דלג לתוכן הראשי
תהילים

הגדרות תצוגה

גודל האותיות 32

גופן הקריאה

מצב תצוגה

פריסת הקריאה

צביעת מה שכבר נגלל

כך ייראה הטקסט בזמן הקריאה.

ניווט ופרקים

סיימתם את הקריאה?

חלוקת תהילים

ספר ראשון

חלוקה אישית · פרקים א–מא

חזרה לתהילים הראשי
ספר תהילים

פרק אא.

התעוררות לעסוק בתורה בלא חטא ואז יהא בטוח שכל מעשה ידיו מצליחים ובהיפך הרשעים:

יום א

אַֽשְֽׁרֵ֥י הָאִ֗ישׁ אֲשֶׁ֚ר לֹ֥א הָלַךְ֘ בַּֽעֲצַ֪ת רְשָׁ֫עִ֥ים וּבְדֶ֣רֶךְ חַ֖טָּאִים לֹ֥א עָמָ֑ד וּבְמוֹשַׁ֥ב לֵ֜צִ֗ים לֹ֣א יָשָֽׁב:

כִּ֚י אִ֥ם־בְּתוֹרַ֥ת יְהֹוָ֗ה חֶ֫פְצ֥וֹ וּבְתֽוֹרָת֥וֹ יֶהְ֜גֶּ֗ה יוֹמָ֥ם וָלָֽיְלָה:

וְהָיָ֗ה כְּעֵץ֘ שָׁת֪וּל עַל־פַּלְגֵ֫י מָ֥יִם אֲשֶׁ֚ר פִּרְי֨וֹ | יִתֵּ֬ן בְּעִתּ֗וֹ וְ֖עָלֵהוּ לֹ֣א יִבּ֑וֹל וְכֹ֖ל אֲשֶׁר־יַֽעֲשֶׂ֣ה יַצְלִֽיחַ:

לֹא־כֵ֥ן הָֽרְשָׁעִ֑ים כִּ֥י אִם־כַּ֜מֹּ֗ץ אֲשֶׁר־תִּדְּפֶ֥נּוּ רֽוּחַ:

עַל־כֵּ֚ן | לֹֽא־יָקֻ֣מוּ רְ֖שָׁעִים בַּמִּשְׁפָּ֑ט וְ֜חַטָּאִ֗ים בַּֽעֲדַ֥ת צַדִּיקִֽים:

כִּֽי־יוֹדֵ֣עַ יְ֖הֹוָה דֶּ֣רֶךְ צַדִּיקִ֑ים וְדֶ֖רֶךְ רְשָׁעִ֣ים תֹּאבֵֽד:

ספר תהילים

פרק בב.

ידבר לכל אדם שלא יתחכם על מדותיו של הקב״ה ואם יש לאדם איזה שמחה שיהיה ברעדה שלא יגרמו חטאיו שיהפך השמחה:

לָמָּה רָֽגְשׁ֣וּ גוֹיִ֑ם וּ֜לְאֻמִּ֗ים יֶהְגּוּ־רִֽיק:

יִֽתְיַצְּב֨וּ | מַלְכֵי־אֶ֗רֶץ וְרֽוֹזְנִ֥ים נֽוֹסְדוּ־יָ֑חַד עַל־יְ֜הֹוָה וְעַל־מְשִׁיחֽוֹ:

נְֽנַתְּקָה אֶת־מֽוֹסְרוֹתֵ֑ימוֹ וְנַשְׁלִ֖יכָה מִמֶּ֣נּוּ עֲבֹתֵֽימוֹ:

יוֹשֵׁ֣ב בַּשָּׁמַ֣יִם יִשְׂחָ֑ק אֲ֜דֹנָ֗י יִלְעַג־לָֽמוֹ:

אָ֚ז יְדַבֵּ֣ר אֵלֵ֣ימוֹ בְאַפּ֑וֹ וּבַ֖חֲרוֹנ֥וֹ יְבַֽהֲלֵֽמוֹ:

וַֽאֲנִֽי נָסַ֣כְתִּי מַלְכִּ֑י עַל־צִ֜יּ֗וֹן הַר־קָדְשִֽׁי:

אֲסַפְּרָ֗ה אֶ֫ל חֹ֥ק יְהֹוָ֗ה אָמַ֣ר אֵ֖לַי בְּנִ֣י אַ֑תָּה אֲ֜נִ֗י הַיּ֥וֹם יְלִדְתִּֽיךָ:

שְׁאַ֚ל מִמֶּ֗נִּי וְאֶתְּנָ֣ה ג֖וֹיִם נַֽחֲלָתֶ֑ךָ וַֽ֜אֲחֻזָּֽתְךָ֗ אַפְסֵי־אָֽרֶץ:

תְּרֹעֵֽם בְּשֵׁ֣בֶט בַּרְזֶ֑ל כִּכְלִ֖י יוֹצֵ֣ר תְּנַפְּצֵֽם:

וְעַתָּה מְלָכִ֣ים הַשְׂכִּ֑ילוּ הִ֜וָּֽסְר֗וּ שֹׁ֣פְטֵי אָֽרֶץ:

עִבְד֣וּ אֶת־יְהֹוָ֣ה בְּיִרְאָ֑ה וְ֜גִ֗ילוּ בִּרְעָדָֽה:

נַשְּׁקוּ־בַ֡ר פֶּן־יֶאֱנַ֚ף | וְתֹ֬אבְדוּ דֶ֗רֶךְ כִּֽי־יִבְעַ֣ר כִּמְעַ֣ט אַפּ֑וֹ אַ֜שְׁרֵ֗י כָּל־ח֥וֹסֵי בֽוֹ:

ספר תהילים

פרק גג.

כשבא עונש על אדם אל יקוץ בתוכחתו שמא לפי חטאו היה חייב עוד יותר והש״י מתחסד עמו:

מִזְמ֥וֹר לְדָוִ֑ד בְּ֜בָרְח֗וֹ מִפְּנֵ֚י | אַבְשָׁל֬וֹם בְּנֽוֹ:

יְהֹוָה מָה־רַבּ֣וּ צָרָ֑י רַ֜בִּ֗ים קָמִ֥ים עָלָֽי:

רַבִּים֘ אֹמְרִ֪ים לְנַ֫פְשִׁ֥י אֵ֚ין יְֽשׁוּעָ֓תָה לּ֥וֹ בֵֽאלֹהִ֣ים סֶֽלָה:

וְאַתָּ֣ה יְ֖הֹוָה מָגֵ֣ן בַּֽעֲדִ֑י כְּ֜בוֹדִ֗י וּמֵרִ֥ים רֹאשִֽׁי:

קוֹלִי אֶל־יְהֹוָ֣ה אֶקְרָ֑א וַיַּֽעֲ֘נֵ֚נִי מֵהַ֖ר קָדְשׁ֣וֹ סֶֽלָה:

אֲנִ֥י שָׁכַ֗בְתִּי וָאִ֫ישָׁ֥נָה הֱקִיצ֑וֹתִי כִּ֖י יְהֹוָ֣ה יִסְמְכֵֽנִי:

לֹֽא־אִ֖ירָא מֵרִֽבְב֥וֹת עָ֑ם אֲשֶׁ֥ר סָ֜בִ֗יב שָׁ֣תוּ עָלָֽי:

ק֘וּמָ֚ה יְהֹוָ֨ה | הֽוֹשִׁ֘יעֵ֚נִי אֱלֹהַ֗י כִּֽי־הִכִּ֣יתָ אֶת־כָּל־אֹֽיְבַ֣י לֶ֑חִי שִׁנֵּ֖י רְשָׁעִ֣ים שִׁבַּֽרְתָּ:

לַֽיהֹוָ֥ה הַיְשׁוּעָ֑ה עַל־עַמְּךָ֖ בִרְכָתֶ֣ךָ סֶּֽלָה:

ספר תהילים

פרק דד.

מוסר לאדם שלא ילבין פני חבירו ושלא יאמר רכילות ולשון הרע ושלא יקבלנו. ולא יקנא אם רואה שהרשעים מצליחים בעולם הזה רק ישמח ויאמר אם למכעיסיו כך וכו׳:

לַמְנַצֵּ֥חַ בִּנְגִינ֗וֹת מִזְמ֥וֹר לְדָוִֽד:

בְּקָרְאִ֡י עֲנֵ֚נִי | אֱלֹ֘הֵ֚י צִדְקִ֗י בַּ֖צָּר הִרְחַ֣בְתָּ לִּ֑י חָ֜נֵּ֗נִי וּשְׁמַ֥ע תְּפִלָּתִֽי:

בְּנֵי־אִ֡ישׁ עַד־מֶ֤ה כְבוֹדִ֗י לִ֖כְלִמָּה תֶּֽאֱהָב֣וּן רִ֑יק תְּבַקְשׁ֖וּ כָזָ֣ב סֶֽלָה:

וּדְע֗וּ כִּֽי־הִפְלָ֣ה יְ֖הֹוָה חָסִ֣יד ל֑וֹ יְהֹ֘וָ֥ה יִ֜שְׁמַ֗ע בְּקָרְאִ֥י אֵלָֽיו:

רִגְז֗וּ וְֽאַל־תֶּֽ֫חֱטָ֥אוּ אִמְר֣וּ בִ֖לְבַבְכֶם עַל־מִשְׁכַּבְכֶ֗ם וְדֹ֣מּוּ סֶֽלָה:

זִבְח֥וּ זִבְחֵי־צֶ֑דֶק וּ֜בִטְח֗וּ אֶל־יְהֹוָֽה:

רַבִּ֥ים אֹֽמְרִים֘ מִֽי־יַרְאֵ֪נוּ֫ ט֥וֹב נְסָה־עָלֵ֑ינוּ א֖וֹר פָּנֶ֣יךָ יְהֹוָֽה:

נָתַ֣תָּה שִׂמְחָ֣ה בְלִבִּ֑י מֵעֵ֨ת דְּגָנָ֖ם וְתִֽירוֹשָׁ֣ם רָֽבּוּ:

בְּשָׁל֣וֹם יַחְדָּו֘ אֶשְׁכְּבָ֪ה וְאִ֫ישָׁ֥ן כִּֽי־אַתָּ֣ה יְהֹוָ֣ה לְבָדָ֪ד לָ֜בֶ֗טַח תּֽוֹשִׁיבֵֽנִי:

ספר תהילים

פרק הה.

תפלה לכל יחיד שהרשעים בשביל מעשיהם יאבדו וצדיקים ישמחו בשביל מעשיהם הטובים:

לַֽמְנַצֵּ֥חַ אֶל־הַ֜נְּחִיל֗וֹת מִזְמ֥וֹר לְדָוִֽד:

אֲמָרַי הַֽאֲזִ֣ינָה | יְהֹוָ֗ה בִּ֣ינָה הֲגִֽיגִי:

הַקְשִׁ֚יבָה לְ֣קוֹל שַׁ֖וְעִי מַלְכִּ֣י וֵאלֹהָ֑י כִּֽי־אֵ֜לֶ֗יךָ אֶתְפַּלָּֽל:

יְֽהֹוָ֗ה בֹּ֖קֶר תִּשְׁמַ֣ע קוֹלִ֑י בֹּ֥קֶר אֶֽעֱרָךְ־לְ֜ךָ֗ וַֽאֲצַפֶּֽה:

כִּ֚י | לֹ֘א אֵ֤ל חָפֵ֖ץ רֶ֥שַׁע | אָ֑תָּה לֹ֖א יְגֻֽרְךָ֣ רָֽע:

לֹֽא־יִתְיַצְּב֣וּ הֽ֖וֹלְלִים לְנֶ֣גֶד עֵינֶ֑יךָ שָֹ֜נֵ֗אתָ כָּל־פֹּ֥עֲלֵי אָֽוֶן:

תְּאַבֵּד֘ דֹּֽבְרֵ֪י כָ֫זָ֥ב אִישׁ־דָּמִ֥ים וּ֜מִרְמָ֗ה יְתָ֘עֵ֥ב | יְהֹוָֽה:

וַֽאֲנִ֗י בְּרֹ֣ב חַ֖סְדְּךָ אָב֣וֹא בֵיתֶ֑ךָ אֶשְׁתַּֽחֲוֶ֥ה אֶל־הֵיכַל קָ֜דְשְׁךָ֗ בְּיִרְאָתֶֽךָ:

יְהֹוָ֚ה | נְחֵ֥נִי בְצִדְקָתֶ֗ךָ לְמַ֥עַן שֽׁוֹרְרָ֑י הַיְשַׁ֖ר (כתיב הַוְשַׁ֖ר) לְפָנַ֣י דַּרְכֶּֽךָ:

כִּ֚י אֵ֪ין בְּפִ֡יהוּ נְכוֹנָה֘ קִרְבָּ֪ם הַ֫וּ֥וֹת קֶֽבֶר־פָּת֥וּחַ גְּרוֹנָ֑ם לְ֜שׁוֹנָ֗ם יַֽחֲלִיקֽוּן:

הַֽאֲשִׁימֵ֨ם | אֱלֹהִ֗ים יִפְּלוּ֘ מִמֹּֽעֲצֽוֹתֵ֫יהֶ֥ם בְּרֹ֣ב פִּ֖שְׁעֵיהֶם הַדִּיחֵ֑מוֹ כִּ֖י מָ֥רוּ בָֽךְ:

וְיִשְׂמְח֨וּ כָל־ח֪וֹסֵי בָ֡ךְ לְעוֹלָ֣ם יְ֖רַנֵּנוּ וְתָסֵ֣ךְ עָלֵ֑ימוֹ וְֽיַעְלְצ֥וּ בְ֜ךָ֗ אֹֽהֲבֵ֥י שְׁמֶֽךָ:

כִּֽי־אַתָּה֘ תְּבָרֵ֪ךְ צַ֫דִּ֥יק יְהֹוָ֑ה כַּ֜צִּנָּ֗ה רָ֘צ֥וֹן תַּעְטְרֶֽנּוּ:

ספר תהילים

פרק וו.

תפלה נוראה לכל אדם להתפלל בחליו שהשי״ת ירפא אותו רפואת הנפש ורפואת הגוף וכל חולה המתפלל תפלה זו בכוונה ובלב נשבר ונדכה בטוח הוא שהקב״ה יקבל תפלתו:

לַמְנַצֵּ֣חַ בִּ֖נְגִינוֹת עַל־הַ֜שְּׁמִינִ֗ית מִזְמ֥וֹר לְדָוִֽד:

יְהֹוָה אַל־בְּאַפְּךָ֣ תֽוֹכִיחֵ֑נִי וְֽאַל־בַּֽחֲמָֽתְךָ֥ תְיַסְּרֵֽנִי:

חָנֵּ֥נִי יְהֹוָה֘ כִּ֪י אֻמְלַ֫ל אָ֥נִי רְפָאֵ֥נִי יְהֹוָ֑ה כִּ֖י נִבְהֲל֣וּ עֲצָמָֽי:

וְנַפְשִׁי נִבְהֲלָ֣ה מְאֹ֑ד וְאַתָּ֥ה (כתיב וְאַתָּ֥) יְ֜הֹוָ֗ה עַד־מָתָֽי:

שׁוּבָ֣ה יְ֖הֹוָה חַלְּצָ֣ה נַפְשִׁ֑י הֽ֜וֹשִׁיעֵ֗נִי לְמַ֣עַן חַסְדֶּֽךָ:

כִּ֚י אֵ֣ין בַּמָּ֣וֶת זִכְרֶ֑ךָ בִּ֜שְׁא֗וֹל מִ֣י יֽוֹדֶה־לָּֽךְ:

יָגַ֚עְתִּי בְֽאַנְחָתִ֗י אַשְׂחֶ֣ה בְכָל־לַ֖יְלָה מִטָּתִ֑י בְּ֜דִמְעָתִ֗י עַרְשִׂ֥י אַמְסֶֽה:

עָֽשְׁשָׁ֣ה מִכַּ֣עַס עֵינִ֑י עָֽ֜תְקָ֗ה בְּכָל־צֽוֹרְרָֽי:

ס֣וּרוּ מִ֖מֶּנִּי כָּל־פֹּ֣עֲלֵי אָ֑וֶן כִּֽי־שָׁמַ֥ע יְ֜הֹוָ֗ה ק֣וֹל בִּכְיִֽי:

שָׁמַ֣ע יְ֖הֹוָה תְּחִנָּתִ֑י יְ֜הֹוָ֗ה תְּפִ֘לָּתִ֥י יִקָּֽח:

יֵ֘בֹ֚שׁוּ וְיִבָּֽהֲל֣וּ מְ֖אֹד כָּל־אֹֽיְבָ֑י יָ֜שֻׁ֗בוּ יֵ֘בֹ֥שׁוּ רָֽגַע:

ספר תהילים

פרק זז.

אם הקב״ה מיסר שונאך אל תשמח כאשר ענוש לצדיקים לא טוב ובשביל זה התנצל עצמו בכל כחו לפני הקב״ה שלא עשה לו רעה בידים אבל הוא בעצמו גרם הרעה שמחשבתו לא היה רק טוב:

שִׁגָּי֗וֹן לְ֖דָ֫וִ֥ד אֲשֶׁר־שָׁ֥ר לַֽיהֹוָ֑ה עַל־דִּבְרֵי־כ֜וּ֗שׁ בֶּן־יְמִינִֽי:

יְהֹוָ֣ה אֱ֖לֹהַי בְּךָ֣ חָסִ֑יתִי הֽוֹשִׁיעֵ֥נִי מִכָּל־רֹ֜דְפַ֗י וְהַצִּילֵֽנִי:

פֶּן־יִטְרֹ֣ף כְּאַרְיֵ֣ה נַפְשִׁ֑י פֹּ֜רֵ֗ק וְאֵ֣ין מַצִּֽיל:

יְהֹוָ֣ה אֱ֖לֹהַי אִם־עָשִׂ֣יתִי זֹ֑את אִם־יֶשׁ־עָ֥וֶל בְּכַפָּֽי:

אִם־גָּ֖מַֽלְתִּי שֽׁוֹלְמִ֣י רָ֑ע וָֽאֲחַלְּצָ֖ה צֽוֹרְרִ֣י רֵיקָֽם:

יִֽרַדֹּ֥ף אוֹיֵ֨ב | נַפְשִׁ֡י וְיַשֵּׂ֗ג וְיִרְמֹ֣ס לָאָ֣רֶץ חַיָּ֑י וּכְבוֹדִ֓י | לֶֽעָפָ֖ר יַשְׁכֵּ֣ן סֶֽלָה:

ק֘וּמָ֚ה יְהֹוָ֨ה | בְּאַפֶּ֗ךָ הִ֖נָּשֵׂא בְּעַבְר֣וֹת צֽוֹרְרָ֑י וְע֥וּרָה אֵ֜לַ֗י מִשְׁפָּ֥ט צִוִּֽיתָ:

וַֽעֲדַ֣ת לְ֖אֻמִּים תְּסֽוֹבְבֶ֑ךָּ וְ֜עָלֶיהָ לַמָּר֥וֹם שֽׁוּבָה:

יְהֹוָה֘ יָדִ֪ין עַ֫מִּ֥ים שָׁפְטֵ֥נִי יְהֹוָ֑ה כְּצִדְקִ֖י וּכְתֻמִּ֣י עָלָֽי:

יִגְמָר־נָ֬א רַ֨ע | רְשָׁעִים֘ וּתְכוֹנֵ֪ן צַ֫דִּ֥יק וּבֹחֵ֣ן לִ֖בּוֹת וּכְלָי֗וֹת אֱלֹהִ֥ים צַדִּֽיק:

מָֽגִנִּ֥י עַל־אֱלֹהִ֑ים מ֜וֹשִׁ֗יעַ יִשְׁרֵי־לֵֽב:

אֱלֹהִיםשׁוֹפֵ֣ט צַדִּ֑יק וְ֜אֵ֗ל זֹעֵ֥ם בְּכָל־יֽוֹם:

אִם־לֹ֣א יָ֖שׁוּב חַרְבּ֣וֹ יִלְט֑וֹשׁ קַשְׁתּ֥וֹ דָ֜רַ֗ךְ וַֽיְכֽוֹנְנֶֽהָ:

וְלוֹ הֵכִ֣ין כְּלֵי־מָ֑וֶת חִ֜צָּ֗יו לְדֹֽלְקִ֥ים יִפְעָֽל:

הִנֵּ֥ה יְחַבֶּל־אָ֑וֶן וְהָרָ֥ה עָ֜מָ֗ל וְיָ֣לַד שָֽׁקֶר:

בּ֣וֹר כָּ֖רָה וַֽיַּחְפְּרֵ֑הוּ וַ֜יִּפֹּ֗ל בְּשַׁ֣חַת יִפְעָֽל:

יָשׁ֣וּב עֲמָל֣וֹ בְרֹאשׁ֑וֹ וְעַל־קָ֜דְקֳד֗וֹ חֲמָס֥וֹ יֵרֵֽד:

אוֹדֶ֣ה יְהֹוָ֣ה כְּצִדְק֑וֹ וַֽ֜אֲזַמְּרָ֗ה שֵֽׁם־יְהֹוָ֥ה עֶלְיֽוֹן:

ספר תהילים

פרק חח.

