כ"ד שבט ה'תשפ"ז

וְ״זֶה לְעוּמַּת זֶה״, הֵן שַׁסַ״ה מִצְוֹת לֹא תַעֲשֶׂה דְּאוֹרַיְיתָא וְכָל אִיסּוּרֵי דְרַבָּנָן, מֵאַחַר שֶׁהֵן נֶגֶד רְצוֹנוֹ וְחָכְמָתוֹ יִתְבָּרֵךְ וְהֶפְכָּם מַמָּשׁ – הֵם נִפְרָדִים מִיִּחוּדוֹ וְאַחְדּוּתוֹ יִתְבָּרֵךְ בְּתַכְלִית הַפֵּירוּד מַמָּשׁ, כְּמוֹ הַסִּטְרָא אָחֳרָא וְהַקְּלִיפָּה הַנִּקְרֵאת ״עֲבוֹדָה זָרָה״ וֵ״אלֹהִים אֲחֵרִים״, מֵחֲמַת הֶסְתֵּר פָּנִים שֶׁל רָצוֹן הָעֶלְיוֹן, כַּנִּזְכָּר לְעֵיל.