ה' סיון ה'תשפ"ח

וְהִנֵּה, עִנְיַן אַהֲבָה זוֹ רָצָה מֹשֶׁה רַבֵּינוּ עָלָיו־הַשָּׁלוֹם לִיטַּע בְּלֵב כָּל יִשְׂרָאֵל, בְּפָרָשָׁה: ״וְעַתָּה יִשְׂרָאֵל וְגוֹ׳״, בַּפָּסוּק: ״הֵן לַה׳ אֱלֹהֶיךָ הַשָּׁמַיִם וְגוֹ׳, רַק בַּאֲבוֹתֶיךָ חָשַׁק וְגוֹ׳, וּמַלְתֶּם וְגוֹ׳, בְּשִׁבְעִים נֶפֶשׁ וְגוֹ׳, וְאָהַבְתָּ וְגוֹ׳״. וְלָכֵן סִיֵּים דְּבָרָיו עַל אַהֲבָה זוֹ: ״אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוֶּה אֶתְכֶם לַעֲשׂוֹתָהּ״, שֶׁהִיא אַהֲבָה עֲשׂוּיָה בַּלֵּב, עַל יְדֵי הַבִּינָה וְהַדַּעַת בִּדְבָרִים הַמְּעוֹרְרִים אֶת הָאַהֲבָה. וְעַל זֶה צִוָּה כְּבָר תְּחִלָּה: ״וְהָיוּ הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוְּךָ הַיּוֹם עַל לְבָבֶךָ״, כְּדֵי שֶׁעַל יְדֵי זֶה תָּבֹא לְאַהֲבָה אֶת ה׳, כִּדְאִיתָא בְּסִפְרֵי עַל פָּסוּק זֶה.