַבָּֽטֶן:

כְּחִצִּ֥ים בְּיַד־גִּבּ֑וֹר כֵּ֜֗ן בְּנֵ֣י הַנְּעוּרִֽים:

אַשְׁרֵ֚י הַגֶּ֗בֶר אֲשֶׁ֚ר מִלֵּ֥א אֶת־אַשְׁפָּת֗וֹ מֵ֫הֶ֥ם לֹ֥א יֵבֹ֑שׁוּ כִּֽי־יְדַבְּר֖וּ אֶת־אֽוֹיְבִ֣ים בַּשָּֽׁעַר:

ספר תהילים

פרק קכחקכח.

בו מבואר כמה מעלות לאדם אם נהנה מיגיע כפיו ואינו נהנה מאחרים אף שרוצים ליתן לו במתנה מכ״ש גזילה או עושה מלאכת ה׳ ברמיה, וכמה הנהגות טובות שמן הראוי להיות ירא שמים:

שִׁ֗יר הַֽמַּֽ֫עֲל֥וֹת אַ֖שְׁרֵי כָּל־יְרֵ֣א יְהֹוָ֑ה הַֽ֜הֹלֵ֗ךְ בִּדְרָכָֽיו:

יְגִ֣יעַ כַּ֖פֶּיךָ כִּ֥י תֹאכֵ֑ל אַ֜שְׁרֶ֗יךָ וְט֣וֹב לָֽךְ:

אֶשְׁתְּךָ֚ | כְּגֶ֥פֶן פֹּֽרִיָּה֘ בְּיַרְכְּתֵ֪י בֵ֫יתֶ֥ךָ בָּ֖נֶיךָ כִּשְׁתִלֵ֣י זֵיתִ֑ים סָ֜בִ֗יב לְשֻׁלְחָנֶֽךָ:

הִנֵּ֣ה כִי־כֵ֖ן יְבֹ֥רַךְ גָּ֜֗בֶר יְרֵ֣א יְהֹוָֽה:

יְבָֽרֶכְךָ֥ יְהֹוָ֗ה מִצִּ֫יּ֥וֹן וּ֖רְאֵה בְּט֣וּב יְרֽוּשָׁלִָ֑ם כֹּ֜֗ל יְמֵ֣י חַיֶּֽיךָ:

וּרְאֵֽה־בָנִ֥ים לְבָנֶ֑יךָ שָׁ֜ל֗וֹם עַל־יִשְׂרָאֵֽל:

ספר תהילים

פרק קכטקכט.

המשורר מאונן על הצרות:

שִׁ֗יר הַֽמַּֽ֫עֲל֥וֹת רַ֖בַּת צְרָר֣וּנִי מִנְּעוּרָ֑י יֹ֥אמַר נָ֗א יִשְׂרָאֵֽל:

רַבַּת צְרָר֣וּנִי מִנְּעוּרָ֑י גַּ֜֗ם לֹ֣א יָֽכְלוּ־לִֽי:

עַל־גַּ֖בִּי חָֽרְשׁ֣וּ חֹֽרְשִׁ֑ים הֶֽ֜אֱרִ֗יכוּ לְמַֽעֲנִיתָֽם (כתיב לְמַֽעֲנִותָֽם) :

יְהֹוָ֥ה צַדִּ֑יק קִ֜צֵּ֗ץ עֲב֣וֹת רְשָׁעִֽים:

יֵבֹשׁוּ וְיִסֹּ֣גוּ אָח֑וֹר כֹּ֜֗ל שֹֽׂנְאֵ֥י צִיּֽוֹן:

יִֽהְיוּ כַּֽחֲצִ֣יר גַּגּ֑וֹת שֶׁקַּדְמַ֖ת שָׁלַ֣ף יָבֵֽשׁ:

שֶׁלֹּ֚א מִלֵּ֖א כַפּ֥וֹ ק֜וֹצֵ֗ר וְחִצְנ֥וֹ מְעַמֵּֽר:

וְלֹ֚א אָֽמְר֨וּ | הָעֹֽבְרִ֗ים בִּרְכַּ֣ת יְהֹוָ֣ה אֲלֵיכֶ֑ם בֵּרַ֥כְנוּ אֶ֜תְכֶ֗ם בְּשֵׁ֣ם יְהֹוָֽה:

ספר תהילים

פרק קלקל.