שבח גדול להקב״ה על החסד שעשה עם אדם שפל אנושי ונתן להתחתונים התורה מה שנתקנאו בהם מלאכי מעלה, על דרך אשר אומץ גבורתך במלאכי מעלה ואביתה תהלה מקרוצי חומר מטה:

לַמְנַצֵּ֥חַ עַל־הַ֜גִּתִּ֗ית מִזְמ֥וֹר לְדָוִֽד:

יְהֹוָ֚ה אֲדֹנֵ֗ינוּ מָֽה־אַדִּ֣יר שִׁ֖מְךָ בְּכָל־הָאָ֑רֶץ אֲשֶׁר־תְּנָ֥ה הֽ֜וֹדְךָ֗ עַל־הַשָּׁמָֽיִם:

מִפִּ֚י עֽוֹלְלִ֨ים | וְֽיֹנְקִים֘ יִסַּ֪דְתָּ֫ עֹ֥ז לְמַ֥עַן צֽוֹרְרֶ֑יךָ לְהַשְׁבִּ֥ית א֜וֹיֵ֗ב וּמִתְנַקֵּֽם:

כִּֽי־אֶרְאֶ֣ה שָׁ֖מֶיךָ מַֽעֲשֵׂ֣ה אֶצְבְּעֹתֶ֑יךָ יָרֵ֥חַ וְ֜כֽוֹכָבִ֗ים אֲשֶׁ֣ר כּוֹנָֽנְתָּה:

מָֽה־אֱ֖נוֹשׁ כִּֽי־תִזְכְּרֶ֑נּוּ וּבֶן־אָ֜דָ֗ם כִּ֣י תִפְקְדֶֽנּוּ:

וַתְּחַסְּרֵ֣הוּ מְ֖עַט מֵֽאֱלֹהִ֑ים וְכָב֖וֹד וְהָדָ֣ר תְּעַטְּרֵֽהוּ:

תַּמְשִׁילֵֽהוּ בְּמַֽעֲשֵׂ֣י יָדֶ֑יךָ כֹּ֜ל שַׁ֣תָּה תַֽחַת־רַגְלָֽיו:

צֹנֶ֣ה וַֽאֲלָפִ֣ים כֻּלָּ֑ם וְ֜גַ֗ם בַּֽהֲמ֥וֹת שָׂדָֽי:

צִפּ֣וֹר שָׁ֖מַיִם וּדְגֵ֣י הַיָּ֑ם עֹ֜בֵ֗ר אָרְח֥וֹת יַמִּֽים:

יְהֹוָ֥ה אֲדֹנֵ֑ינוּ מָֽה־אַדִּ֥יר שִׁ֜מְ֗ךָ בְּכָל־הָאָֽרֶץ:

ספר תהילים

פרק טט.

יש לאדם ליתן שבח להקב״ה על שהצילו מיד שונאו העומד עליו לצערו ושהקב״ה שופט בצדק כל אחד לפי מעשיו לצדיק כצדקתו ולרשע כרשעתו:

לַֽמְנַצֵּחַ עַל מ֥וּת לַ֜בֵּ֗ן מִזְמ֥וֹר לְדָוִֽד:

אוֹדֶ֣ה יְ֖הֹוָה בְּכָל־לִבִּ֑י אֲ֜סַפְּרָ֗ה כָּל־נִפְלְאוֹתֶֽיךָ:

אֶשְׂמְחָ֣ה וְאֶֽעֶלְצָ֣ה בָ֑ךְ אֲזַמְּרָ֖ה שִׁמְךָ֣ עֶלְיֽוֹן:

בְּשׁוּב־אֽוֹיְבַ֥י אָח֑וֹר יִכָּֽשְׁל֥וּ וְיֹֽאבְד֥וּ מִפָּנֶֽיךָ:

כִּֽי־עָ֖שִׂיתָ מִשְׁפָּטִ֣י וְדִינִ֑י יָשַׁ֥בְתָּ לְ֜כִסֵּ֗א שׁוֹפֵ֥ט צֶֽדֶק:

גָּעַ֣רְתָּ ג֖וֹיִם אִבַּ֣דְתָּ רָשָׁ֑ע שְׁמָ֥ם מָ֜חִ֗יתָ לְעוֹלָ֥ם וָעֶֽד:

הָֽאוֹיֵ֨ב | תַּ֥מּוּ חֳרָב֗וֹת לָ֫נֶ֥צַח וְעָרִ֥ים נָתַ֑שְׁתָּ אָבַ֖ד זִכְרָ֣ם הֵֽמָּה:

וַֽיהֹוָה לְעוֹלָ֣ם יֵשֵׁ֑ב כּוֹנֵ֖ן לַמִּשְׁפָּ֣ט כִּסְאֽוֹ:

וְה֗וּא יִשְׁפֹּט־תֵּבֵ֥ל בְּצֶ֑דֶק יָדִ֥ין לְ֜אֻמִּ֗ים בְּמֵֽישָׁרִֽים:

וִ֘יהִ֣י יְהֹוָ֣ה מִשְׂגָּ֣ב לַדָּ֑ךְ מִ֜שְׂגָּ֗ב לְעִתּ֥וֹת בַּצָּרָֽה:

וְיִבְטְח֣וּ בְ֖ךָ יֽוֹדְעֵ֣י שְׁמֶ֑ךָ כִּ֚י לֹֽא־עָזַ֖בְתָּ דֹּֽרְשֶׁ֣יךָ יְהֹוָֽה:

זַמְּר֗וּ לַ֖יהֹוָה יֹשֵׁ֣ב צִיּ֑וֹן הַגִּ֥ידוּ בָ֜עַמִּ֗ים עֲלִֽילוֹתָֽיו:

כִּֽי־דֹרֵ֣שׁ דָּ֖מִים אוֹתָ֣ם זָכָ֑ר לֹֽא־שָׁ֜כַ֗ח צַֽעֲקַ֥ת עֲנָוִֽים (כתיב עֲנָיִֽים) :

חָֽנְנֵ֬נִי יְהֹוָה֨ רְאֵ֣ה עָ֖נְיִי מִשּֽׂנְאָ֑י מְ֜רֽוֹמְמִ֗י מִשַּֽׁעֲרֵי מָֽוֶת:

לְמַ֥עַן אֲסַפְּרָ֗ה כָּל־תְּהִלָּ֫תֶ֥יךָ בְּשַֽׁעֲרֵ֥י בַת־צִיּ֑וֹן אָ֜גִ֗ילָה בִּישֽׁוּעָתֶֽךָ:

טָֽבְע֣וּ ג֖וֹיִם בְּשַׁ֣חַת עָשׂ֑וּ בְּרֶֽשֶׁת־ז֥וּ טָ֜מָ֗נוּ נִלְכְּדָ֥ה רַגְלָֽם:

נ֚וֹדַ֨ע | יְהֹוָה֘ מִשְׁפָּ֪ט עָ֫שָׂ֥ה בְּפֹ֣עַל כַּ֖פָּיו נוֹקֵ֣שׁ רָשָׁ֑ע הִגָּי֥וֹן סֶֽלָה:

יָשׁ֣וּבוּ רְשָׁעִ֣ים לִשְׁא֑וֹלָה כָּל־גּ֜וֹיִ֗ם שְׁכֵחֵ֥י אֱלֹהִֽים:

כִּ֚י לֹ֣א לָ֖נֶצַח יִשָּׁכַ֣ח אֶבְי֑וֹן תִּקְוַ֥ת עֲ֜נִיִּ֗ים (כתיב עֲ֜נִוִּ֗ים) תֹּאבַ֥ד לָעַֽד:

קוּמָ֣ה יְ֖הֹוָה אַל־יָעֹ֣ז אֱנ֑וֹשׁ יִשָּׁפְט֥וּ ג֜וֹיִ֗ם עַל־פָּנֶֽיךָ:

שִׁ֘יתָ֚ה יְהֹוָ֨ה | מוֹרָ֗ה לָ֫הֶ֥ם יֵדְע֥וּ גוֹיִ֑ם אֱנ֖וֹשׁ הֵ֣מָּה סֶּֽלָה:

ספר תהילים

פרק יי.

בו יסופר הצלחת הרשע ואיך מתגאה בהצלחתו עד שאומר לית דין ולית דיין ושאין הקב״ה משגיח במעשה התחתונים:

יום ב

לָמָ֣ה יְ֖הֹוָה תַּֽעֲמֹ֣ד בְּרָח֑וֹק תַּ֜עְלִ֗ים לְעִתּ֥וֹת בַּצָּֽרָה:

בְּגַֽאֲוַת־רָ֖שָׁע יִדְלַ֣ק עָנִ֑י יִתָּֽפְשׂ֓וּ | בִּמְזִמּ֖וֹת ז֥וּ חָשָֽׁבוּ:

כִּֽי־הִלֵּ֣ל רָ֖שָׁע עַל־תַּֽאֲוַ֣ת נַפְשׁ֑וֹ וּבֹצֵ֥עַ בֵּ֜רֵ֗ךְ נִ֘אֵ֥ץ | יְהֹוָֽה:

רָשָׁ֗ע כְּגֹ֣בַהּ אַ֖פּוֹ בַּל־יִדְרֹ֑שׁ אֵ֥ין אֱ֜לֹהִ֗ים כָּל־מְזִמּוֹתָֽיו:

יָ֘חִ֚ילוּ דְרָכָ֨יו | (כתיב דְרָכָ֨ו) בְּכָל־עֵ֗ת מָר֣וֹם מִ֖שְׁפָּטֶיךָ מִנֶּגְדּ֑וֹ כָּל־צֽ֜וֹרְרָ֗יו יָ֘פִ֥יחַ בָּהֶֽם:

אָמַ֣ר בְּ֖לִבּוֹ בַּל־אֶמּ֑וֹט לְדֹ֥ר וָ֜דֹ֗ר אֲשֶׁ֣ר לֹֽא־בְרָֽע:

אָלָ֚ה | פִּ֣יהוּ מָ֖לֵא וּמִרְמ֣וֹת וָתֹ֑ךְ תַּ֥חַת לְ֜שׁוֹנ֗וֹ עָמָ֥ל וָאָֽוֶן:

יֵשֵׁ֚ב | בְּמַֽאֲרַ֬ב חֲצֵרִ֗ים בַּ֖מִּסְתָּרִים יַֽהֲרֹ֣ג נָקִ֑י עֵ֜ינָ֗יו לְחֵֽלְכָ֥ה יִצְפֹּֽנוּ:

יֶֽאֱרֹ֬ב בַּמִּסְתָּ֨ר | כְּאַרְיֵ֬ה בְסֻכֹּ֗ה יֶֽ֖אֱרֹב לַֽחֲט֣וֹף עָנִ֑י יַחְטֹ֥ף עָ֜נִ֗י בְּמָשְׁכ֥וֹ בְרִשְׁתּֽוֹ:

יִדְכֶּ֥ה (כתיב וִדְכֶּ֥ה) יָשֹׁ֑חַ וְנָפַ֥ל בַּֽ֜עֲצוּמָ֗יו חֵ֣יל כָּאִֽים (כתיב חֵ֣לְכָּאִֽים) :

אָמַ֣ר בְּ֖לִבּוֹ שָׁ֣כַֽח אֵ֑ל הִסְתִּ֥יר פָּ֜נָ֗יו בַּל־רָאָ֥ה לָנֶֽצַח:

קוּמָ֚ה יְהֹוָ֗ה אֵ֖ל נְשָׂ֣א יָדֶ֑ךָ אַל־תִּשְׁכַּ֥ח עֲנָוִֽים (כתיב עֲנָיִֽים) :

עַל־מֶ֚ה | נִאֵ֖ץ רָשָׁ֥ע | אֱלֹהִ֑ים אָמַ֥ר בְּ֜לִבּ֗וֹ לֹ֣א תִדְרֹֽשׁ:

רָאִ֡תָה כִּֽי־אַתָּ֨ה | עָ֘מָ֚ל וָכַ֨עַס | תַּבִּיט֘ לָתֵ֪ת בְּיָ֫דֶ֥ךָ עָ֖לֶיךָ יַֽעֲזֹ֣ב חֵלֶ֑כָה יָ֜ת֗וֹם אַתָּ֚ה | הָיִ֡יתָ עוֹזֵֽר:

שְׁבֹר זְר֣וֹעַ רָשָׁ֑ע וָ֜רָ֗ע תִּדְרֽוֹשׁ־רִשְׁע֥וֹ בַל־תִּמְצָֽא:

יְהֹוָ֣ה מֶ֖לֶךְ עוֹלָ֣ם וָעֶ֑ד אָֽבְד֥וּ ג֜וֹיִ֗ם מֵֽאַרְצֽוֹ:

תַּֽאֲוַ֣ת עֲ֖נָוִים שָׁמַ֣עְתָּ יְהֹוָ֑ה תָּ֘כִ֥ין לִ֜בָּ֗ם תַּקְשִׁ֥יב אָזְנֶֽךָ:

לִשְׁפֹּ֥ט יָת֗וֹם וָ֫דָ֥ךְ בַּל־יוֹסִ֥יף ע֑וֹד לַֽעֲרֹ֥ץ אֱ֜נ֗וֹשׁ מִן־הָאָֽרֶץ:

ספר תהילים

פרק יאיא.

ידבר שכל צרות הצדיק הוא לטובתו לרחוץ צואת עונותיו ולרשע נותן הצלחה בעולם הזה על דרך עושר שמור לבעליו לרעתו:

לַֽמְנַצֵּ֗חַ לְדָ֫וִ֥ד בַּֽיהֹוָ֨ה | חָסִ֗יתִי אֵ֖יךְ תֹּֽאמְר֣וּ לְנַפְשִׁ֑י נ֜וּ֗דִי (כתיב נ֜וּדִו) הַרְכֶ֥ם צִפּֽוֹר:

כִּ֚י הִנֵּ֪ה הָֽרְשָׁעִ֡ים יִדְרְכ֬וּן קֶ֗שֶׁת כּֽוֹנְנ֣וּ חִצָּ֣ם עַל־יֶ֑תֶר לִיר֥וֹת בְּמוֹ־אֹ֜פֶ֗ל לְיִשְׁרֵי־לֵֽב:

כִּי־הַ֖שָּׁתוֹת יֵהָֽרֵס֑וּן צַ֜דִּ֗יק מַה־פָּעָֽל:

יְהֹ֨וָה | בְּֽהֵ֘יכַ֚ל קָדְשׁ֗וֹ יְהֹוָה֘ בַּשָּׁמַ֪יִם כִּ֫סְא֥וֹ עֵינָ֥יו יֶֽחֱז֑וּ עַפְעַפָּ֥יו יִ֜בְחֲנ֗וּ בְּנֵ֣י אָדָֽם:

יְהֹוָה֘ צַדִּ֪יק יִ֫בְחָ֥ן וְ֖רָשָׁע וְאֹהֵ֣ב חָמָ֑ס שָֽׂנְאָ֥ה נַפְשֽׁוֹ:

יַמְטֵ֥ר עַל־רְשָׁעִ֗ים פַּ֫חִ֥ים אֵ֣שׁ וְ֖גָפְרִית וְר֥וּחַ זִ֜לְעָפ֗וֹת מְנָ֣ת כּוֹסָֽם:

כִּֽי־צַדִּ֣יק יְ֖הֹוָה צְדָק֣וֹת אָהֵ֑ב יָ֜שָׁ֗ר יֶֽחֱז֣וּ פָנֵֽימוֹ:

ספר תהילים

פרק יביב.

מגנה אותם אנשים המלשינים והמספרים דלטורין ושפתי חלקות:

לַֽמְנַצֵּ֥חַ עַל־הַ֜שְּׁמִינִ֗ית מִזְמ֥וֹר לְדָוִֽד:

הוֹשִׁ֣יעָה יְ֖הֹוָה כִּֽי־גָמַ֣ר חָסִ֑יד כִּֽי־פַ֥סּוּ אֱ֜מוּנִ֗ים מִבְּנֵ֥י אָדָֽם:

שָׁ֚וְא | יְֽדַבְּרוּ֘ אִ֪ישׁ אֶת־רֵ֫עֵ֥הוּ שְׂפַ֥ת חֲלָק֑וֹת בְּלֵ֖ב וָלֵ֣ב יְדַבֵּֽרוּ:

יַכְרֵ֣ת יְ֖הֹוָה כָּל־שִׂפְתֵ֣י חֲלָק֑וֹת לָ֜שׁ֗וֹן מְדַבֶּ֥רֶת גְּדֹלֽוֹת:

אֲשֶׁ֚ר אָֽמְר֨וּ | לִלְשֹׁנֵ֣נוּ נַ֖גְבִּיר שְׂפָתֵ֣ינוּ אִתָּ֑נוּ מִ֜֗י אָד֣וֹן לָֽנוּ:

מִשֹּׁ֥ד עֲנִיִּים֘ מֵֽאֶנְקַ֪ת אֶבְי֫וֹנִ֥ים עַתָּ֣ה אָ֖קוּם יֹאמַ֣ר יְהֹוָ֑ה אָשִׁ֥ית בְּ֜יֵ֗שַׁע יָפִ֥יחַ לֽוֹ:

אִֽמֲר֣וֹת יְהֹוָה֘ אֲמָר֪וֹת טְהֹ֫ר֥וֹת כֶּ֣סֶף צָ֖רוּף בַּֽעֲלִ֣יל לָאָ֑רֶץ מְ֜זֻקָּ֗ק שִׁבְעָתָֽיִם:

אַתָּ֣ה יְהֹוָ֣ה תִּשְׁמְרֵ֑ם תִּצְּרֶ֓נּוּ | מִן־הַדּ֖וֹר ז֣וּ לְעוֹלָֽם:

סָבִיב רְשָׁעִ֥ים יִתְהַלָּכ֑וּן כְּרֻ֥ם זֻ֜לֻּ֗ת לִבְנֵ֥י אָדָֽם:

ספר תהילים

פרק יגיג.

תפלה על אריכות הגלות וכל אדם כשהוא בצרה יתפלל תפלה זו על צרותיו ועל אריכות הגלות:

לַֽ֜מְנַצֵּ֗חַ מִזְמ֥וֹר לְדָוִֽד:

עַד־אָ֣נָה יְ֖הֹוָה תִּשְׁכָּחֵ֣נִי נֶ֑צַח עַד־אָ֓נָה | תַּסְתִּ֖יר אֶת־פָּנֶ֣יךָ מִמֶּֽנִּי:

עַד־אָ֨נָה אָשִׁ֪ית עֵצ֡וֹת בְּנַפְשִׁ֗י יָג֣וֹן בִּלְבָבִ֣י יוֹמָ֑ם עַד־אָ֓נָה | יָר֖וּם אֹֽיְבִ֣י עָלָֽי:

הַבִּ֣יטָֽה עֲ֖נֵנִי יְהֹוָ֣ה אֱלֹהָ֑י הָאִ֥ירָה עֵ֜ינַ֗י פֶּן־אִישַׁ֥ן הַמָּֽוֶת:

פֶּן־יֹאמַ֣ר אֹֽיְבִ֣י יְכָלְתִּ֑יו צָרַ֥י יָ֜גִ֗ילוּ כִּ֣י אֶמּֽוֹט:

וַֽאֲנִ֚י | בְּחַסְדְּךָ֣ בָטַחְתִּי֘ יָגֵ֪ל לִבִּ֗י בִּישֽׁוּעָ֫תֶ֥ךָ אָשִׁ֥ירָה לַֽיהֹוָ֑ה כִּ֖י גָמַ֥ל עָלָֽי:

ספר תהילים

פרק ידיד.

