דלג לתוכן הראשי
תהילים

הגדרות תצוגה

גודל האותיות 32

גופן הקריאה

מצב תצוגה

פריסת הקריאה

צביעת מה שכבר נגלל

כך ייראה הטקסט בזמן הקריאה.

ניווט ופרקים

סיימתם את הקריאה?

חלוקת תהילים

יום ז

חלוקה אישית · פרקים לט–מג

חזרה לתהילים הראשי
ספר תהילים

פרק לטלט.

תפלת דוד על יסוריו לא שהיה מבעט ביסורים רק היה מצטער באשר שהיסורים מבטלין אותו מתורה וימי אדם המה מועטים, ואם לא עכשיו אימתי שהוא ימות היום או מחר לכן הוא מבקש להסיר ממנו היסורים כדי שיוכל ללמוד ולקנות עולם הבא:

יום ז

לַֽמְנַצֵּ֥חַ לִֽידוּת֗וּן (כתיב לִֽ֜ידיּת֗וּן) מִזְמ֥וֹר לְדָוִֽד:

אָמַ֗רְתִּי אֶשְׁמְרָ֣ה דְרָכַי֘ מֵֽחֲט֪וֹא בִלְשׁ֫וֹנִ֥י אֶשְׁמְרָ֣ה לְפִ֣י מַחְס֑וֹם בְּעֹ֖ד רָשָׁ֣ע לְנֶגְדִּֽי:

נֶֽאֱלַ֣מְתִּי ד֖וּמִיָּה הֶֽחֱשֵׁ֣יתִי מִטּ֑וֹב וּכְאֵבִ֥י נֶעְכָּֽר:

חַם־לִבִּ֨י | בְּקִרְבִּ֗י בַּֽהֲגִיגִ֥י תִבְעַר־אֵ֑שׁ דִּ֜בַּ֗רְתִּי בִּלְשֽׁוֹנִי:

הֽוֹדִ֘יעֵ֚נִי יְהֹוָ֨ה | קִצִּ֗י וּמִדַּ֣ת יָמַ֣י מַה־הִ֑יא אֵֽדְעָ֗ה מֶה־חָדֵ֥ל אָֽנִי:

הִנֵּ֚ה טְפָח֨וֹת | נָ֘תַ֚תָּה יָמַ֗י וְחֶלְדִּ֣י כְאַ֣יִן נֶגְדֶּ֑ךָ אַךְ־כָּל־הֶ֥בֶל כָּל־אָ֜דָ֗ם נִצָּ֥ב סֶֽלָה:

אַךְ־בְּצֶ֚לֶם | יִתְהַלֶּךְ־אִ֗ישׁ אַךְ־הֶ֥בֶל יֶֽהֱמָי֑וּן יִ֜צְבֹּ֗ר וְֽלֹא־יֵדַ֥ע מִי־אֹֽסְפָֽם:

וְעַתָּֽה מַה־קִּוִּ֣יתִי אֲדֹנָ֑י תּֽוֹחַלְתִּ֗י לְךָ֣ הִֽיא:

מִכָּל־פְּשָׁעַ֥י הַצִּילֵ֑נִי חֶרְפַּ֥ת נָ֜בָ֗ל אַל־תְּשִׂימֵֽנִי:

נֶֽאֱלַמְתִּי לֹ֥א אֶפְתַּח־פִּ֑י כִּ֖י אַתָּ֣ה עָשִֽׂיתָ:

הָסֵ֣ר מֵֽעָלַ֣י נִגְעֶ֑ךָ מִתִּגְרַ֥ת יָ֜דְךָ֗ אֲנִ֣י כָלִֽיתִי:

בְּתֽוֹכָ֘ח֚וֹת עַל־עָו‍ֹ֨ן | יִסַּ֬רְתָּ אִ֗ישׁ וַתֶּ֣מֶס כָּעָ֣שׁ חֲמוּד֑וֹ אַ֚ךְ הֶ֖בֶל כָּל־אָדָ֣ם סֶֽלָה:

שִֽׁמְעָ֥ה־תְפִלָּתִ֨י | יְהֹוָ֡ה וְשַׁוְעָתִ֨י | הַֽאֲזִינָה֘ אֶל־דִּמְעָתִ֗י אַל־תֶּֽ֫חֱרָ֥שׁ כִּ֚י גֵ֣ר אָֽנֹכִ֣י עִמָּ֑ךְ תּ֜וֹשָׁ֗ב כְּכָל־אֲבוֹתָֽי:

הָשַׁ֣ע מִמֶּ֣נִּי וְאַבְלִ֑יגָה בְּטֶ֖רֶם אֵלֵ֣ךְ וְאֵינֶֽנִּי:

ספר תהילים

פרק ממ.