תפלה על אריכת הגלות:

שִׁ֥יר הַֽמַּֽעֲל֑וֹת מִמַּֽעֲמַקִּ֖ים קְרָאתִ֣יךָ יְהֹוָֽה:

אֲדֹנָי֘ שִׁמְעָ֪ה בְק֫וֹלִ֥י תִּֽהְיֶ֣ינָה אָ֖זְנֶיךָ קַשֻּׁב֑וֹת לְ֜ק֗וֹל תַּֽחֲנוּנָֽי:

אִם־עֲו‍ֹנ֥וֹת תִּשְׁמָר־יָ֑הּ אֲ֜דֹנָ֗י מִ֣י יַֽעֲמֹֽד:

כִּֽי־עִמְּךָ֥ הַסְּלִיחָ֑ה לְ֜מַעַ֗ן תִּוָּרֵֽא:

קִוִּ֣יתִי יְ֖הֹוָה קִוְּתָ֣ה נַפְשִׁ֑י וְלִדְבָ֘ר֥וֹ הוֹחָֽלְתִּי:

נַפְשִׁ֥י לַֽאדֹנָ֑י מִשֹּֽׁמְרִ֥ים לַ֜בֹּ֗קֶר שֹֽׁמְרִ֥ים לַבֹּֽקֶר:

יַחֵ֥ל יִשְׂרָאֵ֗ל אֶל־יְהֹ֫וָה כִּֽי־עִם־יְהֹוָ֥ה הַחֶ֑סֶד וְהַרְבֵּ֖ה עִמּ֣וֹ פְדֽוּת:

וְהוּא יִפְדֶּ֣ה אֶת־יִשְׂרָאֵ֑ל מִ֜כֹּ֗ל עֲוֹֽנוֹתָֽיו:

ספר תהילים

פרק קלאקלא.

בו יסופר שפלות דוד והיאך לא גבה לבו כל ימיו ולא עשה לו גדולות ותענוגי בני אדם:

שִׁ֥יר הַֽמַּֽעֲל֗וֹת לְדָ֫וִ֥ד יְהֹוָ֚ה | לֹֽא־גָבַ֣הּ לִ֖בִּי וְלֹֽא־רָ֣מוּ עֵינַ֑י וְלֹֽא־הִלַּ֓כְתִּי | בִּגְדֹל֖וֹת וּבְנִפְלָא֣וֹת מִמֶּֽנִּי:

אִם־לֹ֚א שִׁוִּ֨יתִי | וְדוֹמַ֗מְתִּי נַפְשִׁ֗י כְּ֖גָמֻל עֲלֵ֣י אִמּ֑וֹ כַּגָּמֻ֖ל עָלַ֣י נַפְשִֽׁי:

יַחֵ֣ל יִ֖שְׂרָאֵל אֶל־יְהֹוָ֑ה מֵֽ֜עַתָּ֗ה וְעַד־עוֹלָֽם:

ספר תהילים

פרק קלבקלב.

זה השיר אמרו דוד כשהיה דבר בעולם והיה הוא וזקני ישראל מתכסים בשקים והמשכן היה רחוק מהם לכך היה מתאמץ בתפלות גדולות שהקב״ה יזכור מה שעשה דוד הטרחות וענויים על בה״מ:

שִׁ֗יר הַֽמַּֽ֫עֲל֥וֹת זְכוֹר־יְהֹוָ֥ה לְדָוִ֑ד אֵ֜֗ת כָּל־עֻנּוֹתֽוֹ:

אֲשֶׁר־נִשְׁבַּ֥ע לַֽיהֹוָ֑ה נָ֜דַ֗ר לַֽאֲבִ֥יר יַֽעֲקֹֽב:

אִם־אָ֖בֹא בְּאֹ֣הֶל בֵּיתִ֑י אִֽם־אֶֽ֜עֱלֶ֗ה עַל־עֶ֥רֶשׂ יְצוּעָֽי:

אִם־אֶתֵּ֣ן שְׁנָ֣ת לְעֵינָ֑י לְעַפְעַפַּ֥י תְּנוּמָֽה:

עַד־אֶמְצָ֣א מָ֖קוֹם לַֽיהֹוָ֑ה מִ֜שְׁכָּנ֗וֹת לַֽאֲבִ֥יר יַֽעֲקֹֽב:

הִנֵּֽה־שְׁמַֽעֲנ֥וּהָ בְאֶפְרָ֑תָה מְ֜צָאנ֗וּהָ בִּשְׂדֵי־יָֽעַר:

נָב֥וֹאָה לְמִשְׁכְּנוֹתָ֑יו נִ֜שְׁתַּֽחֲוֶ֗ה לַֽהֲדֹ֥ם רַגְלָֽיו:

קוּמָ֣ה יְ֖הֹוָה לִמְנֽוּחָתֶ֑ךָ אַ֜תָּ֗ה וַֽאֲר֥וֹן עֻזֶּֽךָ:

כֹּֽהֲנֶ֥יךָ יִלְבְּשׁוּ־צֶ֑דֶק וַֽחֲסִידֶ֥יךָ יְרַנֵּֽנוּ:

בַּֽעֲבוּר דָּוִ֣ד עַבְדֶּ֑ךָ אַל־תָּ֜שֵׁ֗ב פְּנֵ֣י מְשִׁיחֶֽךָ:

נִשְׁבַּ֚ע יְהֹוָ֨ה | לְדָוִ֡ד אֱמֶת֘ לֹֽא־יָשׁ֪וּב מִ֫מֶּ֥נָּה מִפְּרִ֥י בִטְנְךָ֑ אָ֜שִׁ֗ית לְכִסֵּא־לָֽךְ:

אִם־יִשְׁמְר֬וּ בָנֶ֨יךָ | בְּרִיתִי֘ וְעֵֽדֹתִ֥י ז֗וֹ אֲלַ֫מְּדֵ֥ם גַּם־בְּנֵיהֶ֥ם עֲדֵי־עַ֑ד יֵֽ֜שְׁב֗וּ לְכִסֵּא־לָֽךְ:

כִּֽי־בָחַ֣ר יְהֹוָ֣ה בְּצִיּ֑וֹן אִ֜וָּ֗הּ לְמוֹשָׁ֥ב לֽוֹ:

זֹֽאת־מְנֽוּחָתִ֥י עֲדֵי־עַ֑ד פֹּ֥ה אֵ֜שֵׁ֗ב כִּ֣י אִוִּתִֽיהָ:

צֵידָהּ בָּרֵ֣ךְ אֲבָרֵ֑ךְ אֶ֜בְיוֹנֶ֗יהָ אַשְׂבִּ֥יעַ לָֽחֶם:

וְכֹֽהֲנֶיהָ אַלְבִּ֣ישׁ יֶ֑שַׁע וַֽ֜חֲסִידֶ֗יהָ רַנֵּ֥ן יְרַנֵּֽנוּ:

שָׁ֚ם | אַצְמִ֣יחַ קֶ֣רֶן לְדָוִ֑ד עָרַ֥כְתִּי נֵ֜֗ר לִמְשִׁיחִֽי:

אֽוֹיְבָיו אַלְבִּ֣ישׁ בֹּ֑שֶׁת וְ֜עָלָ֗יו יָצִ֥יץ נִזְרֽוֹ:

ספר תהילים

פרק קלגקלג.

שִׁ֥יר הַֽמַּֽעֲל֗וֹת לְדָ֫וִ֥ד הִנֵּ֣ה מַה־טּ֖וֹב וּמַה־נָּעִ֑ים שֶׁ֖בֶת אַחִ֣ים גַּם־יָֽחַד:

כַּשֶּׁ֚מֶן הַטּ֨וֹב | עַל־הָרֹ֗אשׁ יֹרֵ֗ד עַל־הַזָּ֫קָ֥ן זְקַ֥ן אַֽהֲרֹ֑ן שֶׁ֜יֹּרֵ֗ד עַל־פִּ֥י מִדּוֹתָֽיו:

כְּטַ֥ל חֶרְמ֗וֹן שֶׁיֹּרֵד֘ עַל־הַרְרֵ֪י צִ֫יּ֥וֹן כִּ֚י שָׁ֨ם | צִוָּ֣ה יְ֖הֹוָה אֶת־הַבְּרָכָ֑ה חַ֜יִּ֗ים עַד־הָֽעוֹלָֽם:

ספר תהילים

פרק קלדקלד.

המשורר מעורר לב החכמים והחסידים שיעמדו ממטתם בלילה לבית ה׳:

שִׁ֗יר הַֽמַּֽ֫עֲל֥וֹת הִנֵּ֚ה | בָֽרֲכ֣וּ אֶת־יְ֖הֹוָה כָּל־עַבְדֵ֣י יְהֹוָ֑ה הָֽעֹמְדִ֥ים בְּבֵית־יְ֜הֹוָ֗ה בַּלֵּילֽוֹת:

שְׂאֽוּ־יְדֵכֶ֥ם קֹ֑דֶשׁ וּ֜בָֽרְכוּ אֶת־יְהֹוָֽה:

יְבָרֶכְךָ֣ יְ֖הֹוָה מִצִּיּ֑וֹן עֹ֜שֵׂ֗ה שָׁמַ֥יִם וָאָֽרֶץ:

הגדרות נגישות