תפלה על שני מקדשות שחרבו והיאך נ״נ החריב בית ראשון וטיטוס החריב בית שני:

לַֽמְנַצֵּ֗חַ לְדָ֫וִ֥ד אָ֘מַ֚ר נָבָ֣ל בְּ֖לִבּוֹ אֵ֣ין אֱלֹהִ֑ים הִֽשְׁחִ֖יתוּ הִֽתְעִ֥יבוּ עֲ֜לִילָ֗ה אֵ֣ין עֹֽשֵׂה־טֽוֹב:

יְֽהֹוָ֗ה מִשָּׁמַיִם֘ הִשְׁקִ֪יף עַל־בְּנֵי־אָ֫דָ֥ם לִ֖רְאוֹת הֲיֵ֣שׁ מַשְׂכִּ֑יל דֹּ֜רֵשׁ אֶת־אֱלֹהִֽים:

הַכֹּ֥ל סָר֘ יַחְדָּ֪ו נֶֽ֫אֱלָ֥חוּ אֵ֣ין עֹֽשֵׂה־ט֑וֹב אֵ֜֗ין גַּם־אֶחָֽד:

הֲלֹ֥א יָֽדְעוּ֘ כָּל־פֹּ֪עֲלֵי֫ אָ֥וֶן אֹֽכְלֵ֣י עַ֖מִּי אָ֥כְלוּ לֶ֑חֶם יְ֜הֹוָ֗ה לֹ֣א קָרָֽאוּ:

שָׁ֚ם | פָּ֥חֲדוּ פָ֑חַד כִּ֥י אֱ֜לֹהִ֗ים בְּד֣וֹר צַדִּֽיק:

עֲצַת־עָנִ֥י תָבִ֑ישׁוּ כִּ֖י יְהֹוָ֣ה מַחְסֵֽהוּ:

מִֽי־יִתֵּ֣ן מִצִּיּוֹן֘ יְשׁוּעַ֪ת יִשְׂרָ֫אֵ֥ל בְּשׁ֣וּב יְ֖הֹוָה שְׁב֣וּת עַמּ֑וֹ יָגֵ֥ל יַֽ֜עֲקֹ֗ב יִשְׂמַ֥ח יִשְׂרָאֵֽל:

ספר תהילים

פרק טוטו.

כמה מעלות ומדות טובות שראוי לאדם להתנהג בהם ואז יהיה בטוח שתשכון נשמתו בגן עדן:

מִזְמ֗וֹר לְדָ֫וִ֥ד יְ֖הֹוָה מִי־יָג֣וּר בְּאָֽהֳלֶ֑ךָ מִֽי־יִ֜שְׁכֹּ֗ן בְּהַ֣ר קָדְשֶֽׁךָ:

הוֹלֵ֣ךְ תָּ֖מִים וּפֹעֵ֥ל צֶ֑דֶק וְדֹבֵ֥ר אֱ֜מֶ֗ת בִּלְבָבֽוֹ:

לֹֽא־רָגַ֨ל | עַל־לְשֹׁנ֗וֹ לֹֽא־עָשָׂ֣ה לְרֵעֵ֣הוּ רָעָ֑ה וְ֜חֶרְפָּ֗ה לֹֽא־נָשָׂ֥א עַל־קְרֹֽבוֹ:

נִבְזֶ֚ה בְֽעֵינָ֨יו נִמְאָ֗ס וְאֶת־יִרְאֵ֣י יְהֹוָ֣ה יְכַבֵּ֑ד נִשְׁבַּ֥ע לְ֜הָרַ֗ע וְלֹ֣א יָמִֽר:

כַּסְפּ֚וֹ | לֹֽא־נָתַ֤ן בְּנֶ֗שֶׁךְ וְשֹׁ֥חַד עַל־נָקִ֗י לֹֽא־לָ֫קָ֥ח עֹ֥שֵׂה אֵ֑לֶּה לֹ֖א יִמּ֣וֹט לְעוֹלָֽם:

ספר תהילים

פרק טזטז.

אם אדם צריך לאיזה בקשה לא יבקש בזכות עצמו באשר שזכותו צריך להניח לבניו אחריו:

מִכְתָּ֣ם לְדָוִ֑ד שָֽׁמְרֵ֥נִי אֵ֜֗ל כִּֽי־חָסִ֥יתִי בָֽךְ:

אָמַ֣רְתְּ לַֽ֖יהֹוָה אֲדֹנָ֣י אָ֑תָּה ט֜וֹבָתִ֗י בַּל־עָלֶֽיךָ:

לִקְדוֹשִׁים אֲשֶׁר־בָּאָ֣רֶץ הֵ֑מָּה וְ֜אַדִּירֵ֗י כָּל־חֶפְצִי־בָֽם:

יִרְבּ֥וּ עַצְּבוֹתָם֘ אַחֵ֪ר מָ֫הָ֥רוּ בַּל־אַסִּ֣יךְ נִסְכֵּיהֶ֣ם מִדָּ֑ם וּבַל־אֶשָּׂ֥א אֶת־שְׁ֜מוֹתָ֗ם עַל־שְׂפָתָֽי:

יְֽהֹוָ֗ה מְנָ֣ת חֶלְקִ֣י וְכוֹסִ֑י אַ֜תָּ֗ה תּוֹמִ֥יךְ גּוֹרָלִֽי:

חֲבָלִ֣ים נָֽפְלוּ־לִ֖י בַּנְּעִמִ֑ים אַף־נַֽ֜חֲלָ֗ת שָֽׁפְרָ֥ה עָלָֽי:

אֲבָרֵ֣ךְ אֶת־יְ֖הֹוָה אֲשֶׁ֣ר יְעָצָ֑נִי אַף־לֵ֜יל֗וֹת יִסְּר֥וּנִי כִלְיוֹתָֽי:

שִׁוִּ֬יתִי יְהֹוָ֣ה לְנֶגְדִּ֣י תָמִ֑יד כִּ֥י מִ֜ימִינִ֗י בַּל־אֶמּֽוֹט:

לָכֵ֚ן | שָׂמַ֣ח לִ֖בִּי וַיָּ֣גֶל כְּבוֹדִ֑י אַף־בְּ֜שָׂרִ֗י יִשְׁכֹּ֥ן לָבֶֽטַח:

כִּ֚י | לֹא־תַֽעֲזֹ֣ב נַפְשִׁ֣י לִשְׁא֑וֹל לֹֽא־תִתֵּ֥ן חֲ֜סִֽידְךָ֗ (כתיב חֲ֜סִֽידְיךָ֗) לִרְא֥וֹת שָֽׁחַת:

תּֽוֹדִיעֵנִי֘ אֹ֪רַח חַ֫יִּ֥ים שׂ֣בַע שְׂ֖מָחוֹת אֶת־פָּנֶ֑יךָ נְעִמ֖וֹת בִּימִֽינְךָ֣ נֶֽצַח:

ספר תהילים

פרק יזיז.

אל ידבר אדם גבוה לפני הקב״ה שינסנו באיזה דבר עבירה או על שאר דברים ואם אדם חטא יראה לתקן עצמו וישיב רבים מעון:

תְּפִלָּ֗ה לְדָ֫וִ֥ד שִׁמְעָ֚ה יְהֹוָ֨ה | צֶ֗דֶק הַקְשִׁ֥יבָה רִנָּתִ֗י הַֽאֲזִ֥ינָה תְפִלָּתִ֑י בְּ֜לֹ֗א שִׂפְתֵ֥י מִרְמָֽה:

מִלְּפָנֶיךָ מִשְׁפָּטִ֣י יֵצֵ֑א עֵ֜ינֶ֗יךָ תֶּֽחֱזֶ֥ינָה מֵּֽישָׁרִֽים:

בָּ֘חַ֚נְתָּ לִבִּ֨י | פָּ֘קַ֚דְתָּ לַּ֗יְלָה צְרַפְתַּ֥נִי בַל־תִּמְצָ֑א זַ֜מֹּתִ֗י בַּל־יַֽעֲבָר־פִּֽי:

לִפְעֻלּ֣וֹת אָ֖דָם בִּדְבַ֣ר שְׂפָתֶ֑יךָ אֲנִ֥י שָׁ֜מַ֗רְתִּי אָרְח֥וֹת פָּרִֽיץ:

תָּמֹ֣ךְ אֲ֖שֻׁרַי בְּמַעְגְּלוֹתֶ֑יךָ בַּל־נָמ֥וֹטוּ פְעָמָֽי:

אֲנִ֣י קְ֖רָאתִיךָ כִּֽי־תַֽעֲנֵ֣נִי אֵ֑ל הַט־אָזְנְךָ֥ לִ֜֗י שְׁמַ֣ע אִמְרָתִֽי:

הַפְלֵ֣ה חֲ֖סָדֶיךָ מוֹשִׁ֣יעַ חוֹסִ֑ים מִ֜מִּֽתְקֽוֹמְמִ֗ים בִּֽימִינֶֽךָ:

שָׁמְרֵֽנִי כְּאִישׁ֣וֹן בַּת־עָ֑יִן בְּצֵ֥ל כְּ֜נָפֶ֗יךָ תַּסְתִּירֵֽנִי:

מִפְּנֵ֣י רְ֖שָׁעִים ז֣וּ שַׁדּ֑וּנִי אֹֽיְבַ֥י בְּ֜נֶ֗פֶשׁ יַקִּ֥יפוּ עָלָֽי:

חֶלְבָּ֥מוֹ סָֽגְר֑וּ פִּ֜֗ימוֹ דִּבְּר֥וּ בְגֵאֽוּת:

אַשֻּׁרֵנוּ עַתָּ֣ה סְבָב֑וּנוּ (כתיב סְבָב֑וּניּ) עֵֽינֵיהֶ֥ם יָ֜שִׁ֗יתוּ לִנְט֥וֹת בָּאָֽרֶץ:

דִּמְיֹנ֗וֹ כְּ֖אַרְיֵה יִכְס֣וֹף לִטְרֹ֑ף וְ֜כִכְפִ֗יר יֹשֵׁ֥ב בְּמִסְתָּרִֽים:

קוּמָ֚ה יְהֹוָ֗ה קַדְּמָ֣ה פָ֖נָיו הַכְרִיעֵ֑הוּ פַּלְּטָ֥ה נַ֜פְשִׁ֗י מֵֽרָשָׁ֥ע חַרְבֶּֽךָ:

מִֽמְתִ֥ים יָֽדְךָ֨ | יְהֹוָ֡ה מִֽמְתִ֥ים מֵחֶ֗לֶד חֶלְקָ֥ם בַּֽחַיִּים֘ וּצְפֽוּנְךָ֘ (כתיב וּצְפֽיּנְךָ֘) תְּמַלֵּ֪א בִ֫טְנָ֥ם יִשְׂבְּע֥וּ בָנִ֑ים וְהִנִּ֥יחוּ יִ֜תְרָ֗ם לְעֽוֹלְלֵיהֶֽם:

אֲנִ֗י בְּ֖צֶדֶק אֶֽחֱזֶ֣ה פָנֶ֑יךָ אֶשְׂבְּעָ֥ה בְ֜הָקִ֗יץ תְּמֽוּנָתֶֽךָ:

ספר תהילים

פרק יחיח.

אם נעשה לו נס מפורסם יש לו לומר שירה ויכלול כל הנסים מיום בריאת עולם וכן טובות שעשה לישראל במתן תורה ויאמר מי שעשה נסים הללו יעשה עמי ג״כ:

יום ג

לַֽמְנַצֵּ֚חַ | לְעֶ֥בֶד יְהֹוָ֗ה לְדָ֫וִ֥ד אֲשֶׁ֚ר דִּבֶּ֨ר | לַֽיהֹוָ֗ה אֶת־דִּ֖בְרֵי הַשִּׁירָ֣ה הַזֹּ֑את בְּי֚וֹם | הִצִּיל־יְהֹ֘וָ֥ה אוֹת֥וֹ מִכַּ֥ף כָּל־אֹ֜יְבָ֗יו וּמִיַּ֥ד שָׁאֽוּל:

וַיֹּאמַ֡ר אֶרְחָֽמְךָ֖ יְהֹוָ֣ה חִזְקִֽי:

יְהֹוָה֘ סַֽלְעִ֥י וּמְצֽוּדָתִ֗י וּמְפַ֫לְטִ֥י אֵלִ֣י צ֖וּרִי אֶֽחֱסֶה־בּ֑וֹ מָֽגִנִּ֖י וְקֶ֥רֶן יִ֜שְׁעִ֗י מִשְׂגַּבִּֽי:

מְהֻלָּל אֶקְרָ֣א יְהֹוָ֑ה וּמִן־אֹֽ֜יְבַ֗י אִוָּשֵֽׁעַ:

אֲפָפ֥וּנִי חֶבְלֵי־מָ֑וֶת וְנַֽחֲלֵ֖י בְלִיַּ֣עַל יְבַֽעֲתֽוּנִי:

חֶבְלֵ֣י שְׁא֣וֹל סְבָב֑וּנִי קִ֜דְּמ֗וּנִי מ֣וֹקְשֵׁי מָֽוֶת:

בַּצַּר־לִ֨י | אֶקְרָ֣א יְהֹוָה֘ וְאֶל־אֱלֹהַ֪י אֲשַׁ֫וֵּ֥עַ יִשְׁמַ֣ע מֵהֵֽיכָל֣וֹ קוֹלִ֑י וְ֜שַׁוְעָתִ֗י לְפָנָ֚יו | תָּב֬וֹא בְאָזְנָֽיו:

וַתִּגְעַ֬שׁ וַתִּרְעַ֨שׁ | הָאָ֗רֶץ וּמֽוֹסְדֵ֣י הָרִ֣ים יִרְגָּ֑זוּ וַ֜יִּֽתְגָּֽעֲשׁ֗וּ כִּ֘י חָ֥רָה לֽוֹ:

עָ֘לָ֚ה עָשָׁ֙ן֙ | בְּאַפּ֗וֹ וְ֖אֵשׁ מִפִּ֥יו תֹּאכֵ֑ל גֶּ֜חָלִ֗ים בָּֽעֲר֥וּ מִמֶּֽנּוּ:

וַיֵּ֣ט שָׁ֖מַיִם וַיֵּרַ֑ד וַֽ֜עֲרָפֶ֗ל תַּ֣חַת רַגְלָֽיו:

וַיִּרְכַּ֣ב עַל־כְּ֖רוּב וַיָּעֹ֑ף וַ֜יֵּ֗דֶא עַל־כַּנְפֵי־רֽוּחַ:

יָ֚שֶׁת חֹ֨שֶׁךְ | סִתְר֗וֹ סְבִֽיבוֹתָ֥יו סֻכָּת֑וֹ חֶשְׁכַת־מַ֜֗יִם עָבֵ֥י שְׁחָקִֽים:

מִנֹּ֗גַהּ נֶגְדּ֥וֹ עָבָ֥יו עָבְר֑וּ בָּ֜רָ֗ד וְגַֽחֲלֵי־אֵֽשׁ:

וַיַּרְעֵ֬ם בַּשָּׁמַ֨יִם | יְהֹוָ֗ה וְ֖עֶלְיוֹן יִתֵּ֣ן קֹל֑וֹ בָּ֜רָ֗ד וְגַֽחֲלֵי־אֵֽשׁ:

וַיִּשְׁלַ֣ח חִ֖צָּיו וַיְפִיצֵ֑ם וּבְרָ֘קִ֥ים רָ֜֗ב וַיְהֻמֵּֽם:

וַיֵּ֚רָא֨וּ | אֲפִ֬יקֵי מַ֗יִם וַיִּגָּלוּ֘ מֽוֹסְד֪וֹת תֵּ֫בֵ֥ל מִגַּֽעֲרָֽתְךָ֥ יְהֹוָ֑ה מִ֜נִּשְׁמַ֗ת ר֣וּחַ אַפֶּֽךָ:

יִשְׁלַ֣ח מִ֖מָּרוֹם יִקָּחֵ֑נִי יַ֜מְשֵׁ֗נִי מִמַּ֥יִם רַבִּֽים:

יַצִּילֵ֗נִי מֵאֹֽיְבִ֥י עָ֑ז וּמִ֜שּׂ֗נְאַ֗י כִּֽי־אָֽמְצ֥וּ מִמֶּֽנִּי:

יְקַדְּמֽוּנִי בְּי֣וֹם אֵידִ֑י וַיְהִ֥י יְהֹוָ֗ה לְמִשְׁעָ֥ן לִֽי:

וַיּֽוֹצִיאֵ֥נִי לַמֶּרְחָ֑ב יְ֜חַלְּצֵ֗נִי כִּ֘י חָ֥פֵֽץ בִּֽי:

יִגְמְלֵ֣נִי יְהֹוָ֣ה כְּצִדְקִ֑י כְּבֹ֥ר יָ֜דַ֗י יָשִׁ֥יב לִֽי:

כִּֽי־ שָׁ֖מַרְתִּי דַּרְכֵ֣י יְהֹוָ֑ה וְלֹֽא־רָ֜שַׁ֗עְתִּי מֵֽאֱלֹהָֽי:

כִּ֣י כָל־מִשְׁפָּטָ֣יו לְנֶגְדִּ֑י וְ֜חֻקֹּתָ֗יו לֹֽא־אָסִ֥יר מֶֽנִּי:

וָֽאֱהִ֣י תָמִ֣ים עִמּ֑וֹ וָ֜אֶשְׁתַּמֵּ֗ר מֵֽעֲו‍ֹנִֽי:

וַיָּֽשֶׁב־יְהֹוָ֣ה לִ֣י כְצִדְקִ֑י כְּבֹ֥ר יָ֜דַ֗י לְנֶ֣גֶד עֵינָֽיו:

עִם־חָסִ֥יד תִּתְחַסָּ֑ד עִם־גְּבַ֥ר תָּ֜מִ֗ים תִּתַּמָּֽם:

עִם־נָבָ֥ר תִּתְבָּרָ֑ר וְעִם־עִ֜קֵּ֗שׁ תִּתְפַּתָּֽל:

כִּֽי־אַ֖תָּה עַם־עָנִ֣י תוֹשִׁ֑יעַ וְעֵינַ֖יִם רָמ֣וֹת תַּשְׁפִּֽיל:

כִּֽי־אַ֖תָּה תָּאִ֣יר נֵרִ֑י יְהֹוָ֥ה אֱ֜לֹהַ֗י יַגִּ֥יהַּ חָשְׁכִּֽי:

כִּי־בְ֖ךָ אָרֻ֣ץ גְּד֑וּד וּ֜בֵֽאלֹהַ֗י אֲדַלֶּג־שֽׁוּר:

הָאֵל֘ תָּמִ֪ים דַּ֫רְכּ֥וֹ אִמְרַ֣ת יְהֹוָ֣ה צְרוּפָ֑ה מָגֵ֥ן ה֜֗וּא לְכֹ֚ל | הַֽחוֹסִ֬ים בּֽוֹ:

כִּ֚י מִ֣י אֱ֖לוֹהַּ מִבַּלְעֲדֵ֣י יְהֹוָ֑ה וּמִי־צ֜֗וּר זֽוּלָתִ֥י אֱלֹהֵֽינוּ:

הָאֵֽל הַֽמְאַזְּרֵ֣נִי חָ֑יִל וַיִּתֵּ֖ן תָּמִ֣ים דַּרְכִּֽי:

מְשַׁוֶּ֣ה רַ֖גְלַי כָּֽאַיָּל֑וֹת וְעַ֥ל בָּֽ֜מֹתַ֗י יַֽעֲמִידֵֽנִי:

מְלַמֵּ֣ד יָ֖דַי לַמִּלְחָמָ֑ה וְנִֽחֲתָ֥ה קֶֽשֶׁת־נְ֜חוּשָׁ֗ה זְרֽוֹעֹתָֽי:

וַתִּתֶּן־לִי֘ מָגֵ֪ן יִ֫שְׁעֶ֥ךָ וִימִֽינְךָ֥ תִסְעָדֵ֑נִי וְֽעַנְוָֽתְךָ֥ תַרְבֵּֽנִי:

תַּרְחִ֣יב צַֽעֲדִ֣י תַחְתָּ֑י וְלֹ֥א מָֽ֜עֲד֗וּ קַרְסֻלָּֽי:

אֶרְדּ֣וֹף אֽ֖וֹיְבַי וְאַשִּׂיגֵ֑ם וְלֹֽא־אָ֜שׁ֗וּב עַד־כַּלּוֹתָֽם:

אֶמְחָצֵם וְלֹא־יֻ֣כְלוּ ק֑וּם יִ֜פְּל֗וּ תַּ֣חַת רַגְלָֽי:

וַתְּאַזְּרֵ֣נִי חַ֖יִל לַמִּלְחָמָ֑ה תַּכְרִ֖יעַ קָמַ֣י תַּחְתָּֽי:

וְאֹֽיְבַ֗י נָתַ֣תָּה לִּ֣י עֹ֑רֶף וּ֜מְשַׂנְאַ֗י אַצְמִיתֵֽם:

יְשַׁוְּעוּ וְאֵ֣ין מוֹשִׁ֑יעַ עַל־יְ֜הֹוָ֗ה וְלֹ֣א עָנָֽם:

וְֽאֶשְׁחָקֵ֗ם כְּעָפָ֥ר עַל־פְּנֵי־ר֑וּחַ כְּטִ֖יט חוּצ֣וֹת אֲרִיקֵֽם:

תְּפַלְּטֵנִי֘ מֵרִ֪יבֵ֫י עָ֥ם תְּ֖שִׂימֵנִי לְרֹ֣אשׁ גּוֹיִ֑ם עַ֖ם לֹא־יָ֜דַ֗עְתִּי יַֽעַבְדֽוּנִי:

לְשֵׁ֣מַע אֹ֖זֶן יִשָּׁ֣מְעוּ לִ֑י בְּנֵֽי־נֵ֜כָ֗ר יְֽכַֽחֲשׁוּ־לִֽי:

בְּנֵי־נֵכָ֥ר יִבֹּ֑לוּ וְ֜יַחְרְג֗וּ מִֽמִּסְגְּרֽוֹתֵיהֶֽם:

חַי־יְ֖הֹוָה וּבָר֣וּךְ צוּרִ֑י וְ֜יָר֗וּם אֱל֘וֹהֵ֥י יִשְׁעִֽי:

הָאֵ֗ל הַנּוֹתֵ֣ן נְקָמ֣וֹת לִ֑י וַיַּדְבֵּ֖ר עַמִּ֣ים תַּחְתָּֽי:

מְפַלְּטִ֗י מֵאֹֽ֫יְבָ֥י אַ֣ף מִן־קָ֖מַי תְּרֽוֹמְמֵ֑נִי מֵאִ֥ישׁ חָ֜מָ֗ס תַּצִּילֵֽנִי:

עַל־כֵּ֚ן | אוֹדְךָ֖ בַגּוֹיִ֥ם | יְהֹוָ֑ה וּלְשִׁמְךָ֥ אֲזַמֵּֽרָה:

מַגְדִּל֘ יְשׁוּע֪וֹת מַ֫לְכּ֥וֹ וְעֹ֚שֶׂה חֶ֨סֶד | לִמְשִׁיח֗וֹ לְדָ֘וִ֥ד וּֽלְ֜זַרְע֗וֹ עַד־עוֹלָֽם:

ספר תהילים

פרק יטיט.

