כ"ד אב ה'תשפ"ו

וְהִנֵּה, אַף שֶׁגִּילּוּי זֶה עַל־יְדֵי עֵסֶק הַתּוֹרָה וְהַמִּצְוֹת הוּא שָׁוֶה לְכָל נֶפֶשׁ מִיִּשְׂרָאֵל בְּדֶרֶךְ כְּלָל, כִּי תּוֹרָה אַחַת וּמִשְׁפָּט אֶחָד לְכוּלָּנוּ, אַף־עַל־פִּי־כֵן, בְּדֶרֶךְ פְּרָט, אֵין כָּל הַנְּפָשׁוֹת אוֹ הָרוּחוֹת וְהַנְּשָׁמוֹת שָׁווֹת בְּעִנְיָן זֶה לְפִי עֵת וּזְמַן גִּלְגּוּלָם וּבוֹאָם בָּעוֹלָם הַזֶּה וּכְמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ־זִכְרוֹנָם־לִבְרָכָה: ״אֲבוּךְ בְּמַאי הֲוֵי זָהִיר טְפֵי, אָמַר לֵיהּ בְּצִיצִית כוּ׳״.