כמה מעלות טובות שעשה הקדוש ברוך הוא עם ישראל ומי יכול למלל גבורתו אגידה ואדברה עצמו מספר. ברא העולם בשביל ישראל קרע הים בשביל ישראל ואיננו חפץ בזבחים רק לשמוע בקולו:

לַֽמְנַצֵּ֖חַ לְדָוִ֥ד מִזְמֽוֹר:

קַוֹּ֣ה קִוִּ֣יתִי יְהֹוָ֑ה וַיֵּ֥ט אֵ֜לַ֗י וַיִּשְׁמַ֥ע שַׁוְעָתִֽי:

וַיַּ֚עֲלֵ֨נִי | מִבּ֥וֹר שָׁאוֹן֘ מִטִּ֪יט הַיָּוֵ֥ן וַיָּ֖קֶם עַל־סֶ֥לַע רַ֜גְלָ֗י כּוֹנֵ֥ן אֲשֻׁרָֽי:

וַיִּתֵּ֬ן בְּפִ֨י | שִׁ֥יר חָדָשׁ֘ תְּהִלָּ֪ה לֵֽאלֹ֫הֵ֥ינוּ יִרְא֣וּ רַבִּ֣ים וְיִירָ֑אוּ וְ֜יִבְטְח֗וּ בַּֽיהֹוָֽה:

אַֽשְֽׁרֵ֥י הַגֶּ֗בֶר אֲשֶׁר־שָׂ֣ם יְ֖הֹוָה מִבְטַח֑וֹ וְֽלֹֽא־פָנָ֥ה אֶל־רְ֜הָבִ֗ים וְשָׂטֵ֥י כָזָֽב:

רַבּ֚וֹת עָשִׂ֨יתָ | אַתָּ֚ה יְהֹוָ֣ה אֱלֹהַי֘ נִפְלְאֹתֶ֥יךָ וּמַחְשְׁבֹתֶ֗יךָ אֵ֫לֵ֥ינוּ אֵ֚ין | עֲרֹ֬ךְ אֵלֶ֗יךָ אַגִּ֥ידָה וַֽאֲדַבֵּ֑רָה עָֽ֜צְמ֗וּ מִסַּפֵּֽר:

זֶ֚בַח וּמִנְחָ֨ה | לֹֽא־חָפַ֗צְתָּ אָ֖זְנַיִם כָּרִ֣יתָ לִּ֑י עוֹלָ֥ה וַֽ֜חֲטָאָ֗ה לֹ֣א שָׁאָֽלְתָּ:

אָ֣ז אָ֖מַרְתִּי הִנֵּה־בָ֑אתִי בִּמְגִלַּת־סֵ֜֗פֶר כָּת֥וּב עָלָֽי:

לַֽעֲשׂ֬וֹת רְצֽוֹנְךָ֣ אֱלֹהַ֣י חָפָ֑צְתִּי וְ֜תוֹרָֽתְךָ֗ בְּת֣וֹךְ מֵעָֽי:

בִּשַּׂ֚רְתִּי צֶ֨דֶק | בְּקָ֘הָ֚ל רָ֗ב הִנֵּ֣ה שְׂ֖פָתַי לֹ֣א אֶכְלָ֑א יְ֜הֹוָ֗ה אַתָּ֥ה יָדָֽעְתָּ:

צִדְקָֽתְךָ֚ לֹֽא־כִסִּ֨יתִי | בְּת֬וֹךְ לִבִּ֗י אֱמוּנָֽתְךָ֣ וּתְשׁוּעָֽתְךָ֣ אָמָ֑רְתִּי לֹא־כִחַ֖דְתִּי חַסְדְּךָ֥ וַֽ֜אֲמִתְּךָ֗ לְקָהָ֥ל רָֽב:

אַתָּ֚ה יְהֹוָ֗ה לֹא־תִכְלָ֣א רַֽחֲמֶ֣יךָ מִמֶּ֑נִּי חַסְדְּךָ֥ וַֽ֜אֲמִתְּךָ֗ תָּמִ֥יד יִצְּרֽוּנִי:

כִּ֚י אָֽפְפ֨וּ עָלַ֪י רָע֡וֹת עַד־אֵ֬ין מִסְפָּ֗ר הִשִּׂיג֣וּנִי עֲ֖ו‍ֹנֹתַי וְלֹא־יָכֹ֣לְתִּי לִרְא֑וֹת עָֽצְמ֖וּ מִשַּֽׂעֲר֥וֹת רֹ֜אשִׁ֗י וְלִבִּ֥י עֲזָבָֽנִי:

רְצֵֽה־ יְ֖הֹוָה לְהַצִּילֵ֑נִי יְ֜הֹוָ֗ה לְעֶזְרָ֥תִי חֽוּשָׁה:

יֵבֹ֚שׁוּ וְיַחְפְּר֨וּ | יַחַד֘ מְבַקְשֵׁ֥י נַפְשִׁ֗י לִסְפּ֫וֹתָ֥הּ יִסֹּ֣גוּ אָ֖חוֹר וְיִכָּֽלְמ֑וּ חֲ֜פֵצֵ֗י רָֽעָתִֽי:

יָשֹֽׁמּוּ עַל־עֵ֣קֶב בָּשְׁתָּ֑ם הָאֹֽמְרִ֥ים לִ֜֗י הֶאָ֥ח | הֶאָֽח:

יָ֘שִׂ֚ישׂוּ וְיִשְׂמְח֨וּ | בְּךָ֗ כָּל־מְבַ֫קְשֶׁ֥יךָ יֹֽאמְר֣וּ תָ֖מִיד יִגְדַּ֣ל יְהֹוָ֑ה אֹֽ֜הֲבֵ֗י תְּשֽׁוּעָתֶֽךָ:

וַֽאֲנִ֚י | עָנִ֣י וְאֶבְיוֹן֘ אֲדֹנָ֪י יַֽחֲשָׁב֫ לִ֥י עֶזְרָתִ֣י וּמְפַלְטִ֣י אַ֑תָּה אֱ֜לֹהַ֗י אַל־תְּאַחַֽר:

ספר תהילים

פרק מאמא.

כמה מדות טובות והתעוררות רב להשכיל ולהשגיח היאך יתן צדקה מי ומי קודם ואשרי מי שמשכיל על החולה ונותן לו מה שצריך לחליו:

לַֽמְנַצֵּ֗חַ מִזְמ֥וֹר לְדָוִֽד:

אַשְׁרֵי מַשְׂכִּ֣יל אֶל־דָּ֑ל בְּי֥וֹם רָ֜עָ֗ה יְמַלְּטֵ֥הוּ יְהֹוָֽה:

יְהֹוָ֨ה | יִשְׁמְרֵ֣הוּ וִֽ֖יחַיֵּהוּ וְאֻשַּׁ֣ר (כתיב יְאֻשַּׁ֣ר) בָּאָ֑רֶץ וְאַֽל־תִּ֜תְּנֵ֗הוּ בְּנֶ֣פֶשׁ אֹֽיְבָֽיו:

יְֽהוָ֗ה יִ֖סְעָדֶנּוּ עַל־עֶ֣רֶשׂ דְּוָ֑י כָּל־מִ֜שְׁכָּב֗וֹ הָפַ֥כְתָּ בְחָלְיֽוֹ:

אֲנִי־אָ֖מַרְתִּי יְהֹוָ֣ה חָנֵּ֑נִי רְפָאָ֥ה נַ֜פְשִׁ֗י כִּי־חָטָ֥אתִי לָֽךְ:

אֽוֹיְבַ֗י יֹֽאמְר֣וּ רַ֣ע לִ֑י מָתַ֥י יָ֜מ֗וּת וְאָבַ֥ד שְׁמֽוֹ:

וְאִם־בָּ֬א לִרְא֨וֹת | שָׁ֬וְא יְדַבֵּ֗ר לִבּ֗וֹ יִֽקְבָּץ־אָ֥וֶן ל֑וֹ יֵצֵ֖א לַח֣וּץ יְדַבֵּֽר:

יַ֗חַד עָלַ֣י יִ֖תְלַֽחֲשׁוּ כָּל־שֹׂנְאָ֑י עָלַ֓י | יַחְשְׁב֖וּ רָעָ֣ה לִֽי:

דְּֽבַר־בְּ֖לִיַּעַל יָצ֣וּק בּ֑וֹ וַֽאֲשֶׁ֥ר שָׁ֜כַ֗ב לֹֽא־יוֹ֘סִ֥יף לָקֽוּם:

גַּ֚ם אִישׁ־שְׁלוֹמִ֨י | אֲשֶׁר־בָּטַ֣חְתִּי ב֖וֹ אוֹכֵ֣ל לַחְמִ֑י הִגְדִּ֖יל עָלַ֣י עָקֵֽב:

וְאַתָּ֚ה יְהֹוָ֗ה חָנֵּ֥נִי וַֽהֲקִימֵ֥נִ֥י וַֽאֲשַׁלְּמָ֥ה לָהֶֽם:

בְּזֹ֣את יָ֖דַעְתִּי כִּֽי־חָפַ֣צְתָּ בִּ֑י כִּ֚י לֹֽא־יָרִ֖יעַ אֹֽיְבִ֣י עָלָֽי:

וַֽאֲנִ֗י בְּ֖תֻמִּי תָּמַ֣כְתָּ בִּ֑י וַתַּצִּיבֵ֖נִי לְפָנֶ֣יךָ לְעוֹלָֽם:

בָּ֘ר֚וּךְ יְהֹוָ֨ה | אֱלֹ֘הֵ֚י יִשְׂרָאֵ֗ל מֵ֖הָֽעוֹלָם וְעַ֥ד הָֽעוֹלָ֗ם אָ֘מֵ֚ן | וְאָמֵֽן:

ספר תהילים

פרק מבמב.

זה המזמור מעורר לבבות בני ישראל הבלתי מרגישים חורבן הגדול ואבדה ורעה שגלו מעל שלחן אביהם. ולו חכמו ישכילו אשר היו להם טובה גדולה בבואם ליראות שלש פעמים בשנה לרגל בשמחה בחיל גדול ולא היה להם שטן ופגע רע. וה׳ יתן רחמים לפנינו מעתה ועד עולם אמן סלה:

לַֽמְנַצֵּ֜חַ מַשְׂכִּ֥יל לִבְנֵי־קֹֽרַח:

כְּאַיָּ֗ל תַּֽעֲרֹ֥ג עַל־אֲפִיקֵי־מָ֑יִם כֵּ֚ן נַפְשִׁ֨י תַֽעֲרֹ֖ג אֵלֶ֣יךָ אֱלֹהִֽים:

צָמְאָ֬ה נַפְשִׁ֨י | לֵֽאלֹהִים֘ לְאֵ֪ל֫ חָ֥י מָתַ֥י אָב֑וֹא וְ֜אֵֽרָאֶ֗ה פְּנֵ֣י אֱלֹהִֽים:

הָֽיְתָה־לִּ֬י דִמְעָתִ֣י לֶ֖חֶם יוֹמָ֣ם וָלָ֑יְלָה בֶּֽאֱמֹ֥ר אֵלַ֥י כָּל־הַ֜יּ֗וֹם אַיֵּ֥ה אֱלֹהֶֽיךָ:

אֵ֚לֶּה אֶזְכְּרָ֨ה | וְאֶשְׁפְּכָ֤ה עָלַ֨י | נַפְשִׁ֗י כִּ֚י אֶֽעֱבֹ֨ר | בַּסָּךְ֘ אֶדַּדֵּ֗ם עַד־בֵּ֥ית אֱלֹ֫הִ֥ים בְּקֽוֹל־רִנָּ֥ה וְ֜תוֹדָ֗ה הָ֘מ֥וֹן חוֹגֵֽג:

מַה־תִּֽשְׁתּ֬וֹחֲחִ֨י | נַפְשִׁי֘ וַתֶּֽהֱמִ֪י עָ֫לָ֥י הוֹחִ֣ילִי לֵֽ֖אלֹהִים כִּי־ע֥וֹד אוֹדֶ֗נּוּ יְשׁוּע֥וֹת פָּנָֽיו:

אֱֽלֹהַ֗י עָלַי֘ נַפְשִׁ֪י תִשְׁתּ֫וֹחָ֥ח עַל־כֵּ֗ן אֶ֖זְכָּרְךָ מֵאֶ֣רֶץ יַרְדֵּ֑ן וְ֜חֶרְמוֹנִ֗ים מֵהַ֥ר מִצְעָֽר:

תְּהֽוֹם־אֶל־תְּה֣וֹם ק֖וֹרֵא לְק֣וֹל צִנּוֹרֶ֑יךָ כָּל־מִשְׁבָּרֶ֥יךָ וְ֜גַלֶּ֗יךָ עָלַ֥י עָבָֽרוּ:

יוֹמָ֚ם | יְצַוֶּ֬ה יְהֹוָ֨ה | חַסְדּ֗וֹ וּ֖בַלַּיְלָה שִׁירֹ֣ה עִמִּ֑י תְּ֜פִלָּ֗ה לְאֵ֣ל חַיָּֽי:

אֽוֹמְרָ֚ה | לְאֵ֥ל סַלְעִי֘ לָמָ֪ה שְׁכַ֫חְתָּ֥נִי לָֽמָּה־קֹדֵ֥ר אֵ֜לֵ֗ךְ בְּלַ֣חַץ אוֹיֵֽב:

בְּרֶ֚צַח | בְּֽעַצְמוֹתַ֗י חֵֽרְפ֥וּנִי צֽוֹרְרָ֑י בְּאָמְרָ֖ם אֵלַ֥י כָּל־הַ֜יּ֗וֹם אַיֵּ֥ה אֱלֹהֶֽיךָ:

מַה־תִּֽשְׁתּ֬וֹחֲחִ֨י | נַפְשִׁי֘ וּמַה־תֶּֽהֱמִ֪י עָ֫לָ֥י הוֹחִ֣ילִי לֵֽ֖אלֹהִים כִּי־ע֣וֹד אוֹדֶ֑נּוּ יְשׁוּעֹ֥ת פָּ֜נַ֗י וֵֽאלֹהָֽי:

ספר תהילים

פרק מגמג.

תפלה גדולה על גודל הצרות מגוי לא חסיד. ויהי רצון שישלח מלך המשיח ואליהו הנביא, והמה ינחונו לבהמ״ק להקריב קרבנות כבתחלה:

שָׁפְטֵ֚נִי אֱלֹהִ֨ים | וְרִֽ֘יבָ֚ה רִיבִ֗י מִגּ֣וֹי לֹ֣א חָסִ֑יד מֵ֚אִ֥ישׁ מִרְמָ֖ה וְעַוְלָ֣ה תְפַלְּטֵֽנִי:

כִּֽי־אַתָּ֨ה | אֱלֹהֵ֣י מָֽעוּזִּי֘ לָמָ֪ה זְנַ֫חְתָּ֥נִי לָֽמָּה־קֹדֵ֥ר אֶתְהַלֵּ֗ךְ בְּלַ֣חַץ אוֹיֵֽב:

שְׁלַח־אֽוֹרְךָ֣ וַֽ֖אֲמִתְּךָ הֵ֣מָּה יַנְח֑וּנִי יְבִיא֥וּנִי אֶל־הַר־קָדְשְׁךָ֗ וְאֶל־מִשְׁכְּנוֹתֶֽיךָ:

וְאָב֚וֹאָה | אֶל־מִזְבַּ֬ח אֱלֹהִ֗ים אֶל־אֵל֘ שִׂמְחַ֪ת גִּ֫ילִ֥י וְאֽוֹדְךָ֥ בְכִנּ֑וֹר אֱלֹהִ֥ים אֱלֹהָֽי:

מַה־תִּֽשְׁתּֽ֬וֹחֲחִ֨י | נַפְשִׁי֘ וּמַה־תֶּֽהֱמִ֪י עָ֫לָ֥י הוֹחִ֣ילִי לֵֽ֖אלֹהִים כִּי־ע֣וֹד אוֹדֶ֑נּוּ יְשׁוּעֹ֥ת פָּ֜נַ֗י וֵֽאלֹהָֽי:

הגדרות נגישות