לראות גבורתו של הקב״ה יראה אל השמים והשמש והתורה מתוכם נראה נוראות ונפלאות עד שהבריות מספרים בשביל זה כבוד הקב״ה:

לַֽ֜מְנַצֵּ֗חַ מִזְמ֥וֹר לְדָוִֽד:

הַשָּׁמַ֗יִם מְסַפְּרִ֥ים כְּבוֹד־אֵ֑ל וּמַֽעֲשֵׂ֥ה יָ֜דָ֗יו מַגִּ֥יד הָֽרָקִֽיעַ:

י֣וֹם לְ֖יוֹם יַבִּ֣יעַ אֹ֑מֶר וְלַ֥יְלָה לְּ֜לַ֗יְלָה יְחַוֶּה־דָּֽעַת:

אֵ֣ין אֹ֖מֶר וְאֵ֣ין דְּבָרִ֑ים בְּ֜לִ֗י נִשְׁמָ֥ע קוֹלָֽם:

בְּכָל־הָאָ֨רֶץ | יָצָ֚א קַוָּ֗ם וּבִקְצֵ֣ה תֵ֖בֵל מִלֵּיהֶ֑ם לַ֜שֶּׁ֗מֶשׁ שָׂ֤ם | אֹ֥הֶל בָּהֶֽם:

וְה֗וּא כְּ֖חָתָן יֹצֵ֣א מֵֽחֻפָּת֑וֹ יָשִׂ֥ישׂ כְּ֜גִבּ֗וֹר לָר֥וּץ אֹֽרַח:

מִקְצֵ֚ה הַשָּׁמַ֨יִם | מֽוֹצָא֗וֹ וּתְקֽוּפָת֥וֹ עַל־קְצוֹתָ֑ם וְאֵ֥ין נִ֜סְתָּ֗ר מֵֽחַמָּתֽוֹ:

תּ֘וֹרַ֚ת יְהֹוָ֣ה תְּ֖מִימָה מְשִׁ֣יבַת נָ֑פֶשׁ עֵד֖וּת יְהֹוָ֥ה נֶֽ֜אֱמָנָ֗ה מַחְכִּ֥ימַת פֶּֽתִי:

פִּקּ֘וּדֵ֚י יְהֹוָ֣ה יְ֖שָׁרִים מְשַׂמְּחֵי־לֵ֑ב מִצְוַ֖ת יְהֹוָ֥ה בָּ֜רָ֗ה מְאִירַ֥ת עֵינָֽיִם:

יִרְאַ֚ת יְהֹוָ֨ה | טְהוֹרָה֘ עוֹמֶ֪דֶת לָ֫עַ֥ד מִשְׁפְּטֵֽי־יְהֹוָ֥ה אֱמֶ֑ת צָֽדְק֥וּ יַחְדָּֽו:

הַנֶּֽחֱמָדִ֗ים מִ֖זָּהָב וּמִפָּ֣ז רָ֑ב וּמְתוּקִ֥ים מִ֜דְּבַ֗שׁ וְנֹ֣פֶת צוּפִֽים:

גַּם־עַ֖בְדְּךָ נִזְהָ֣ר בָּהֶ֑ם בְּ֜שָׁמְרָ֗ם עֵ֣קֶב רָֽב:

שְׁגִיא֥וֹת מִֽי־יָבִ֑ין מִנִּסְתָּר֥וֹת נַקֵּֽנִי:

גַּ֚ם מִזֵּדִ֨ים | חֲשׂ֬ךְ עַבְדֶּ֗ךָ אַל־יִמְשְׁלוּ־בִ֖י אָ֥ז אֵיתָ֑ם וְ֜נִקֵּ֗יתִי מִפֶּ֥שַֽׁע רָֽב:

יִֽהְי֥וּ לְרָצ֨וֹן | אִמְרֵי־פִ֡י וְהֶגְי֣וֹן לִבִּ֣י לְפָנֶ֑יךָ יְ֜הֹוָ֗ה צוּרִ֥י וְגֹֽאֲלִֽי:

ספר תהילים

פרק ככ.

מי שיש לו אוהב או קרוב באיזה צרה אף שהוא רחוק ממנו ולא יכול לעזור לו יעשה זו התפלה בכוונה עליו:

לַֽמְנַצֵּ֗חַ מִזְמ֥וֹר לְדָוִֽד:

יַֽעַנְךָ֣ יְ֖הֹוָה בְּי֣וֹם צָרָ֑ה יְ֜שַׂגֶּבְךָ֗ שֵׁ֚ם | אֱלֹהֵ֬י יַֽעֲקֹֽב:

יִשְׁלַ֣ח עֶזְרְךָ֣ מִקֹּ֑דֶשׁ וּ֜מִצִּיּ֗וֹן יִסְעָדֶֽךָּ:

יִזְכֹּ֥ר כָּל־מִנְחֹתֶ֑יךָ וְ֜עוֹלָֽתְךָ֗ יְדַשְּׁנֶ֣ה סֶּֽלָה:

יִֽתֶּן־לְךָ֥ כִלְבָבֶ֑ךָ וְֽכָל־עֲצָֽתְךָ֥ יְמַלֵּֽא:

נְרַ֚נְּנָ֨ה | בִּ֘ישׁ֚וּעָתֶ֗ךָ וּבְשֵׁם־אֱלֹהֵ֥ינוּ נִדְגֹּ֑ל יְמַלֵּ֥א יְ֜הֹוָ֗ה כָּל־מִשְׁאֲלוֹתֶֽיךָ:

עַתָּ֚ה יָדַ֗עְתִּי כִּ֚י הוֹשִׁ֥יעַ | יְהֹוָ֗ה מְשִׁ֫יח֥וֹ יַֽ֖עֲנֵהוּ מִשְּׁמֵ֣י קָדְשׁ֑וֹ בִּ֜גְבוּר֗וֹת יֵ֣שַׁע יְמִינֽוֹ:

אֵ֣לֶּה בָ֖רֶכֶב וְאֵ֣לֶּה בַסּוּסִ֑ים וַֽאֲנַ֓חְנוּ | בְּשֵׁם־יְהֹוָ֖ה אֱלֹהֵ֣ינוּ נַזְכִּֽיר:

הֵמָּה כָּֽרְע֣וּ וְנָפָ֑לוּ וַֽאֲנַ֥חְנוּ קַּ֜֗מְנוּ וַנִּתְעוֹדָֽד:

יְהֹוָ֥ה הוֹשִׁ֑יעָה הַ֜מֶּ֗לֶךְ יַֽעֲנֵ֥נוּ בְיֽוֹם־קָרְאֵֽנוּ:

ספר תהילים

פרק כאכא.

אם אדם היה בשפע רב וכל מה שלבו חפץ לא נמנע ממנו מן הראוי שלא יהא כפוי טובה ויתן שבח והודיה ויתלה הסיבה בשביל הקב״ה שיהיה בטחונו בו והכל מחסד עליון:

לַֽ֜מְנַצֵּ֗חַ מִזְמ֥וֹר לְדָוִֽד:

יְהֹוָ֗ה בְּעָזְּךָ֥ יִשְׂמַח־מֶ֑לֶךְ וּ֜בִֽישׁוּעָֽתְךָ֗ מַ֘ה־יָּ֥גֶל (כתיב יָּ֥גֶיל) מְאֹֽד:

תַּֽאֲוַ֣ת לִ֖בּוֹ נָתַ֣תָּה לּ֑וֹ וַֽאֲרֶ֥שֶׁת שְֹ֜פָתָ֗יו בַּל־מָנַ֥עְתָּ סֶּֽלָה:

כִּי־תְ֖קַדְּמֶֽנּוּ בִּרְכ֣וֹת ט֑וֹב תָּשִׁ֥ית לְ֜רֹאשׁ֗וֹ עֲטֶ֣רֶת פָּֽז:

חַיִּ֚ים | שָׁאַ֣ל מִ֖מְּךָ נָתַ֣תָּה לּ֑וֹ אֹ֥רֶךְ יָ֜מִ֗ים עוֹלָ֥ם וָעֶֽד:

גָּד֣וֹל כְּ֖בוֹדוֹ בִּישֽׁוּעָתֶ֑ךָ ה֥וֹד וְ֜הָדָר תְּשַׁוֶּ֥ה עָלָֽיו:

כִּֽי־תְשִׁיתֵ֣הוּ בְרָכ֣וֹת לָעַ֑ד תְּחַדֵּ֥הוּ בְ֜שִׂמְחָ֗ה אֶת־פָּנֶֽיךָ:

כִּֽי־הַ֖מֶּלֶךְ בֹּטֵ֣חַ בַּֽיהֹוָ֑ה וּבְחֶ֥סֶד עֶ֜לְי֗וֹן בַּל־יִמּֽוֹט:

תִּמְצָ֣א יָֽ֖דְךָ לְכָל־אֹיְבֶ֑יךָ יְ֜מִֽינְךָ תִּמְצָ֥א שׂנְאֶֽיךָ:

תְּשִׁיתֵ֚מוֹ | כְּתַנּ֥וּר אֵשׁ֘ לְעֵ֪ת פָּ֫נֶ֥יךָ יְ֖הֹוָה בְּאַפּ֣וֹ יְבַלְּעֵ֑ם וְתֹֽאכְלֵ֥ם אֵֽשׁ:

פִּרְיָֽמוֹ מֵאֶ֣רֶץ תְּאַבֵּ֑ד וְ֜זַרְעָ֗ם מִבְּנֵ֥י אָדָֽם:

כִּֽי־נָט֣וּ עָלֶ֣יךָ רָעָ֑ה חָֽשְׁב֥וּ מְ֜זִמָּ֗ה בַּל־יוּכָֽלוּ:

כִּֽי־תְשִׁיתֵ֣מוֹ שֶׁ֑כֶם בְּמֵֽיתָרֶ֥יךָ תְ֜כוֹנֵ֗ן עַל־פְּנֵיהֶֽם:

ר֣וּמָה יְהֹוָ֣ה בְּעֻזֶּ֑ךָ נָשִׁ֥ירָה וּֽ֜נְזַמְּרָה גְּבוּרָתֶֽךָ:

ספר תהילים

פרק כבכב.

יתפלל כל יחיד על אריכת הגלות מעגמת הלב מה שהיינו מקדם במעלה עליונה ועכשיו בשפלות, ולנדור נדרים בצרותיו:

לַֽמְנַצֵּחַ עַל־אַיֶּ֥לֶת הַ֜שַּׁ֗חַר מִזְמ֥וֹר לְדָוִֽד:

אֵלִ֣י אֵ֖לִי לָמָ֣ה עֲזַבְתָּ֑נִי רָח֥וֹק מִ֜ישֽׁוּעָתִ֗י דִּבְרֵ֥י שַֽׁאֲגָתִֽי:

אֱלֹהַ֗י אֶקְרָ֣א י֖וֹמָם וְלֹ֣א תַֽעֲנֶ֑ה וְ֜לַ֗יְלָה וְֽלֹא־דֽוּמִיָּ֥ה לִֽי:

וְאַתָּ֥ה קָד֑וֹשׁ י֜וֹשֵׁ֗ב תְּהִלּ֥וֹת יִשְׂרָאֵֽל:

בְּךָ בָּֽטְח֣וּ אֲבֹתֵ֑ינוּ בָּֽ֜טְח֗וּ וַֽתְּפַלְּטֵֽמוֹ:

אֵלֶ֣יךָ זָֽעֲק֣וּ וְנִמְלָ֑טוּ בְּךָ֖ בָֽטְח֣וּ וְלֹא־בֽוֹשׁוּ:

וְאָֽנֹכִ֣י תוֹלַ֣עַת וְלֹא־אִ֑ישׁ חֶרְפַּ֥ת אָ֜דָ֗ם וּבְז֥וּי עָֽם:

כָּל־רֹ֖אַי יַלְעִ֣גוּ לִ֑י יַפְטִ֥ירוּ בְ֜שָׂפָ֗ה יָנִ֥יעוּ רֹֽאשׁ:

גֹּ֣ל אֶל־יְהֹוָ֣ה יְפַלְּטֵ֑הוּ יַ֜צִּילֵ֗הוּ כִּ֘י חָ֥פֵץ בּֽוֹ:

כִּֽי־אַתָּ֣ה גֹחִ֣י מִבָּ֑טֶן מַ֜בְטִיחִ֗י עַל־שְׁדֵ֥י אִמִּֽי:

עָלֶיךָ הָשְׁלַ֣כְתִּי מֵרָ֑חֶם מִבֶּ֥טֶן אִ֜מִּ֗י אֵ֥לִי אָֽתָּה:

אַל־תִּרְחַ֣ק מִ֖מֶּנִּי כִּֽי־צָרָ֣ה קְרוֹבָ֑ה כִּ֖י אֵ֥ין עוֹזֵֽר:

סְבָבוּנִי פָּרִ֣ים רַבִּ֑ים אַבִּירֵ֖י בָשָׁ֣ן כִּתְּרֽוּנִי:

פָּצ֣וּ עָלַ֣י פִּיהֶ֑ם אַ֜רְיֵ֗ה טֹרֵ֥ף וְשֹׁאֵֽג:

כַּמַּ֥יִם נִשְׁפַּכְתִּי֘ וְֽהִתְפָּֽרְד֗וּ כָּֽל־עַצְמ֫וֹתָ֥י הָיָ֣ה לִ֖בִּי כַּדּוֹנָ֑ג נָ֜מֵ֗ס בְּת֣וֹךְ מֵעָֽי:

יָ֘בֵ֚שׁ כַּחֶ֨רֶשׂ | כֹּחִ֗י וּ֖לְשׁוֹנִי מֻדְבָּ֣ק מַלְקוֹחָ֑י וְלַֽעֲפַר־מָ֥וֶת תִּשְׁפְּתֵֽנִי:

כִּֽי־סְבָב֗וּנִי כְּלָ֫בִ֥ים עֲדַ֣ת מְ֖רֵעִים הִקִּיפ֑וּנִי כָּֽ֜אֲרִ֗י יָדַ֥י וְרַגְלָֽי:

אֲסַפֵּ֥ר כָּל־עַצְמוֹתָ֑י הֵ֥מָּה יַ֜בִּ֗יטוּ יִרְאוּ־בִֽי:

יְחַלְּק֣וּ בְגָדַ֣י לָהֶ֑ם וְעַל־לְ֜בוּשִׁ֗י יַפִּ֥ילוּ גוֹרָֽל:

וְאַתָּ֣ה יְ֖הֹוָה אַל־תִּרְחָ֑ק אֱ֜יָֽלוּתִ֗י לְעֶזְרָ֥תִי חֽוּשָׁה:

הַצִּ֣ילָה מֵחֶ֣רֶב נַפְשִׁ֑י מִיַּד־כֶּ֜֗לֶב יְחִֽידָתִֽי:

הוֹשִׁיעֵֽנִי מִפִּ֣י אַרְיֵ֑ה וּמִקַּרְנֵ֖י רֵמִ֣ים עֲנִיתָֽנִי:

אֲסַפְּרָ֣ה שִׁמְךָ֣ לְאֶחָ֑י בְּת֖וֹךְ קָהָ֣ל אֲהַֽלְלֶֽךָּ:

יִרְאֵ֚י יְהֹוָ֨ה | הַֽלְל֗וּהוּ כָּל־זֶ֣רַע יַֽעֲקֹ֣ב כַּבְּד֑וּהוּ וְג֥וּרוּ מִ֜מֶּ֗נוּ כָּל־זֶ֥רַע יִשְׂרָאֵֽל:

כִּ֚י לֹא־בָזָ֨ה וְלֹ֪א שִׁקַּ֡ץ עֱנ֬וּת עָנִ֗י וְלֹֽא־הִסְתִּ֣יר פָּנָ֣יו מִמֶּ֑נּוּ וּֽבְשַׁוְּע֖וֹ אֵלָ֣יו שָׁמֵֽעַ:

מֵֽאִתְּךָ֣ תְֽהִלָּ֫תִ֥י בְּקָהָ֣ל רָ֑ב נְדָרַ֥י אֲשַׁלֵּ֗ם נֶ֣גֶד יְרֵאָֽיו:

יֹֽאכְל֚וּ עֲנָוִ֨ים | וְיִשְׂבָּ֗עוּ יְהַֽלְל֣וּ יְ֖הֹוָה דֹּֽרְשָׁ֑יו יְחִ֖י לְבַבְכֶ֣ם לָעַֽד:

יִזְכְּר֚וּ | וְיָשֻׁ֣בוּ אֶל־יְ֖הֹוָה כָּל־אַפְסֵי־אָ֑רֶץ וְיִשְׁתַּֽחֲו֥וּ לְ֜פָנֶ֗יךָ כָּל־מִשְׁפְּח֥וֹת גּוֹיִֽם:

כִּ֣י לַֽ֖יהֹוָה הַמְּלוּכָ֑ה וּ֜מוֹשֵׁ֗ל בַּגּוֹיִֽם:

אָֽכְל֬וּ וַיִּֽשְׁתַּֽחֲו֨וּ | כָּל־דִּשְׁנֵי־אֶ֗רֶץ לְפָנָ֣יו יִ֖כְרְעוּ כָּל־יוֹרְדֵ֣י עָפָ֑ר וְ֜נַפְשׁ֗וֹ לֹ֣א חִיָּֽה:

זֶ֥רַע יַֽעַבְדֶ֑נּוּ יְסֻפַּ֖ר לַֽאדֹנָ֣י לַדּֽוֹר:

יָבֹאוּ וְיַגִּ֣ידוּ צִדְקָת֑וֹ לְעַ֥ם נ֜וֹלָ֗ד כִּ֣י עָשָֽׂה:

ספר תהילים

פרק כגכג.

כשהיה דוד המלך ביער חרת ולא היה לו לאכול ולשתות וכמעט יצאה נשמתו והזדמן לו הקב״ה שטעם מעין עולם הבא חיבר מזמור זה על גודל הבטחון שהיה לו:

יום ד

מִזְמ֥וֹר לְדָוִ֑ד יְהֹוָ֥ה רֹ֜עִ֗י לֹ֣א אֶחְסָֽר:

בִּנְא֣וֹת דֶּ֖שֶׁא יַרְבִּיצֵ֑נִי עַל־מֵ֖י מְנֻח֣וֹת יְנַֽהֲלֵֽנִי:

נַפְשִׁ֥י יְשׁוֹבֵ֑ב יַנְחֵ֥נִי בְמַעְגְּלֵי־צֶ֜֗דֶק לְמַ֣עַן שְׁמֽוֹ:

גַּ֚ם כִּֽי־אֵלֵ֨ךְ בְּגֵ֪יא צַלְמָ֡וֶת לֹא־אִ֘ירָ֚א רָ֗ע כִּי־אַתָּ֥ה עִמָּדִ֑י שִׁבְטְךָ֥ וּ֜מִשְׁעַנְתֶּ֗ךָ הֵ֣מָּה יְנַֽחֲמֻֽנִי:

תַּֽ֘עֲרֹ֤ךְ לְפָנַ֨י | שֻׁלְחָ֗ן נֶ֥גֶד צֹֽרְרָ֑י דִּשַּׁ֖נְתָּ בַשֶּׁ֥מֶן רֹ֜אשִׁ֗י כּוֹסִ֥י רְוָיָֽה:

אַ֚ךְ ט֣וֹב וָחֶ֣סֶד יִ֖רְדְּפוּנִי כָּל־יְמֵ֣י חַיָּ֑י וְשַׁבְתִּ֖י בְּבֵית־יְ֜הֹוָ֗ה לְאֹ֣רֶךְ יָמִֽים:

ספר תהילים

פרק כדכד.

