ט"ו ניסן ה'תשפ"ז

וְהִנֵּה, אַף מִי שֶׁגַּם בְּמוֹחוֹ וּבְמַחֲשַׁבְתּוֹ אֵינוֹ מַרְגִּישׁ שׁוּם יִרְאָה וּבוּשָׁה, מִפְּנֵי פְּחִיתוּת עֵרֶךְ נַפְשׁוֹ מִמְּקוֹר חוּצְבָּהּ, מִמַּדְרֵגוֹת תַּחְתּוֹנוֹת דְּי׳ סְפִירוֹת דַּעֲשִׂיָּה, אַף־עַל־פִּי־כֵן, מֵאַחַר שֶׁמִּתְכַּוֵּין בַּעֲבוֹדָתוֹ כְּדֵי לַעֲבוֹד אֶת הַמֶּלֶךְ, הֲרֵי זוֹ עֲבוֹדָה גְמוּרָה, כִּי הַיִּרְאָה וְהָעֲבוֹדָה נֶחְשָׁבוֹת לִשְׁתֵּי מִצְוֹת בְּמִנְיַן תַּרְיַ״ג, וְאֵינָן מְעַכְּבוֹת זוֹ אֶת זוֹ.