אם יש בתפלה איזה דבר שהוא קידוש השם יתפלל שיעשה בשביל קדושת שמו יתברך לא בשבילו ויזכור זכות אבותיו שמצינו גדולים צדיקים במיתתם מבחייהם:

לְדָוִ֗ד מִ֫זְמ֥וֹר לַֽ֖יהֹוָה הָאָ֣רֶץ וּמְלוֹאָ֑הּ תֵּ֜בֵ֗ל וְיֹ֣שְׁבֵי בָֽהּ:

כִּי ה֖וּא עַל־יַמִּ֣ים יְסָדָ֑הּ וְעַל־נְ֜הָר֗וֹת יְכֽוֹנְנֶֽהָ:

מִי־יַֽ֖עֲלֶה בְּהַ֣ר יְהֹוָ֑ה וּמִי־יָ֜ק֗וּם בִּמְק֥וֹם קָדְשֽׁוֹ:

נְקִ֥י כַפַּ֗יִם וּבַ֪ר לֵ֫בָ֥ב אֲשֶׁ֚ר לֹֽא־נָשָׂ֣א לַשָּׁ֣וְא נַפְשִׁ֑י (כתיב נַפְשִׁו) וְלֹ֖א נִשְׁבַּ֣ע לְמִרְמָֽה:

יִשָּׂ֣א בְ֖רָכָה מֵאֵ֣ת יְהֹוָ֑ה וּ֜צְדָקָ֗ה מֵֽאֱלֹהֵ֥י יִשְׁעֽוֹ:

זֶה דּ֣וֹר דֹּֽרְשָׁ֑יו (כתיב דֹּֽרְשָׁ֑ו) מְבַקְשֵׁ֥י פָ֜נֶ֗יךָ יַֽעֲקֹ֣ב סֶֽלָה:

שְׂא֚וּ שְׁעָרִ֨ים | רָֽאשֵׁיכֶ֗ם וְ֖הִנָּֽשְׂאוּ פִּתְחֵ֣י עוֹלָ֑ם וְ֜יָב֗וֹא מֶ֣לֶךְ הַכָּבֽוֹד:

מִ֥י זֶה֘ מֶ֚לֶךְ הַכָּ֫ב֥וֹד יְֽ֖הֹוָה עִזּ֣וּז וְגִבּ֑וֹר יְ֜הֹוָ֗ה גִּבּ֥וֹר מִלְחָמָֽה:

שְׂא֚וּ שְׁעָרִ֨ים | רָֽאשֵׁיכֶ֗ם וּ֖שְׂאוּ פִּתְחֵ֣י עוֹלָ֑ם וְ֜יָבֹא מֶ֣לֶךְ הַכָּבֽוֹד:

מִ֚י ה֣וּא זֶה֘ מֶ֪לֶךְ הַכָּ֫ב֥וֹד יְהֹוָ֥ה צְבָא֑וֹת ה֚וּא מֶ֖לֶךְ הַכָּב֣וֹד סֶֽלָה:

ספר תהילים

פרק כהכה.

בו חסר (בו״ק) בגי׳ עם הכולל גיהנום והאומרו בכל יום אינו רואה פני גיהנום:

לְדָוִ֡ד אֵלֶ֥יךָ יְ֜הֹוָ֗ה נַפְשִׁ֥י אֶשָּֽׂא:

אֱֽלֹהַ֗י בְּךָ֣ בָ֖טַחְתִּי אַל־אֵב֑וֹשָׁה אַל־יַֽעַלְצ֖וּ אוֹיְבַ֣י לִֽי:

גַּ֣ם כָּל־ק֖וֶֹיךָ לֹ֣א יֵבֹ֑שׁוּ יֵ֜בֹ֗שׁוּ הַבּֽוֹגְדִ֥ים רֵיקָֽם:

דְּרָכֶ֣יךָ יְ֖הֹוָה הֽוֹדִיעֵ֑נִי אֹ֖רְחוֹתֶ֣יךָ לַמְּדֵֽנִי:

הַדְרִיכֵ֚נִי בַֽאֲמִתֶּ֨ךָ | וְֽלַמְּדֵ֗נִי כִּי־אַ֖תָּה אֱלֹהֵ֣י יִשְׁעִ֑י אֽוֹתְךָ֥ קִ֜וִּ֗יתִי כָּל־הַיּֽוֹם:

זְכֹר־רַֽחֲמֶ֣יךָ יְ֖הֹוָה וַֽחֲסָדֶ֑יךָ כִּ֖י מֵֽעוֹלָ֣ם הֵֽמָּה:

חַטֹּ֚אות נְעוּרַ֨י | וּפְשָׁעַ֗י אַל־תִּ֫זְכֹּ֥ר כְּֽחַסְדְּךָ֥ זְכָר־לִי־אַ֑תָּה לְמַ֖עַן טֽוּבְךָ֣ יְהֹוָֽה:

ט֣וֹב וְיָשָׁ֥ר יְהֹוָ֑ה עַל־כֵּ֚ן יוֹרֶ֖ה חַטָּאִ֣ים בַּדָּֽרֶךְ:

יַדְרֵ֣ךְ עֲ֖נָוִים בַּמִּשְׁפָּ֑ט וִֽילַמֵּ֖ד עֲנָוִ֣ים דַּרְכּֽוֹ:

כָּל־אָרְח֣וֹת יְ֖הֹוָה חֶ֣סֶד וֶֽאֱמֶ֑ת לְנֹֽצְרֵ֥י בְ֜רִית֗וֹ וְעֵֽדֹתָֽיו:

לְמַֽעַן־שִׁמְךָ֥ יְהֹוָ֑ה וְסָֽלַחְתָּ֥ לַֽ֜עֲו‍ֹנִ֗י כִּ֣י רַב־הֽוּא:

מִ֤י זֶ֣ה הָ֖אִישׁ יְרֵ֣א יְהֹוָ֑ה י֜וֹרֶ֗נּוּ בְּדֶ֣רֶךְ יִבְחָֽר:

נַפְשׁוֹ בְּט֣וֹב תָּלִ֑ין וְ֜זַרְע֗וֹ יִ֣ירַשׁ אָֽרֶץ:

ס֣וֹד יְ֖הֹוָה לִֽירֵאָ֑יו וּ֜בְרִית֗וֹ לְהֽוֹדִיעָֽם:

עֵינַי תָּמִ֣יד אֶל־יְהֹוָ֑ה כִּי־ה֤וּא יוֹצִ֖יא מֵרֶ֣שֶׁת רַגְלָֽי:

פְּנֵה־אֵלַ֥י וְחָנֵּ֑נִי כִּֽי־יָחִ֖יד וְעָנִ֣י אָֽנִי:

צָר֣וֹת לְבָבִ֣י הִרְחִ֑יבוּ מִ֜מְּצֽוּקוֹתַ֗י הֽוֹצִיאֵֽנִי:

רְאֵֽה־עָנְיִ֥י וַֽעֲמָלִ֑י וְ֜שָׂ֗א לְכָל־חַטֹּאותָֽי:

רְאֵ֣ה אֹֽיְבַ֥י כִּי־רָ֑בּוּ וְשִׂנְאַ֖ת חָמָ֣ס שְׂנֵאֽוּנִי:

שָׁמְרָ֣ה נַ֖פְשִׁי וְהַצִּילֵ֑נִי אַל־אֵ֜ב֗וֹשׁ כִּֽי־חָסִ֥יתִי בָֽךְ:

תֹּם־וָיֹ֥שֶׁר יִצְּר֑וּנִי כִּ֜י֗ קִוִּיתִֽיךָ:

פְּדֵה־אֱלֹהִ֥ים אֶת־יִשְׂרָאֵ֑ל מִ֜כֹּ֗ל צָֽרוֹתָֽיו:

ספר תהילים

פרק כוכו.

היאך דוד המלך מתחזק בתפלות ובחסידות נגד הקדוש ברוך הוא שהיה מקנא למי שהיה במעלה וביראה יותר ממנו ואמר מי יתן והייתי כמוהו בחסידות ובמעלות:

לְדָוִ֨ד | שָׁפְטֵ֬נִי יְהֹוָ֗ה כִּֽי־אֲ֖נִי בְּתֻמִּ֣י הָלַ֑כְתִּי וּבַֽיהֹוָ֥ה בָּ֜טַ֗חְתִּי לֹ֣א אֶמְעָֽד:

בְּחָנֵ֣נִי יְהֹוָ֣ה וְנַסֵּ֑נִי צָרְפָ֖ה (כתיב צָרְופָ֖ה) כִלְיוֹתַ֣י וְלִבִּֽי:

כִּ֣י חַ֖סְדְּךָ לְנֶ֣גֶד עֵינָ֑י וְ֜הִתְהַלַּ֗כְתִּי בַּֽאֲמִתֶּֽךָ:

לֹֽא־יָ֖שַׁבְתִּי עִם־מְתֵי־שָׁ֑וְא וְעִם־נַֽ֜עֲלָמִ֗ים לֹ֣א אָבֽוֹא:

שָׂנֵֽאתִי קְהַ֣ל מְרֵעִ֑ים וְעִם־רְ֜שָׁעִ֗ים לֹ֣א אֵשֵֽׁב:

אֶרְחַ֣ץ בְּנִקָּי֣וֹן כַּפָּ֑י וַֽאֲסֹֽבְבָ֖ה אֶת־מִזְבַּֽחֲךָ֣ יְהֹוָֽה:

לַשְׁמִעַ בְּק֣וֹל תּוֹדָ֑ה וּ֜לְסַפֵּ֗ר כָּל־נִפְלְאוֹתֶֽיךָ:

יְהֹוָ֗ה אָ֖הַבְתִּי מְע֣וֹן בֵּיתֶ֑ךָ וּ֜מְק֗וֹם מִשְׁכַּ֥ן כְּבוֹדֶֽךָ:

אַל־תֶּֽאֱסֹ֣ף עִם־חַטָּאִ֣ים נַפְשִׁ֑י וְעִם־אַנְשֵׁ֖י דָמִ֣ים חַיָּֽי:

אֲשֶׁר־בִּֽידֵיהֶ֥ם זִמָּ֑ה וִֽ֜ימִינָ֗ם מָ֣לְאָה שֹּֽׁחַד:

וַֽאֲנִי בְּתֻמִּ֥י אֵ֜לֵ֗ךְ פְּדֵ֣נִי וְחָנֵּֽנִי:

רַגְלִי עָֽמְדָ֣ה בְמִישׁ֑וֹר בְּ֜מַקְהֵלִ֗ים אֲבָרֵ֥ךְ יְהֹוָֽה:

ספר תהילים

פרק כזכז.

הודאה ושבח ובטחונו שמנצח מלחמותיו ומ״מ אינני חפץ במלחמות באשר שאינני יכול לקנות שלימות רק אחת שאלתי לשבת יומם ולילה בבה״מ ללמוד תורה לקנות שלימות לזכות נשמתי לחיי העולם הבא:

לְדָוִ֨ד | יְהֹוָ֚ה | אוֹרִ֣י וְ֖יִשְׁעִי מִמִּ֣י אִירָ֑א יְהֹוָ֖ה מָע֥וֹז חַ֜יַּ֗י מִמִּ֥י אֶפְחָֽד:

בִּקְרֹ֥ב עָלַ֨י | מְרֵעִים֘ לֶֽאֱכֹ֪ל אֶת־בְּשָׂ֫רִ֥י צָרַ֣י וְאֹֽיְבַ֣י לִ֑י הֵ֜֗מָּה כָּֽשְׁל֥וּ וְנָפָֽלוּ:

אִם־תַּֽחֲנֶ֬ה עָלַ֨י | מַֽחֲנֶה֘ לֹֽא־יִירָ֪א לִ֫בִּ֥י אִם־תָּק֣וּם עָ֖לַי מִלְחָמָ֑ה בְּ֜זֹ֗את אֲנִ֣י בוֹטֵֽחַ:

אַחַ֚ת | שָׁאַ֣לְתִּי מֵֽאֵת־יְהֹוָה֘ אוֹתָ֪הּ אֲבַ֫קֵּ֥שׁ שִׁבְתִּ֣י בְּבֵֽית־יְ֖הֹוָה כָּל־יְמֵ֣י חַיַּ֑י לַֽחֲז֥וֹת בְּנֹֽעַם־יְ֜הֹוָ֗ה וּלְבַקֵּ֥ר בְּהֵיכָלֽוֹ:

כִּ֚י יִצְפְּנֵ֨נִי | בְּסֻכּוֹ֘ (כתיב בְּסֻכֹּה֘) בְּי֪וֹם רָ֫עָ֥ה יַ֖סְתִּירֵֽנִי בְּסֵ֣תֶר אָֽהֳל֑וֹ בְּ֜צ֗וּר יְרֽוֹמְמֵֽנִי:

וְעַתָּ֨ה יָר֪וּם רֹאשִׁ֡י עַל־אֹֽיְבַ֬י סְֽבִֽיבוֹתַ֗י וְאֶזְבְּחָ֣ה בְ֖אָֽהֳלוֹ זִבְחֵ֣י תְרוּעָ֑ה אָשִׁ֥ירָה וַֽ֜אֲזַמְּרָ֗ה לַֽיהֹוָֽה:

שְׁמַע־יְהֹוָ֖ה קוֹלִ֥י אֶ֜קְרָ֗א וְחָנֵּ֥נִי וַֽעֲנֵֽנִי:

לְךָ֚ | אָמַ֣ר לִ֖בִּי בַּקְּשׁ֣וּ פָנָ֑י אֶת־פָּנֶ֖יךָ יְהֹוָ֣ה אֲבַקֵּֽשׁ:

אַל־תַּסְתֵּ֬ר פָּנֶ֨יךָ | מִמֶּנִּי֘ אַל־תַּט בְּאַ֗ף עַ֫בְדֶּ֥ךָ עֶזְרָתִ֥י הָיִ֑יתָ אַל־תִּטְּשֵׁ֥נִי וְאַל־תַּֽ֜עַזְבֵ֗נִי אֱלֹהֵ֥י יִשְׁעִֽי:

כִּֽי־אָבִ֣י וְאִמִּ֣י עֲזָב֑וּנִי וַֽ֜יהֹוָה יַֽאַסְפֵֽנִי:

ה֚וֹרֵ֥נִי יְהֹוָ֗ה דַּ֫רְכֶּ֥ךָ וּ֖נְחֵנִי בְּאֹ֣רַח מִישׁ֑וֹר לְ֜מַ֗עַן שֽׁוֹרְרָֽי:

אַל־תִּ֖תְּנֵנִי בְּנֶ֣פֶשׁ צָרָ֑י כִּ֥י קָֽמוּ־בִ֥י עֵֽדֵי־שֶׁ֜֗קֶר וִיפֵ֥חַ חָמָֽס:

ל֗וּ֗לֵ֣֗א֗ הֶֽ֖אֱמַנְתִּי לִרְא֥וֹת בְּטֽוּב־יְהֹוָ֗ה בְּאֶ֣רֶץ חַיִּֽים:

קַוֵּ֗ה אֶל־יְהֹ֫וָ֥ה חֲ֖זַק וְיַֽאֲמֵ֣ץ לִבֶּ֑ךָ וְ֜קַוֵּ֗ה אֶל־יְהֹוָֽה:

ספר תהילים

פרק כחכח.

תפלה לכל יחיד ויחיד שהקדוש ברוך הוא יעזרו ללכת בדרך הטוב וימנענו מלכת עם הרשעים פועלי און וישלם לרשעים כרשעתם ולצדיקים כצדקתם:

לְדָוִ֡ד אֵ֘לֶ֚יךָ יְהֹוָ֨ה | אֶקְרָ֗א צוּרִי֘ אַל־תֶּֽחֱרַ֪שׁ מִ֫מֶּ֥נִּי פֶּן־תֶּֽחֱשֶׁ֥ה מִמֶּ֑נִּי וְ֜נִמְשַׁ֗לְתִּי עִם־י֥וֹרְדֵי בֽוֹר:

שְׁמַ֚ע ק֣וֹל תַּֽ֖חֲנוּנַי בְּשַׁוְּעִ֣י אֵלֶ֑יךָ בְּנָשְׂאִ֥י יָ֜דַ֗י אֶל־דְּבִ֥יר קָדְשֶֽׁךָ:

אַל־תִּמְשְׁכֵ֣נִי עִם־רְשָׁעִים֘ וְעִם־פֹּ֪עֲלֵ֫י אָ֥וֶן דֹּֽבְרֵ֣י שָׁ֖לוֹם עִם־רֵֽעֵיהֶ֑ם וְ֜רָעָ֗ה בִּלְבָבָֽם:

תֶּן־לָהֶ֣ם כְּפָֽעֳלָם֘ וּכְרֹ֪עַ מַֽעַלְלֵ֫יהֶ֥ם כְּמַֽעֲשֵׂ֣ה יְ֖דֵיהֶם תֵּ֥ן לָהֶ֑ם הָשֵׁ֖ב גְּמוּלָ֣ם לָהֶֽם:

כִּ֚י לֹ֪א יָבִ֡ינוּ אֶל־פְּעֻלֹּ֣ת יְ֖הֹוָה וְאֶל־מַֽעֲשֵׂ֣ה יָ֣דָיו יֶֽ֜הֶרְסֵ֗ם וְלֹ֣א יִבְנֵֽם:

בָּר֥וּךְ יְהֹוָ֑ה כִּ֥י שָׁ֜מַע ק֣וֹל תַּֽחֲנוּנָֽי:

יְהֹוָ֚ה | עֻזִּ֥י וּמָֽגִנִּי֘ בּ֚וֹ בָטַ֥ח לִבִּ֗י וְנֶֽ֫עֱזָ֥רְתִּי וַיַּֽעֲלֹ֥ז לִבִּ֑י וּמִשִּׁירִ֥י אֲהוֹדֶֽנּוּ:

יְהֹוָ֥ה עֹֽז־לָ֑מוֹ וּמָ֘ע֚וֹז יְשׁוּע֖וֹת מְשִׁיח֣וֹ הֽוּא:

הוֹשִׁ֚יעָה אֶת־עַמֶּ֗ךָ וּבָרֵ֥ךְ אֶת־נַֽחֲלָתֶ֑ךָ וּֽרְעֵ֥ם וְ֜נַשְּׂאֵ֗ם עַד־הָעוֹלָֽם:

ספר תהילים

פרק כטכט.

במזמור זה הם ח״י אזכרות נגדם תקנו חכמינו ז״ל ח״י ברכות. ויש לפרש כל המזמור על מתן תורה ועל קבוץ גליות:

יום ה

מִזְמ֗וֹר לְדָ֫וִ֥ד הָב֣וּ לַֽ֖יהֹוָה בְּנֵ֣י אֵלִ֑ים הָב֥וּ לַ֜יהֹוָ֗ה כָּב֥וֹד וָעֹֽז:

הָב֣וּ לַֽ֖יהֹוָה כְּב֣וֹד שְׁמ֑וֹ הִשְׁתַּֽחֲו֥וּ לַֽ֜יהֹוָ֗ה בְּהַדְרַת־קֹֽדֶשׁ:

ק֥וֹל יְהֹוָ֗ה עַל־הַ֫מָּ֥יִם אֵֽל־הַכָּב֥וֹד הִרְעִ֑ים יְ֜הֹוָ֗ה עַל־מַ֥יִם רַבִּֽים:

קֽוֹל־יְהֹוָ֥ה בַּכֹּ֑חַ ק֥וֹל יְ֜הֹוָ֗ה בֶּֽהָדָֽר:

ק֣וֹל יְ֖הֹוָה שֹׁבֵ֣ר אֲרָזִ֑ים וַיְשַׁבֵּ֥ר יְ֜הֹוָ֗ה אֶת־אַרְזֵ֥י הַלְּבָנֽוֹן:

וַיַּרְקִידֵ֥ם כְּמוֹ־עֵ֑גֶל לְבָנ֥וֹן וְ֜שִׂרְי֗וֹן כְּמ֣וֹ בֶן־רְאֵמִֽים:

קֽוֹל־יְהֹוָ֥ה חֹצֵ֗ב לַֽהֲב֥וֹת אֵֽשׁ:

ק֣וֹל יְ֖הֹוָה יָחִ֣יל מִדְבָּ֑ר יָחִ֥יל יְ֜הֹוָ֗ה מִדְבַּ֥ר קָדֵֽשׁ:

ק֚וֹל יְהֹוָ֨ה | יְחוֹלֵ֣ל אַיָּלוֹת֘ וַיֶּֽחֱשׂ֪ף יְעָ֫ר֥וֹת וּבְהֵֽיכָל֑וֹ כֻּ֜לּ֗וֹ אֹ֘מֵ֥ר כָּבֽוֹד:

יְהֹוָה לַמַּבּ֣וּל יָשָׁ֑ב וַיֵּ֥שֶׁב יְ֜הֹוָ֗ה מֶ֣לֶךְ לְעוֹלָֽם:

יְהֹוָ֗ה עֹ֖ז לְעַמּ֣וֹ יִתֵּ֑ן יְהֹוָ֓ה | יְבָרֵ֖ךְ אֶת־עַמּ֣וֹ בַשָּׁלֽוֹם:

ספר תהילים

פרק לל.

מוסר שאל יצטער אדם אם הקב״ה שולח עליו יסורים בעוה״ז שא״א לבא לידי עוה״ב אלא ע״י יסורים גם אם הוא במעלה עליונה אל יחשוב שלא ימוט לעולם רק שהכל ברשות הקב״ה:

מִזְמ֡וֹר שִׁ֤יר חֲנֻכַּ֖ת הַבַּ֣יִת לְדָוִֽד:

אֲרוֹמִמְךָ֣ יְ֖הֹוָה כִּ֣י דִלִּיתָ֑נִי וְלֹֽא־שִׂמַּ֖חְתָּ אֹֽיְבַ֣י לִֽי:

יְהֹוָ֥ה אֱלֹהָ֑י שִׁוַּ֥עְתִּי אֵ֜לֶ֗יךָ וַתִּרְפָּאֵֽנִי:

יְהֹוָ֗ה הֶֽעֱלִ֣יתָ מִן־שְׁא֣וֹל נַפְשִׁ֑י חִ֜יִּיתַ֗נִי מִיָּֽרְדִ֥י (כתיב מִיָּֽורְדִ֥י) בֽוֹר:

זַמְּר֣וּ לַֽיהֹוָ֣ה חֲסִידָ֑יו וְ֜הוֹד֗וּ לְזֵ֣כֶר קָדְשֽׁוֹ:

כִּ֚י רֶ֥גַע בְּאַפּוֹ֘ חַיִּ֪ים בִּרְצ֫וֹנ֥וֹ בָּ֖עֶרֶב יָלִ֥ין בֶּ֗כִי וְלַבֹּ֥קֶר רִנָּֽה:

וַֽאֲנִי אָמַ֣רְתִּי בְשַׁלְוִ֑י בַּל־אֶמּ֥וֹט לְעוֹלָֽם:

יְהֹוָ֗ה בִּֽרְצֽוֹנְךָ֘ הֶֽעֱמַ֪דְתָּה לְהַֽרְרִ֫י עֹ֥ז הִסְתַּ֥רְתָּ פָ֜נֶ֗יךָ הָיִ֥יתִי נִבְהָֽל:

אֵלֶ֣יךָ יְהֹוָ֣ה אֶקְרָ֑א וְאֶל־אֲ֜דֹנָ֗י אֶתְחַנָּֽן:

מַה־בֶּ֥צַע בְּדָמִי֘ בְּרִדְתִּ֪י אֶ֫ל־שָׁ֥חַת הֲיֽוֹדְךָ֥ עָ֜פָ֗ר הֲיַגִּ֥יד אֲמִתֶּֽךָ:

שְׁמַע־יְהֹוָ֥ה וְחָנֵּ֑נִי יְ֜הֹוָ֗ה הֱֽיֵ֤ה | עֹזֵ֬ר לִֽי:

הָפַ֣כְתָּ מִסְפְּדִי֘ לְמָח֪וֹל ֫לִ֥י פִּתַּ֣חְתָּ שַׂקִּ֑י וַתְּאַזְּרֵ֥נִי שִׂמְחָֽה:

לְמַ֚עַן | יְזַמֶּרְךָ֣ כָ֖בוֹד וְלֹ֣א יִדֹּ֑ם יְהֹוָ֥ה אֱ֜לֹהַ֗י לְעוֹלָ֥ם אוֹדֶֽךָּ:

ספר תהילים

פרק לאלא.

תפלה לדוד בברחו מפני שאול בהיותו בעניו ומרודו ושם מבטחו בה׳ ומוסר הוא לאדם שישים בטחונו רק בה׳:

לַֽ֜מְנַצֵּ֗חַ מִזְמ֥וֹר לְדָוִֽד:

בְּךָ֖ יְהֹוָ֣ה חָ֖סִיתִי אַל־אֵב֣וֹשָׁה לְעוֹלָ֑ם בְּצִדְקָֽתְךָ֥ פַלְּטֵֽנִי:

הַטֵּ֚ה אֵלַ֨י | אָזְנְךָ֘ מְהֵרָ֪ה הַצִּ֫ילֵ֥נִי הֱיֵ֚ה לִ֨י | לְצ֣וּר מָ֖עוֹז לְבֵ֥ית מְצוּד֗וֹת לְהֽוֹשִׁיעֵֽנִי:

כִּֽי־סַלְעִ֣י וּמְצֽוּדָתִ֣י אָ֑תָּה וּלְמַ֥עַן שִׁ֜מְךָ֗ תַּנְחֵ֥נִי וּתְנַֽהֲלֵֽנִי:

תּֽוֹצִיאֵ֗נִי מֵרֶ֣שֶׁת ז֖וּ טָ֥מְנוּ לִ֑י כִּ֥י אַ֜תָּה מָֽעֻזִּֽי:

בְּיָֽדְךָ֘ אַפְקִ֪יד ר֫וּחִ֥י פָּדִ֖יתָה אוֹתִ֥י יְ֜הֹוָ֗ה אֵ֣ל אֱמֶֽת:

שָׂנֵ֗אתִי הַשֹּׁמְרִ֥ים הַבְלֵי־שָׁ֑וְא וַֽ֜אֲנִ֗י אֶל־יְהֹוָ֥ה בָּטָֽחְתִּי:

אָגִ֥ילָה וְאֶשְׂמְחָ֗ה בְּחַ֫סְדֶּ֥ךָ אֲשֶׁ֣ר רָ֖אִיתָ אֶת־עָנְיִ֑י יָ֜דַ֗עְתָּ בְּצָר֥וֹת נַפְשִֽׁי:

וְלֹ֣א הִ֖סְגַּרְתַּנִי בְּיַד־אוֹיֵ֑ב הֶֽעֱמַ֖דְתָּ בַמֶּרְחָ֣ב רַגְלָֽי:

חָנֵּ֥נִי יְהֹוָה֘ כִּ֪י צַ֫ר לִ֥י עָֽשְׁשָׁ֖ה בְכַ֣עַס עֵינִ֑י נַ֜פְשִׁ֗י וּבִטְנִֽי:

כִּ֚י כָל֪וּ בְיָג֡וֹן חַיַּ֘י וּשְׁנוֹתַ֪י בַּֽאֲנָ֫חָ֥ה כָּשַׁ֣ל בַּֽעֲו‍ֹנִ֣י כֹחִ֑י וַֽעֲצָמַ֥י עָשֵֽׁשׁוּ:

מִכָּל־צֹרְרַ֨י הָיִ֪יתִי חֶרְפָּ֡ה וְלִֽשְׁכֵנַ֨י | מְאֹד֘ וּפַ֪חַד לִֽמְיֻדָּ֫עָ֥י רֹאַ֥י בַּח֑וּץ נָֽדְד֥וּ מִמֶּֽנִּי:

נִשְׁכַּחְתִּי כְּמֵ֣ת מִלֵּ֑ב הָ֜יִ֗יתִי כִּכְלִ֥י אֹבֵֽד:

כִּ֚י שָׁמַ֨עְתִּי | דִּבַּ֥ת רַבִּים֘ מָג֪וֹר מִסָּ֫בִ֥יב בְּהִוָּֽסְדָ֣ם יַ֣חַד עָלַ֑י לָקַ֖חַת נַפְשִׁ֣י זָמָֽמוּ:

וַֽאֲנִ֚י | עָלֶ֣יךָ בָטַ֣חְתִּי יְהֹוָ֑ה אָ֜מַ֗רְתִּי אֱלֹהַ֥י אָֽתָּה:

בְּיָֽדְךָ֥ עִתֹּתָ֑י הַצִּילֵ֥נִי מִיַּד־אֽ֜וֹיְבַ֗י וּמֵרֹֽדְפָֽי:

הָאִ֣ירָה פָ֖נֶיךָ עַל־עַבְדֶּ֑ךָ ה֖וֹשִׁיעֵ֣נִי בְחַסְדֶּֽךָ:

יְהֹוָ֗ה אַל־אֵ֖בוֹשָׁה כִּ֥י קְרָאתִ֑יךָ יֵבֹ֥שׁוּ רְ֜שָׁעִ֗ים יִדְּמ֥וּ לִשְׁאֽוֹל:

תֵּֽאָלַ֗מְנָה שִׂפְתֵ֫י שָׁ֥קֶר הַדֹּֽבְר֖וֹת עַל־צַדִּ֥יק עָ֜תָ֗ק בְּגַֽאֲוָ֥ה וָבֽוּז:

מָ֚ה רַ֥ב טֽוּבְךָ֘ אֲשֶׁר־צָפַ֪נְתָּ לִּֽירֵ֫אֶ֥יךָ פָּ֖עַלְתָּ לַחוֹסִ֣ים בָּ֑ךְ נֶ֜֗גֶד בְּנֵ֣י אָדָֽם:

תַּסְתִּירֵ֚ם בְּסֵ֥תֶר פָּנֶיךָ֘ מֵֽרֻכְסֵ֪֫י אִ֥ישׁ תִּצְפְּנֵ֥ם בְּ֜סֻכָּ֗ה מֵרִ֥יב לְשֹׁנֽוֹת:

בָּר֥וּךְ יְהֹוָ֑ה כִּֽי־הִפְלִיא חַסְדּ֥וֹ לִ֜֗י בְּעִ֣יר מָצֽוֹר:

וַֽאֲנִ֚י | אָ֘מַ֚רְתִּי בְחָפְזִ֗י נִגְרַזְתִּי֘ מִנֶּ֪גֶד עֵ֫ינֶ֥יךָ אָכֵ֗ן שָׁ֖מַעְתָּ ק֥וֹל תַּֽ֜חֲנוּנַ֗י בְּשַׁוְּעִ֥י אֵלֶֽיךָ:

אֶֽהֱב֥וּ אֶת־יְהֹוָ֗ה כָּל־חֲסִ֫ידָ֥יו אֱ֖מוּנִים נֹצֵ֣ר יְהֹוָ֑ה וּמְשַׁלֵּ֥ם עַל־יֶ֜֗תֶר עֹשֵׂ֥ה גַֽאֲוָֽה:

חִזְקוּ וְיַֽאֲמֵ֣ץ לְבַבְכֶ֑ם כָּל־הַֽ֜מְיַֽחֲלִ֗ים לַֽיהֹוָֽה:

ספר תהילים

פרק לבלב.

בו ידובר מסליחת העון ואשרי לאדם שיעשה תשובה ויתודה לאל בכל לבו:

לְדָוִ֗ד מַ֫שְׂכִּ֥יל אַשְׁרֵ֥י נְֽשׂוּי־פֶּ֜֗שַׁע כְּס֣וּי חֲטָאָֽה:

אַֽשְֽׁרֵ֥י אָדָ֗ם לֹֽא יַחְשֹׁ֬ב יְהֹוָ֣ה ל֣וֹ עָו‍ֹ֑ן וְאֵ֖ין בְּרוּח֣וֹ רְמִיָּֽה:

כִּ֣י הֶֽ֖חֱרַשְׁתִּי בָּל֣וּ עֲצָמָ֑י בְּ֜שַֽׁאֲגָתִ֗י כָּל־הַיּֽוֹם:

כִּ֚י | י֘וֹמָ֣ם וָ֨לַיְלָה | תִּכְבַּ֚ד עָלַ֗י יָ֫דֶ֥ךָ נֶהְפַּ֥ךְ לְשַׁדִּ֑י בְּחַרְבֹ֖נֵי קַ֣יִץ סֶֽלָה:

חַטָּאתִ֨י אוֹדִ֪יעֲךָ֡ וַֽעֲ֘ו‍ֹנִ֚י לֹֽא־כִסִּ֗יתִי אָמַ֗רְתִּי אוֹדֶ֚ה עֲלֵ֣י פְ֖שָׁעַי לַֽיהֹוָ֑ה וְאַתָּ֨ה נָשָׂ֚אתָ עֲו‍ֹ֖ן חַטָּאתִ֣י סֶֽלָה:

עַל־זֹ֡את יִתְפַּלֵּ֬ל כָּל־חָסִ֨יד | אֵלֶיךָ֘ לְעֵ֪ת מְ֫צֹ֥א רַ֗ק לְ֖שֵׁטֶף מַ֥יִם רַבִּ֑ים אֵ֜לָ֗יו לֹ֣א יַגִּֽיעוּ:

אַתָּ֚ה | סֵ֥תֶר לִי֘ מִצַּ֪ר תִּ֫צְּרֵ֥נִי רָנֵּ֥י פַלֵּ֑ט תְּס֖וֹבְבֵ֣נִי סֶֽלָה:

אַשְׂכִּילְךָ֨ | וְֽאֽוֹרְךָ֗ בְּדֶֽרֶךְ־ז֥וּ תֵלֵ֑ךְ אִֽיעֲצָ֖ה עָלֶ֣יךָ עֵינִֽי:

אַל־תִּהְי֨וּ | כְּס֥וּס כְּפֶרֶד֘ אֵ֪ין הָ֫בִ֥ין בְּמֶ֣תֶג וָ֖רֶסֶן עֶדְי֣וֹ לִבְל֑וֹם בַּ֜֗ל קְר֣וֹב אֵלֶֽיךָ:

רַבִּ֥ים מַכְאוֹבִ֗ים לָֽרָ֫שָׁ֥ע וְהַבּוֹטֵ֥חַ בַּֽיהֹוָ֑ה חֶ֜֗סֶד יְסֽוֹבְבֶֽנּוּ:

שִׂמְח֤וּ בַֽיהֹוָ֣ה וְ֖גִילוּ צַדִּיקִ֑ים וְ֜הַרְנִ֗ינוּ כָּל־יִשְׁרֵי־לֵֽב:

ספר תהילים

פרק לגלג.

מוסר גדול לצדיקים ולישרים שיהללו את הקדוש ברוך הוא באשר שכל מי שיודע יותר בחכמת התורה יותר ראוי להודות לה׳ שיודעים ומבינים בגבורות הקדוש ברוך הוא:

רַֽנְּנ֣וּ צַ֖דִּיקִים בַּֽיהֹוָ֑ה לַ֜יְשָׁרִ֗ים נָאוָ֥ה תְהִלָּֽה:

הוֹד֣וּ לַֽיהֹוָ֣ה בְּכִנּ֑וֹר בְּנֵ֥בֶל עָ֜שׂ֗וֹר זַמְּרוּ־לֽוֹ:

שִׁ֣ירוּ ל֖וֹ שִׁ֣יר חָדָ֑שׁ הֵיטִ֥יבוּ נַ֜גֵּ֗ן בִּתְרוּעָֽה:

כִּֽי־יָשָׁ֥ר דְּבַר־יְהֹוָ֑ה וְכָל־מַֽ֜עֲשֵׂ֗הוּ בֶּֽאֱמוּנָֽה:

אֹהֵֽב צְדָקָ֣ה וּמִשְׁפָּ֑ט חֶ֥סֶד יְ֜הֹוָ֗ה מָֽלְאָ֥ה הָאָֽרֶץ:

בִּדְבַ֣ר יְ֖הֹוָה שָׁמַ֣יִם נַֽעֲשׂ֑וּ וּבְר֥וּחַ פִּ֜֗יו כָּל־צְבָאָֽם:

כֹּנֵ֣ס כַּ֖נֵּד מֵ֣י הַיָּ֑ם נֹתֵ֖ן בְּאֹצָר֣וֹת תְּהוֹמֽוֹת:

יִֽירְא֣וּ מֵֽ֖יהֹוָה כָּל־הָאָ֑רֶץ מִמֶּ֥נּוּ יָ֜ג֗וּרוּ כָּל־יֹֽשְׁבֵ֥י תֵבֵֽל:

כִּ֚י ה֣וּא אָמַ֣ר וַיֶּ֑הִי הֽוּא־צִ֜וָּ֗ה וַֽיַּֽעֲמֹֽד:

יְהֹוָ֗ה הֵ֖פִיר עֲצַ֣ת גּוֹיִ֑ם הֵ֜נִ֗יא מַחְשְׁב֥וֹת עַמִּֽים:

עֲצַ֣ת יְ֖הֹוָה לְעוֹלָ֣ם תַּֽעֲמֹ֑ד מַחְשְׁב֥וֹת לִ֜בּ֗וֹ לְדֹ֣ר וָדֹֽר:

אַשְׁרֵ֣י הַ֖גּוֹי אֲשֶׁר־יְהֹוָ֣ה אֱלֹהָ֑יו הָעָ֓ם | בָּחַ֖ר לְנַֽחֲלָ֣ה לֽוֹ:

מִשָּׁמַיִם הִבִּ֣יט יְהֹוָ֑ה רָ֜אָ֗ה אֶת־כָּל־בְּנֵ֥י הָאָדָֽם:

מִֽמְּכֽוֹן־שִׁבְתּ֥וֹ הִשְׁגִּ֑יחַ אֶ֖ל כָּל־יֹֽשְׁבֵ֣י הָאָֽרֶץ:

הַיֹּצֵ֣ר יַ֣חַד לִבָּ֑ם הַ֜מֵּבִ֗ין אֶל־כָּל־מַֽעֲשֵׂיהֶֽם:

אֵ֣ין הַ֖מֶּלֶךְ נוֹשָׁ֣ע בְּרָב־חָ֑יִל גִּ֜בּ֗וֹר לֹֽא־יִנָּצֵ֥ל בְּרָב־כֹּֽחַ:

שֶׁ֣קֶר הַ֖סּוּס לִתְשׁוּעָ֑ה וּבְרֹ֥ב חֵ֜יל֗וֹ לֹ֣א יְמַלֵּֽט:

הִנֵּ֚ה עֵ֣ין יְ֖הֹוָה אֶל־יְרֵאָ֑יו לַֽמְיַֽחֲלִ֥ים לְחַסְדּֽוֹ:

לְהַצִּ֣יל מִמָּ֣וֶת נַפְשָׁ֑ם וּלְחַיּוֹתָ֥ם בָּֽרָעָֽב:

נַפְשֵׁנוּ חִכְּתָ֣ה לַֽיהֹוָ֑ה עֶזְרֵ֖נוּ וּמָֽגִנֵּ֣נוּ הֽוּא:

כִּי־ב֖וֹ יִשְׂמַ֣ח לִבֵּ֑נוּ כִּ֚י בְשֵׁ֖ם קָדְשׁ֣וֹ בָטָֽחְנוּ:

יְהִי־חַסְדְּךָ֣ יְהֹוָ֣ה עָלֵ֑ינוּ כַּֽ֜אֲשֶׁ֗ר יִחַ֥לְנוּ לָֽךְ:

ספר תהילים

פרק לדלד.

בו נתבאר כשהיה דוד אצל אכיש אחיו של גלית, והיה בסכנה גדולה, היה עושה עצמו כשוטה והוריד רירו על זקנו והיה כותב על דלתות אכיש מלך גת חייב לו מאה רבוא זהובים וגרשו מביתו ומרוב שמחה עשה זה המזמור בא״ב:

לְדָוִ֗ד בְּשַׁנּוֹת֣וֹ אֶת־טַ֖עְמוֹ לִפְנֵ֣י אֲבִימֶ֑לֶךְ וַֽ֜יְגָֽרְשֵׁ֗הוּ וַיֵּלַֽךְ:

אֲבָֽרְכָ֣ה אֶת־יְהֹוָ֣ה בְּכָל־עֵ֑ת תָּ֜מִ֗יד תְּֽהִלָּ֘ת֥וֹ בְּפִֽי:

בַּֽיהֹוָה תִּתְהַלֵּ֣ל נַפְשִׁ֑י יִשְׁמְע֖וּ עֲנָוִ֣ים וְיִשְׂמָֽחוּ:

גַּדְּל֣וּ לַֽיהֹוָ֣ה אִתִּ֑י וּנְרֽוֹמְמָ֖ה שְׁמ֣וֹ יַחְדָּֽו:

דָּרַ֣שְׁתִּי אֶת־יְהֹוָ֣ה וְעָנָ֑נִי וּמִכָּל־מְ֜גֽוּרוֹתַ֗י הִצִּילָֽנִי:

הִבִּ֣יטוּ אֵלָ֣יו וְנָהָ֑רוּ וּ֜פְנֵיהֶ֗ם אַל־יֶחְפָּֽרוּ:

זֶ֚ה עָנִ֣י קָ֖רָא וַֽיהֹוָ֣ה שָׁמֵ֑עַ וּמִכָּל־צָ֜רוֹתָ֗יו הֽוֹשִׁיעֽוֹ:

חֹנֶ֚ה מַלְאַךְ־יְהֹוָ֓ה סָ֘בִ֚יב לִֽ֜ירֵאָ֗יו וַֽיְחַלְּצֵֽם:

טַֽעֲמ֣וּ וּ֖רְאוּ כִּי־ט֣וֹב יְהֹוָ֑ה אַשְׁרֵ֥י הַ֜גֶּ֗בֶר יֶחֱסֶה־בּֽוֹ:

יְר֣אוּ אֶת־יְהֹוָ֣ה קְדֹשָׁ֑יו כִּ֘י אֵ֥ין מַ֜חְס֗וֹר לִֽירֵאָֽיו:

כְּפִירִים רָשׁ֣וּ וְרָעֵ֑בוּ וְדֹֽרְשֵׁ֥י יְ֜הֹוָ֗ה לֹֽא־יַחְסְר֥וּ כָל־טֽוֹב:

לְכֽוּ־בָ֖נִים שִׁמְעוּ־לִ֑י יִרְאַ֥ת יְ֜הֹוָ֗ה אֲלַמֶּדְכֶֽם:

מִֽי־הָ֖אִישׁ הֶֽחָפֵ֣ץ חַיִּ֑ים אֹ֘הֵ֥ב יָ֜מִ֗ים לִרְא֥וֹת טֽוֹב:

נְצֹ֣ר לְשֽׁוֹנְךָ֣ מֵרָ֑ע וּ֜שְׂפָתֶ֗יךָ מִדַּבֵּ֥ר מִרְמָֽה:

ס֣וּר מֵ֖רָע וַֽעֲשֵׂה־ט֑וֹב בַּקֵּ֖שׁ שָׁל֣וֹם וְרָדְפֵֽהוּ:

עֵינֵ֣י יְ֖הֹוָה אֶל־צַדִּיקִ֑ים וְ֜אָזְנָ֗יו אֶל־שַׁוְעָתָֽם:

פְּנֵ֣י יְ֖הֹוָה בְּעֹ֣שֵׂי רָ֑ע לְהַכְרִ֖ית מֵאֶ֣רֶץ זִכְרָֽם:

צָֽעֲקוּ וַיהֹוָ֣ה שָׁמֵ֑עַ וּמִכָּל־צָֽ֜רוֹתָ֗ם הִצִּילָֽם:

קָר֣וֹב יְ֖הֹוָה לְנִשְׁבְּרֵי־לֵ֑ב וְאֶת־דַּכְּאֵי־ר֥וּחַ יוֹשִֽׁיעַ:

רַבּוֹת רָע֣וֹת צַדִּ֑יק וּ֜מִכֻּלָּ֗ם יַצִּילֶ֥נּוּ יְהֹוָֽה:

שֹׁמֵ֥ר כָּל־עַצְמוֹתָ֑יו אַ֘חַ֥ת מֵ֜הֵ֗נָּה לֹ֣א נִשְׁבָּֽרָה:

תְּמוֹתֵ֣ת רָשָׁ֣ע רָעָ֑ה וְשֽׂנְאֵ֖י צַדִּ֣יק יֶאְשָֽׁמוּ:

פּוֹדֶ֣ה יְ֖הֹוָה נֶ֣פֶשׁ עֲבָדָ֑יו וְלֹ֥א יֶ֜אְשְׁמ֗וּ כָּל־הַֽ֘חוֹסִ֥ים בּֽוֹ:

ספר תהילים

פרק להלה.

תפלה נוראה ונפלאה על שונאיו שיהיו כמוץ ומלאך ה׳ יהיה רודפם והכל בא מעזרת ה׳ ית׳:

יום ו

לְדָוִ֨ד | רִיבָ֣ה יְ֖הֹוָה אֶת־יְרִיבַ֑י לְ֜חַ֗ם אֶת־לֹֽחֲמָֽי:

הַֽחֲזֵ֣ק מָגֵ֣ן וְצִנָּ֑ה וְ֜ק֗וּמָה בְּעֶזְרָתִֽי:

וְהָ֘רֵ֚ק חֲנִ֣ית וּ֖סְגֹר לִקְרַ֣את רֹֽדְפָ֑י אֱמֹ֥ר לְ֜נַפְשִׁ֗י יְשֻֽׁעָתֵ֥ךְ אָֽנִי:

יֵבֹ֣שׁוּ וְיִכָּֽלְמוּ֘ מְבַקְשֵׁ֪י נַ֫פְשִׁ֥י יִסֹּ֣גוּ אָח֣וֹר וְיַחְפְּר֑וּ חֹ֜שְׁבֵ֗י רָֽעָתִֽי:

יִֽהְי֗וּ כְּמֹ֥ץ לִפְנֵי־ר֑וּחַ וּמַלְאַ֖ךְ יְהֹוָ֣ה דֹּחֶֽה:

יְֽהִי־דַרְכָּ֗ם חֹ֥שֶׁךְ וַֽחֲלַקְלַקֹּ֑ת וּמַלְאַ֥ךְ יְ֜הֹוָ֗ה רֹֽדְפָֽם:

כִּֽי־חִנָּ֣ם טָֽמְנוּ־לִ֖י שַׁ֣חַת רִשְׁתָּ֑ם חִ֜נָּ֗ם חָֽפְר֥וּ לְנַפְשִֽׁי:

תְּבוֹאֵ֣הוּ שׁוֹאָה֘ לֹ֪א יֵ֫דָ֥ע וְרִשְׁתּ֣וֹ אֲשֶׁר־טָמַ֣ן תִּלְכְּד֑וֹ בְּ֜שׁוֹאָ֗ה יִפָּל־בָּֽהּ:

וְנַפְשִׁי תָּגִ֣יל בַּֽיהֹוָ֑ה תָּ֜שִׂישׂ בִּישֽׁוּעָתֽוֹ:

כָּ֥ל עַצְמֹתַ֨י | תֹּאמַרְנָה֘ יְהֹוָ֗ה מִ֥י כָ֫מ֥וֹךָ מַצִּ֣יל עָ֖נִי מֵֽחָזָ֣ק מִמֶּ֑נּוּ וְעָנִ֥י וְ֜אֶבְי֗וֹן מִגֹּֽזְלֽוֹ:

יְקוּמוּן עֵדֵ֣י חָמָ֑ס אֲשֶׁ֥ר לֹֽא־יָ֜דַ֗עְתִּי יִשְׁאָלֽוּנִי:

יְשַׁלְּמ֣וּנִי רָ֖עָה תַּ֥חַת טוֹבָ֗ה שְׁכ֣וֹל לְנַפְשִֽׁי:

וַֽאֲנִ֚י | בַּֽחֲלוֹתָ֡ם לְב֬וּשִׁי שָׂ֗ק עִנֵּ֣יתִי בַצּ֣וֹם נַפְשִׁ֑י וּ֜תְפִלָּתִ֗י עַל־חֵיקִ֥י תָשֽׁוּב:

כְּרֵ֣עַ כְּאָח־לִ֖י הִתְהַלָּ֑כְתִּי כַּֽאֲבֶל־אֵ֜֗ם קֹדֵ֥ר שַׁחֹֽתִי:

וּבְצַלְעִי֘ שָֽׂמְח֪וּ וְנֶֽאֱ֫סָ֥פוּ נֶֽאֶסְפ֬וּ עָלַ֣י נֵ֖כִים וְלֹ֣א יָדַ֑עְתִּי קָֽרְע֥וּ וְלֹא־דָֽמּוּ:

בְּחַנְפֵי לַֽעֲגֵ֣י מָע֑וֹג חָרֹ֖ק עָלַ֣י שִׁנֵּֽימוֹ:

אֲדֹנָי֘ כַּמָּ֪ה תִ֫רְאֶ֥ה הָשִׁ֣יבָה נַ֖פְשִׁי מִשֹּֽׁאֵיהֶ֑ם מִ֜כְּפִירִ֗ים יְחִֽידָתִֽי:

א֣וֹדְךָ בְּקָהָ֣ל רָ֑ב בְּעַ֖ם עָצ֣וּם אֲהַֽלְלֶֽךָּ:

אַל־יִשְׂמְחוּ־לִ֣י אֹֽיְבַ֣י שֶׁ֑קֶר שֽׂנְאַ֥י חִ֜נָּ֗ם יִקְרְצוּ־עָֽיִן:

כִּ֚י לֹ֥א שָׁל֗וֹם יְ֫דַבֵּ֥רוּ וְעַ֥ל רִגְעֵי־אֶ֑רֶץ דִּבְרֵ֥י מִ֜רְמוֹת יַֽחֲשֹׁבֽוּן:

וַיַּרְחִ֥יבוּ עָלַ֗י פִּ֫יהֶ֥ם אָֽ֖מְרוּ הֶאָ֣ח | הֶאָ֑ח רָֽ֘אֲתָ֥ה עֵינֵֽינוּ:

רָאִ֣יתָה יְ֖הֹוָה אַל־תֶּֽחֱרַ֑שׁ אֲ֜דֹנָ֗י אַל־תִּרְחַ֥ק מִמֶּֽנִּי:

הָעִ֣ירָה וְ֖הָקִיצָה לְמִשְׁפָּטִ֑י אֱלֹהַ֖י וַֽאדֹנָ֣י לְרִיבִֽי:

שָׁפְטֵ֣נִי כְ֖צִדְקְךָ יְהֹוָ֥ה אֱ֜לֹהָ֗י וְאַל־יִשְׂמְחוּ־לִֽי:

אַל־יֹֽאמְר֣וּ בְ֖לִבָּם הֶאָ֣ח נַפְשֵׁ֑נוּ אַל־יֹֽ֜אמְר֗וּ בִּלַּֽעֲנֽוּהוּ:

יֵ֘בֹ֚שׁוּ וְיַחְפְּר֨וּ | יַחְדָּו֘ שְׂמֵחֵ֪י רָעָ֫תִ֥י יִלְבְּשׁוּ־בֹ֥שֶׁת וּכְלִמָּ֑ה הַמַּגְדִּילִ֥ים עָלָֽי:

יָרֹ֣נּוּ וְיִשְׂמְחוּ֘ חֲפֵצֵ֪י צִ֫דְקִ֥י וְיֹֽאמְר֣וּ תָ֖מִיד יִגְדַּ֣ל יְהֹוָ֑ה הֶֽ֜חָפֵ֗ץ שְׁל֣וֹם עַבְדּֽוֹ:

וּלְשׁוֹנִי תֶּהְגֶּ֣ה צִדְקֶ֑ךָ כָּל־הַ֜יּוֹם תְּהִלָּתֶֽךָ:

ספר תהילים

פרק לולו.

מוסר על אותם אנשים אשר הלכו אחר יצרם והיצר הרע אומר להם שאל ישימו מוראו של הקב״ה נגד פניהם ומיפה להם המעשים הרעים כדי למצוא עונם שכך הוא דרך של יצר הרע יורד ומשטין ועולה ומקטרג:

לַֽמְנַצֵּ֬חַ לְעֶֽבֶד־יְהֹוָ֬ה לְדָוִֽד:

נְאֻֽם־פֶּ֣שַׁע לָֽ֖רָשָׁע בְּקֶ֣רֶב לִבִּ֑י אֵֽין־פַּ֥חַד אֱ֜לֹהִ֗ים לְנֶ֣גֶד עֵינָֽיו:

כִּי־הֶֽחֱלִ֣יק אֵלָ֣יו בְּעֵינָ֑יו לִמְצֹ֖א עֲו‍ֹנ֣וֹ לִשְׂנֹֽא:

דִּבְרֵי־פִ֖יו אָ֥וֶן וּמִרְמָ֑ה חָדַ֖ל לְהַשְׂכִּ֣יל לְהֵיטִֽיב:

אָ֚וֶן | יַחְשֹׁ֗ב עַל־מִשְׁכָּ֫ב֥וֹ יִ֖תְיַצֵּב עַל־דֶּ֣רֶךְ לֹא־ט֑וֹב רָ֜֗ע לֹ֣א יִמְאָֽס:

יְהֹוָה בְּהַשָּׁמַ֣יִם חַסְדֶּ֑ךָ אֱ֜מוּנָֽתְךָ֗ עַד־שְׁחָקִֽים:

צִדְקָֽתְךָ֨ | כְּֽהַֽרְרֵי־אֵ֗ל מִ֖שְׁפָּטֶיךָ תְּה֣וֹם רַבָּ֑ה אָדָ֥ם וּבְהֵמָ֖ה תּוֹשִׁ֥יעַ יְהֹוָֽה:

מַה־יָּקָ֥ר חַסְדְּךָ֗ אֱלֹ֫הִ֥ים וּבְנֵ֥י אָדָ֑ם בְּצֵ֥ל כְּ֜נָפֶ֗יךָ יֶֽחֱסָיֽוּן:

יִרְוְיֻן מִדֶּ֣שֶׁן בֵּיתֶ֑ךָ וְנַ֖חַל עֲדָנֶ֣יךָ תַשְׁקֵֽם:

כִּֽי־עִ֖מְּךָ מְק֣וֹר חַיִּ֑ים בְּ֜אֽוֹרְךָ֗ נִרְאֶה־אֽוֹר:

מְשֹׁ֣ךְ חַ֖סְדְּךָ לְיֹֽדְעֶ֑יךָ וְ֜צִדְקָֽתְךָ֗ לְיִשְׁרֵי־לֵֽב:

אַל־תְּ֖בוֹאֵנִי רֶ֣גֶל גַּֽאֲוָ֑ה וְיַד־רְ֜שָׁעִ֗ים אַל־תְּנִדֵֽנִי:

שָׁ֣ם נָֽ֖פְלוּ פֹּ֥עֲלֵי אָ֑וֶן דֹּ֜ח֗וּ וְלֹא־יָ֥כְלוּ קֽוּם:

ספר תהילים

פרק לזלז.

דוד המלך מוכיח דורו שאל יקנאו ברשעים בהצלחתם ויש לחוש שיתפתו להם אלא יבטחו בה׳ וישאו ויתנו באמונה והקדוש ברוך הוא יעשה להם הכל:

לְדָוִ֨ד | אַל־תִּתְחַ֥ר בַּמְּרֵעִ֑ים אַל־תְּ֜קַנֵּ֗א בְּעֹשֵׂ֥י עַוְלָֽה:

כִּ֥י כֶֽ֖חָצִיר מְהֵרָ֣ה יִמָּ֑לוּ וּכְיֶ֥רֶק דֶּ֜֗שֶׁא יִבּוֹלֽוּן:

בְּטַ֥ח בַּֽ֖יהֹוָה וַֽעֲשֵׂה־ט֑וֹב שְׁכָן־אֶ֜֗רֶץ וּרְעֵ֥ה אֱמוּנָֽה:

וְהִתְעַנַּ֥ג עַל־יְהֹוָ֑ה וְיִֽתֶּן־לְ֜ךָ֗ מִשְׁאֲלֹ֥ת לִבֶּֽךָ:

גּ֣וֹל עַל־יְהֹוָ֣ה דַּרְכֶּ֑ךָ וּבְטַ֥ח עָ֜לָ֗יו וְה֣וּא יַֽעֲשֶֽׂה:

וְהוֹצִ֣יא כָא֣וֹר צִדְקֶ֑ךָ וּ֜מִשְׁפָּטֶ֗ךָ כַּֽצָּֽהֳרָֽיִם:

דּ֚וֹם֙ | לַֽיהֹוָה֘ וְהִתְח֪וֹלֵ֫ל ל֥וֹ אַל־תִּ֖תְחַר בְּמַצְלִ֣יחַ דַּרְכּ֑וֹ בְּ֜אִ֗ישׁ עֹשֶׂ֥ה מְזִמּֽוֹת:

הֶ֣רֶף מֵ֖אַף וַֽעֲזֹ֣ב חֵמָ֑ה אַל־תִּ֜תְחַ֗ר אַךְ־לְהָרֵֽעַ:

כִּֽי־מְרֵעִ֥ים יִכָּֽרֵת֑וּן וְקוֵֹ֥י יְ֜הֹוָ֗ה הֵ֣מָּה יִֽירְשׁוּ־אָֽרֶץ:

וְע֣וֹד מְ֖עַט וְאֵ֣ין רָשָׁ֑ע וְהִתְבּוֹנַ֖נְתָּ עַל־מְקוֹמ֣וֹ וְאֵינֶֽנּוּ:

וַֽעֲנָוִ֥ים יִֽירְשׁוּ־אָ֑רֶץ וְ֜הִתְעַנְּג֗וּ עַל־רֹ֥ב שָׁלֽוֹם:

זֹמֵ֣ם רָ֖שָׁע לַצַּדִּ֑יק וְחֹרֵ֖ק עָלָ֣יו שִׁנָּֽיו:

אֲדֹנָ֥י יִשְׂחַק־ל֑וֹ כִּֽי־רָ֜אָ֗ה כִּֽי־יָבֹ֥א יוֹמֽוֹ:

חֶ֚רֶב | פָּֽתְח֣וּ רְשָׁעִים֘ וְדָֽרְכ֪וּ קַ֫שְׁתָּ֥ם לְ֖הַפִּיל עָנִ֣י וְאֶבְי֑וֹן לִ֜טְב֗וֹחַ יִשְׁרֵי־דָֽרֶךְ:

חַרְבָּם תָּב֣וֹא בְלִבָּ֑ם וְ֜קַשְּׁתוֹתָ֗ם תִּשָּׁבַֽרְנָה:

ט֣וֹב מְ֖עַט לַצַּדִּ֑יק מֵֽ֜הֲמ֗וֹן רְשָׁעִ֥ים רַבִּֽים:

כִּ֚י זְרוֹע֣וֹת רְ֖שָׁעִים תִּשָּׁבַ֑רְנָה וְסוֹמֵ֖ךְ צַדִּיקִ֣ים יְהֹוָֽה:

יוֹדֵ֣עַ יְ֖הֹוָה יְמֵ֣י תְמִימִ֑ם וְ֜נַֽחֲלָתָ֗ם לְעוֹלָ֥ם תִּֽהְיֶֽה:

לֹֽא־יֵ֖בֹשׁוּ בְּעֵ֣ת רָעָ֑ה וּבִימֵ֖י רְעָב֣וֹן יִשְׂבָּֽעוּ:

כִּ֚י רְשָׁעִ֨ים | יֹאבֵ֗דוּ וְאֹֽיְבֵ֣י יְ֖הֹוָה כִּיקַ֣ר כָּרִ֑ים כָּל֖וּ בֶֽעָשָׁ֣ן כָּֽלוּ:

לוֶֹ֣ה רָ֖שָׁע וְלֹ֣א יְשַׁלֵּ֑ם וְ֜צַדִּ֗יק חוֹנֵ֥ן וְנוֹתֵֽן:

כִּ֣י מְ֖בֹֽרָכָיו יִ֣ירְשׁוּ אָ֑רֶץ וּ֜מְקֻלָּלָ֗יו יִכָּרֵֽתוּ:

מֵֽיְהֹוָה מִֽצְעֲדֵי־גֶ֥בֶר כּוֹנָ֗נוּ וְדַרְכּ֥וֹ יֶחְפָּֽץ:

כִּֽי־יִפֹּ֥ל לֹֽא־יוּטָ֑ל כִּֽי־יְ֜הֹוָ֗ה סוֹמֵ֥ךְ יָדֽוֹ:

נַ֚עַר | הָיִ֗יתִי גַּם־זָ֫קַ֥נְתִּי וְֽלֹא־רָ֖אִיתִי צַדִּ֣יק נֶֽעֱזָ֑ב וְ֜זַרְע֗וֹ מְבַקֶּשׁ־לָֽחֶם:

כָּל־ הַ֖יּוֹם חוֹנֵ֣ן וּמַלְוֶ֑ה וְ֜זַרְע֗וֹ לִבְרָכָֽה:

ס֣וּר מֵ֖רָע וַֽעֲשֵׂה־ט֜֗וֹב וּשְׁכֹ֥ן לְעוֹלָֽם:

כִּ֚י יְהֹוָ֨ה | אֹ֘הֵ֚ב מִשְׁפָּ֗ט וְלֹא־יַֽעֲזֹ֣ב אֶת־חֲ֖סִידָיו לְעוֹלָ֣ם נִשְׁמָ֑רוּ וְזֶ֖רַע רְשָׁעִ֣ים נִכְרָֽת:

צַדִּיקִ֥ים יִֽירְשׁוּ־אָ֑רֶץ וְיִשְׁכְּנ֖וּ לָעַ֣ד עָלֶֽיהָ:

פִּֽי־צַ֖דִּיק יֶהְגֶּ֣ה חָכְמָ֑ה וּ֜לְשׁוֹנ֗וֹ תְּדַבֵּ֥ר מִשְׁפָּֽט:

תּוֹרַ֣ת אֱלֹהָ֣יו בְּלִבּ֑וֹ לֹ֖א תִמְעַ֣ד אֲשֻׁרָֽיו:

צוֹפֶ֣ה רָ֖שָׁע לַצַּדִּ֑יק וּ֜מְבַקֵּ֗שׁ לַֽהֲמִיתֽוֹ:

יְהֹוָה לֹא־יַֽעַזְבֶ֣נּוּ בְיָד֑וֹ וְלֹ֥א יַ֜רְשִׁיעֶ֗נּוּ בְּהִשָּׁפְטֽוֹ:

קַוֵּ֚ה אֶל־יְהֹוָ֨ה | וּשְׁמֹ֬ר דַּרְכּ֗וֹ וִירֽוֹמִמְךָ לָרֶ֣שֶׁת אָ֑רֶץ בְּהִכָּרֵ֖ת רְשָׁעִ֣ים תִּרְאֶֽה:

רָאִיתִי רָשָׁ֣ע עָרִ֑יץ וּ֜מִתְעָרֶ֗ה כְּאֶזְרָ֥ח רַֽעֲנָֽן:

וַיַּֽעֲבֹר וְהִנֵּ֣ה אֵינֶ֑נּוּ וָֽ֜אֲבַקְשֵׁ֗הוּ וְלֹ֣א נִמְצָֽא:

שְׁמָר־תָּ֖ם וּרְאֵ֣ה יָשָׁ֑ר כִּי־אַֽחֲרִ֖ית לְאִ֣ישׁ שָׁלֽוֹם:

וּפֹ֣שְׁעִים נִשְׁמְד֣וּ יַחְדָּ֑ו אַֽחֲרִ֖ית רְשָׁעִ֣ים נִכְרָֽתָה:

וּתְשׁוּעַ֣ת צַ֖דִּיקִים מֵֽיְהֹוָ֑ה מָֽ֜עוּזָּ֗ם בְּעֵ֣ת צָרָֽה:

וַיַּעְזְרֵ֥ם יְהֹוָ֗ה וַיְפַ֫לְּטֵ֥ם יְפַלְּטֵ֣ם מֵֽ֖רְשָׁעִים וְיֽוֹשִׁיעֵ֑ם כִּ֖י חָ֣סוּ בֽוֹ:

ספר תהילים

פרק לחלח.

תפלה לכל יחיד להתפלל על אריכות הגלות וכל יחיד שהוא בצרה יש לו להתפלל זה המזמור לכן אמר להזכיר וממוצא המזמור נשמע מוסרים רבים:

מִזְמ֖וֹר לְדָוִ֣ד לְהַזְכִּֽיר:

יְהֹוָ֗ה אַל־בְּקֶצְפְּךָ֥ תֽוֹכִיחֵ֑נִי וּבַֽחֲמָֽתְךָ֥ תְיַסְּרֵֽנִי:

כִּֽי־חִצֶּ֥יךָ נִֽחֲתוּ־בִ֑י וַתִּנְחַ֖ת עָלַ֣י יָדֶֽךָ:

אֵין־מְתֹ֣ם בִּ֖בְשָׂרִי מִפְּנֵ֣י זַעְמֶ֑ךָ אֵין־שָׁל֥וֹם בַּֽ֜עֲצָמַ֗י מִפְּנֵ֥י חַטָּאתִֽי:

כִּֽי־עֲ֖ו‍ֹֽנֹתַי עָֽבְר֣וּ רֹאשִׁ֑י כְּמַשָּׂ֥א כָ֜בֵ֗ד יִכְבְּד֥וּ מִמֶּֽנִּי:

הִבְאִ֣ישׁוּ נָ֖מַקּוּ חַבּֽוּרֹתָ֑י מִ֜פְּנֵ֗י אִוַּלְתִּֽי:

נַֽעֲוֵ֣יתִי שַׁחֹ֣תִי עַד־מְאֹ֑ד כָּל־הַ֜יּ֗וֹם קֹדֵ֥ר הִלָּֽכְתִּי:

כִּֽי־כְ֖סָלַי מָֽלְא֣וּ נִקְלֶ֑ה וְאֵ֥ין מְ֜תֹ֗ם בִּבְשָׂרִֽי:

נְפוּגֹ֣תִי וְנִדְכֵּ֣יתִי עַד־מְאֹ֑ד שָׁ֜אַ֗גְתִּי מִנַּֽ֗הֲמַ֥ת לִבִּֽי:

אֲדֹנָ֗י נֶגְדְּךָ֥ כָל־תַּֽאֲוָתִ֑י וְ֜אַנְחָתִ֗י מִמְּךָ֥ לֹֽא־נִסְתָּֽרָה:

לִבִּ֣י סְ֖חַרְחַר עֲזָבַ֣נִי כֹחִ֑י וְֽא֖וֹר עֵינַ֥י גַּם־הֵ֜֗ם אֵ֣ין אִתִּֽי:

אֹֽהֲבַ֨י | וְרֵעַ֗י מִנֶּ֣גֶד נִגְעִ֣י יַֽעֲמֹ֑דוּ וּ֜קְרוֹבַ֗י מֵֽרָחֹ֥ק עָמָֽדוּ:

וַיְנַקְשׁ֨וּ | מְבַקְשֵׁ֬י נַפְשִׁ֗י וְדֹֽרְשֵׁ֣י רָֽ֖עָתִי דִּבְּר֣וּ הַוּ֑וֹת וּ֜מִרְמ֗וֹת כָּל־הַיּ֥וֹם יֶהְגּֽוּ:

וַֽאֲנִ֣י כְ֖חֵרֵֽשׁ לֹ֣א אֶשְׁמָ֑ע וּ֜כְאִלֵּ֗ם לֹ֣א יִפְתַּח־פִּֽיו:

וָֽאֱהִ֗י כְּ֖אִישׁ אֲשֶׁ֣ר לֹֽא־שֹׁמֵ֑עַ וְאֵ֥ין בְּ֜פִ֗יו תּֽוֹכָחֽוֹת:

כִּי־לְךָ֣ יְהֹוָ֣ה הוֹחָ֑לְתִּי אַתָּ֥ה תַֽ֜עֲנֶ֗ה אֲדֹנָ֥י אֱלֹהָֽי:

כִּֽי־אָ֖מַרְתִּי פֶּן־יִשְׂמְחוּ־לִ֑י בְּמ֥וֹט רַ֜גְלִ֗י עָלַ֥י הִגְדִּֽילוּ:

כִּ֣י אֲ֖נִי לְצֶ֣לַע נָכ֑וֹן וּמַ֜כְאוֹבִ֗י נֶגְדִּ֥י תָמִֽיד:

כִּֽי־עֲו‍ֹנִ֥י אַגִּ֑יד אֶ֜דְאַ֗ג מֵֽחַטָּאתִֽי:

וְֽאֹיְבַי חַיִּ֣ים עָצֵ֑מוּ וְרַ֜בּוּ שֹֽׂנְאַ֥י שָֽׁקֶר:

וּמְשַׁלְּמֵ֣י רָ֖עָה תַּ֣חַת טוֹבָ֑ה יִ֜שְׂטְנ֗וּנִי תַּ֣חַת רָֽדְפִי־ (כתיב רָֽדְופִי) טֽוֹב:

אַל־תַּֽעַזְבֵ֥נִי יְהֹוָ֑ה אֱ֜לֹהַ֗י אַל־תִּרְחַ֥ק מִמֶּֽנִּי:

ח֥וּשָׁה לְעֶזְרָתִ֑י אֲ֜דֹנָ֗י תְּשֽׁוּעָתִֽי:

ספר תהילים

פרק לטלט.

תפלת דוד על יסוריו לא שהיה מבעט ביסורים רק היה מצטער באשר שהיסורים מבטלין אותו מתורה וימי אדם המה מועטים, ואם לא עכשיו אימתי שהוא ימות היום או מחר לכן הוא מבקש להסיר ממנו היסורים כדי שיוכל ללמוד ולקנות עולם הבא:

יום ז

לַֽמְנַצֵּ֥חַ לִֽידוּת֗וּן (כתיב לִֽ֜ידיּת֗וּן) מִזְמ֥וֹר לְדָוִֽד:

אָמַ֗רְתִּי אֶשְׁמְרָ֣ה דְרָכַי֘ מֵֽחֲט֪וֹא בִלְשׁ֫וֹנִ֥י אֶשְׁמְרָ֣ה לְפִ֣י מַחְס֑וֹם בְּעֹ֖ד רָשָׁ֣ע לְנֶגְדִּֽי:

נֶֽאֱלַ֣מְתִּי ד֖וּמִיָּה הֶֽחֱשֵׁ֣יתִי מִטּ֑וֹב וּכְאֵבִ֥י נֶעְכָּֽר:

חַם־לִבִּ֨י | בְּקִרְבִּ֗י בַּֽהֲגִיגִ֥י תִבְעַר־אֵ֑שׁ דִּ֜בַּ֗רְתִּי בִּלְשֽׁוֹנִי:

הֽוֹדִ֘יעֵ֚נִי יְהֹוָ֨ה | קִצִּ֗י וּמִדַּ֣ת יָמַ֣י מַה־הִ֑יא אֵֽדְעָ֗ה מֶה־חָדֵ֥ל אָֽנִי:

הִנֵּ֚ה טְפָח֨וֹת | נָ֘תַ֚תָּה יָמַ֗י וְחֶלְדִּ֣י כְאַ֣יִן נֶגְדֶּ֑ךָ אַךְ־כָּל־הֶ֥בֶל כָּל־אָ֜דָ֗ם נִצָּ֥ב סֶֽלָה:

אַךְ־בְּצֶ֚לֶם | יִתְהַלֶּךְ־אִ֗ישׁ אַךְ־הֶ֥בֶל יֶֽהֱמָי֑וּן יִ֜צְבֹּ֗ר וְֽלֹא־יֵדַ֥ע מִי־אֹֽסְפָֽם:

וְעַתָּֽה מַה־קִּוִּ֣יתִי אֲדֹנָ֑י תּֽוֹחַלְתִּ֗י לְךָ֣ הִֽיא:

מִכָּל־פְּשָׁעַ֥י הַצִּילֵ֑נִי חֶרְפַּ֥ת נָ֜בָ֗ל אַל־תְּשִׂימֵֽנִי:

נֶֽאֱלַמְתִּי לֹ֥א אֶפְתַּח־פִּ֑י כִּ֖י אַתָּ֣ה עָשִֽׂיתָ:

הָסֵ֣ר מֵֽעָלַ֣י נִגְעֶ֑ךָ מִתִּגְרַ֥ת יָ֜דְךָ֗ אֲנִ֣י כָלִֽיתִי:

בְּתֽוֹכָ֘ח֚וֹת עַל־עָו‍ֹ֨ן | יִסַּ֬רְתָּ אִ֗ישׁ וַתֶּ֣מֶס כָּעָ֣שׁ חֲמוּד֑וֹ אַ֚ךְ הֶ֖בֶל כָּל־אָדָ֣ם סֶֽלָה:

שִֽׁמְעָ֥ה־תְפִלָּתִ֨י | יְהֹוָ֡ה וְשַׁוְעָתִ֨י | הַֽאֲזִינָה֘ אֶל־דִּמְעָתִ֗י אַל־תֶּֽ֫חֱרָ֥שׁ כִּ֚י גֵ֣ר אָֽנֹכִ֣י עִמָּ֑ךְ תּ֜וֹשָׁ֗ב כְּכָל־אֲבוֹתָֽי:

הָשַׁ֣ע מִמֶּ֣נִּי וְאַבְלִ֑יגָה בְּטֶ֖רֶם אֵלֵ֣ךְ וְאֵינֶֽנִּי:

ספר תהילים

פרק ממ.

כמה מעלות טובות שעשה הקדוש ברוך הוא עם ישראל ומי יכול למלל גבורתו אגידה ואדברה עצמו מספר. ברא העולם בשביל ישראל קרע הים בשביל ישראל ואיננו חפץ בזבחים רק לשמוע בקולו:

לַֽמְנַצֵּ֖חַ לְדָוִ֥ד מִזְמֽוֹר:

קַוֹּ֣ה קִוִּ֣יתִי יְהֹוָ֑ה וַיֵּ֥ט אֵ֜לַ֗י וַיִּשְׁמַ֥ע שַׁוְעָתִֽי:

וַיַּ֚עֲלֵ֨נִי | מִבּ֥וֹר שָׁאוֹן֘ מִטִּ֪יט הַיָּוֵ֥ן וַיָּ֖קֶם עַל־סֶ֥לַע רַ֜גְלָ֗י כּוֹנֵ֥ן אֲשֻׁרָֽי:

וַיִּתֵּ֬ן בְּפִ֨י | שִׁ֥יר חָדָשׁ֘ תְּהִלָּ֪ה לֵֽאלֹ֫הֵ֥ינוּ יִרְא֣וּ רַבִּ֣ים וְיִירָ֑אוּ וְ֜יִבְטְח֗וּ בַּֽיהֹוָֽה:

אַֽשְֽׁרֵ֥י הַגֶּ֗בֶר אֲשֶׁר־שָׂ֣ם יְ֖הֹוָה מִבְטַח֑וֹ וְֽלֹֽא־פָנָ֥ה אֶל־רְ֜הָבִ֗ים וְשָׂטֵ֥י כָזָֽב:

רַבּ֚וֹת עָשִׂ֨יתָ | אַתָּ֚ה יְהֹוָ֣ה אֱלֹהַי֘ נִפְלְאֹתֶ֥יךָ וּמַחְשְׁבֹתֶ֗יךָ אֵ֫לֵ֥ינוּ אֵ֚ין | עֲרֹ֬ךְ אֵלֶ֗יךָ אַגִּ֥ידָה וַֽאֲדַבֵּ֑רָה עָֽ֜צְמ֗וּ מִסַּפֵּֽר:

זֶ֚בַח וּמִנְחָ֨ה | לֹֽא־חָפַ֗צְתָּ אָ֖זְנַיִם כָּרִ֣יתָ לִּ֑י עוֹלָ֥ה וַֽ֜חֲטָאָ֗ה לֹ֣א שָׁאָֽלְתָּ:

אָ֣ז אָ֖מַרְתִּי הִנֵּה־בָ֑אתִי בִּמְגִלַּת־סֵ֜֗פֶר כָּת֥וּב עָלָֽי:

לַֽעֲשׂ֬וֹת רְצֽוֹנְךָ֣ אֱלֹהַ֣י חָפָ֑צְתִּי וְ֜תוֹרָֽתְךָ֗ בְּת֣וֹךְ מֵעָֽי:

בִּשַּׂ֚רְתִּי צֶ֨דֶק | בְּקָ֘הָ֚ל רָ֗ב הִנֵּ֣ה שְׂ֖פָתַי לֹ֣א אֶכְלָ֑א יְ֜הֹוָ֗ה אַתָּ֥ה יָדָֽעְתָּ:

צִדְקָֽתְךָ֚ לֹֽא־כִסִּ֨יתִי | בְּת֬וֹךְ לִבִּ֗י אֱמוּנָֽתְךָ֣ וּתְשׁוּעָֽתְךָ֣ אָמָ֑רְתִּי לֹא־כִחַ֖דְתִּי חַסְדְּךָ֥ וַֽ֜אֲמִתְּךָ֗ לְקָהָ֥ל רָֽב:

אַתָּ֚ה יְהֹוָ֗ה לֹא־תִכְלָ֣א רַֽחֲמֶ֣יךָ מִמֶּ֑נִּי חַסְדְּךָ֥ וַֽ֜אֲמִתְּךָ֗ תָּמִ֥יד יִצְּרֽוּנִי:

כִּ֚י אָֽפְפ֨וּ עָלַ֪י רָע֡וֹת עַד־אֵ֬ין מִסְפָּ֗ר הִשִּׂיג֣וּנִי עֲ֖ו‍ֹנֹתַי וְלֹא־יָכֹ֣לְתִּי לִרְא֑וֹת עָֽצְמ֖וּ מִשַּֽׂעֲר֥וֹת רֹ֜אשִׁ֗י וְלִבִּ֥י עֲזָבָֽנִי:

רְצֵֽה־ יְ֖הֹוָה לְהַצִּילֵ֑נִי יְ֜הֹוָ֗ה לְעֶזְרָ֥תִי חֽוּשָׁה:

יֵבֹ֚שׁוּ וְיַחְפְּר֨וּ | יַחַד֘ מְבַקְשֵׁ֥י נַפְשִׁ֗י לִסְפּ֫וֹתָ֥הּ יִסֹּ֣גוּ אָ֖חוֹר וְיִכָּֽלְמ֑וּ חֲ֜פֵצֵ֗י רָֽעָתִֽי:

יָשֹֽׁמּוּ עַל־עֵ֣קֶב בָּשְׁתָּ֑ם הָאֹֽמְרִ֥ים לִ֜֗י הֶאָ֥ח | הֶאָֽח:

יָ֘שִׂ֚ישׂוּ וְיִשְׂמְח֨וּ | בְּךָ֗ כָּל־מְבַ֫קְשֶׁ֥יךָ יֹֽאמְר֣וּ תָ֖מִיד יִגְדַּ֣ל יְהֹוָ֑ה אֹֽ֜הֲבֵ֗י תְּשֽׁוּעָתֶֽךָ:

וַֽאֲנִ֚י | עָנִ֣י וְאֶבְיוֹן֘ אֲדֹנָ֪י יַֽחֲשָׁב֫ לִ֥י עֶזְרָתִ֣י וּמְפַלְטִ֣י אַ֑תָּה אֱ֜לֹהַ֗י אַל־תְּאַחַֽר:

ספר תהילים

פרק מאמא.

כמה מדות טובות והתעוררות רב להשכיל ולהשגיח היאך יתן צדקה מי ומי קודם ואשרי מי שמשכיל על החולה ונותן לו מה שצריך לחליו:

לַֽמְנַצֵּ֗חַ מִזְמ֥וֹר לְדָוִֽד:

אַשְׁרֵי מַשְׂכִּ֣יל אֶל־דָּ֑ל בְּי֥וֹם רָ֜עָ֗ה יְמַלְּטֵ֥הוּ יְהֹוָֽה:

יְהֹוָ֨ה | יִשְׁמְרֵ֣הוּ וִֽ֖יחַיֵּהוּ וְאֻשַּׁ֣ר (כתיב יְאֻשַּׁ֣ר) בָּאָ֑רֶץ וְאַֽל־תִּ֜תְּנֵ֗הוּ בְּנֶ֣פֶשׁ אֹֽיְבָֽיו:

יְֽהוָ֗ה יִ֖סְעָדֶנּוּ עַל־עֶ֣רֶשׂ דְּוָ֑י כָּל־מִ֜שְׁכָּב֗וֹ הָפַ֥כְתָּ בְחָלְיֽוֹ:

אֲנִי־אָ֖מַרְתִּי יְהֹוָ֣ה חָנֵּ֑נִי רְפָאָ֥ה נַ֜פְשִׁ֗י כִּי־חָטָ֥אתִי לָֽךְ:

אֽוֹיְבַ֗י יֹֽאמְר֣וּ רַ֣ע לִ֑י מָתַ֥י יָ֜מ֗וּת וְאָבַ֥ד שְׁמֽוֹ:

וְאִם־בָּ֬א לִרְא֨וֹת | שָׁ֬וְא יְדַבֵּ֗ר לִבּ֗וֹ יִֽקְבָּץ־אָ֥וֶן ל֑וֹ יֵצֵ֖א לַח֣וּץ יְדַבֵּֽר:

יַ֗חַד עָלַ֣י יִ֖תְלַֽחֲשׁוּ כָּל־שֹׂנְאָ֑י עָלַ֓י | יַחְשְׁב֖וּ רָעָ֣ה לִֽי:

דְּֽבַר־בְּ֖לִיַּעַל יָצ֣וּק בּ֑וֹ וַֽאֲשֶׁ֥ר שָׁ֜כַ֗ב לֹֽא־יוֹ֘סִ֥יף לָקֽוּם:

גַּ֚ם אִישׁ־שְׁלוֹמִ֨י | אֲשֶׁר־בָּטַ֣חְתִּי ב֖וֹ אוֹכֵ֣ל לַחְמִ֑י הִגְדִּ֖יל עָלַ֣י עָקֵֽב:

וְאַתָּ֚ה יְהֹוָ֗ה חָנֵּ֥נִי וַֽהֲקִימֵ֥נִ֥י וַֽאֲשַׁלְּמָ֥ה לָהֶֽם:

בְּזֹ֣את יָ֖דַעְתִּי כִּֽי־חָפַ֣צְתָּ בִּ֑י כִּ֚י לֹֽא־יָרִ֖יעַ אֹֽיְבִ֣י עָלָֽי:

וַֽאֲנִ֗י בְּ֖תֻמִּי תָּמַ֣כְתָּ בִּ֑י וַתַּצִּיבֵ֖נִי לְפָנֶ֣יךָ לְעוֹלָֽם:

בָּ֘ר֚וּךְ יְהֹוָ֨ה | אֱלֹ֘הֵ֚י יִשְׂרָאֵ֗ל מֵ֖הָֽעוֹלָם וְעַ֥ד הָֽעוֹלָ֗ם אָ֘מֵ֚ן | וְאָמֵֽן:

הגדרות נגישות