דלג לתוכן הראשי
תהילים

הגדרות תצוגה

גודל האותיות 32

גופן הקריאה

מצב תצוגה

פריסת הקריאה

צביעת מה שכבר נגלל

כך ייראה הטקסט בזמן הקריאה.

ניווט ופרקים

סיימתם את הקריאה?

חלוקת תהילים

יום שני

חלוקה אישית · פרקים ל–נ

חזרה לתהילים הראשי
ספר תהילים

פרק לל.

מוסר שאל יצטער אדם אם הקב״ה שולח עליו יסורים בעוה״ז שא״א לבא לידי עוה״ב אלא ע״י יסורים גם אם הוא במעלה עליונה אל יחשוב שלא ימוט לעולם רק שהכל ברשות הקב״ה:

מִזְמ֡וֹר שִׁ֤יר חֲנֻכַּ֖ת הַבַּ֣יִת לְדָוִֽד:

אֲרוֹמִמְךָ֣ יְ֖הֹוָה כִּ֣י דִלִּיתָ֑נִי וְלֹֽא־שִׂמַּ֖חְתָּ אֹֽיְבַ֣י לִֽי:

יְהֹוָ֥ה אֱלֹהָ֑י שִׁוַּ֥עְתִּי אֵ֜לֶ֗יךָ וַתִּרְפָּאֵֽנִי:

יְהֹוָ֗ה הֶֽעֱלִ֣יתָ מִן־שְׁא֣וֹל נַפְשִׁ֑י חִ֜יִּיתַ֗נִי מִיָּֽרְדִ֥י (כתיב מִיָּֽורְדִ֥י) בֽוֹר:

זַמְּר֣וּ לַֽיהֹוָ֣ה חֲסִידָ֑יו וְ֜הוֹד֗וּ לְזֵ֣כֶר קָדְשֽׁוֹ:

כִּ֚י רֶ֥גַע בְּאַפּוֹ֘ חַיִּ֪ים בִּרְצ֫וֹנ֥וֹ בָּ֖עֶרֶב יָלִ֥ין בֶּ֗כִי וְלַבֹּ֥קֶר רִנָּֽה:

וַֽאֲנִי אָמַ֣רְתִּי בְשַׁלְוִ֑י בַּל־אֶמּ֥וֹט לְעוֹלָֽם:

יְהֹוָ֗ה בִּֽרְצֽוֹנְךָ֘ הֶֽעֱמַ֪דְתָּה לְהַֽרְרִ֫י עֹ֥ז הִסְתַּ֥רְתָּ פָ֜נֶ֗יךָ הָיִ֥יתִי נִבְהָֽל:

אֵלֶ֣יךָ יְהֹוָ֣ה אֶקְרָ֑א וְאֶל־אֲ֜דֹנָ֗י אֶתְחַנָּֽן:

מַה־בֶּ֥צַע בְּדָמִי֘ בְּרִדְתִּ֪י אֶ֫ל־שָׁ֥חַת הֲיֽוֹדְךָ֥ עָ֜פָ֗ר הֲיַגִּ֥יד אֲמִתֶּֽךָ:

שְׁמַע־יְהֹוָ֥ה וְחָנֵּ֑נִי יְ֜הֹוָ֗ה הֱֽיֵ֤ה | עֹזֵ֬ר לִֽי:

הָפַ֣כְתָּ מִסְפְּדִי֘ לְמָח֪וֹל ֫לִ֥י פִּתַּ֣חְתָּ שַׂקִּ֑י וַתְּאַזְּרֵ֥נִי שִׂמְחָֽה:

לְמַ֚עַן | יְזַמֶּרְךָ֣ כָ֖בוֹד וְלֹ֣א יִדֹּ֑ם יְהֹוָ֥ה אֱ֜לֹהַ֗י לְעוֹלָ֥ם אוֹדֶֽךָּ:

ספר תהילים

פרק לאלא.

תפלה לדוד בברחו מפני שאול בהיותו בעניו ומרודו ושם מבטחו בה׳ ומוסר הוא לאדם שישים בטחונו רק בה׳:

לַֽ֜מְנַצֵּ֗חַ מִזְמ֥וֹר לְדָוִֽד:

בְּךָ֖ יְהֹוָ֣ה חָ֖סִיתִי אַל־אֵב֣וֹשָׁה לְעוֹלָ֑ם בְּצִדְקָֽתְךָ֥ פַלְּטֵֽנִי:

הַטֵּ֚ה אֵלַ֨י | אָזְנְךָ֘ מְהֵרָ֪ה הַצִּ֫ילֵ֥נִי הֱיֵ֚ה לִ֨י | לְצ֣וּר מָ֖עוֹז לְבֵ֥ית מְצוּד֗וֹת לְהֽוֹשִׁיעֵֽנִי:

כִּֽי־סַלְעִ֣י וּמְצֽוּדָתִ֣י אָ֑תָּה וּלְמַ֥עַן שִׁ֜מְךָ֗ תַּנְחֵ֥נִי וּתְנַֽהֲלֵֽנִי:

תּֽוֹצִיאֵ֗נִי מֵרֶ֣שֶׁת ז֖וּ טָ֥מְנוּ לִ֑י כִּ֥י אַ֜תָּה מָֽעֻזִּֽי:

בְּיָֽדְךָ֘ אַפְקִ֪יד ר֫וּחִ֥י פָּדִ֖יתָה אוֹתִ֥י יְ֜הֹוָ֗ה אֵ֣ל אֱמֶֽת:

שָׂנֵ֗אתִי הַשֹּׁמְרִ֥ים הַבְלֵי־שָׁ֑וְא וַֽ֜אֲנִ֗י אֶל־יְהֹוָ֥ה בָּטָֽחְתִּי:

אָגִ֥ילָה וְאֶשְׂמְחָ֗ה בְּחַ֫סְדֶּ֥ךָ אֲשֶׁ֣ר רָ֖אִיתָ אֶת־עָנְיִ֑י יָ֜דַ֗עְתָּ בְּצָר֥וֹת נַפְשִֽׁי:

וְלֹ֣א הִ֖סְגַּרְתַּנִי בְּיַד־אוֹיֵ֑ב הֶֽעֱמַ֖דְתָּ בַמֶּרְחָ֣ב רַגְלָֽי:

חָנֵּ֥נִי יְהֹוָה֘ כִּ֪י צַ֫ר לִ֥י עָֽשְׁשָׁ֖ה בְכַ֣עַס עֵינִ֑י נַ֜פְשִׁ֗י וּבִטְנִֽי:

כִּ֚י כָל֪וּ בְיָג֡וֹן חַיַּ֘י וּשְׁנוֹתַ֪י בַּֽאֲנָ֫חָ֥ה כָּשַׁ֣ל בַּֽעֲו‍ֹנִ֣י כֹחִ֑י וַֽעֲצָמַ֥י עָשֵֽׁשׁוּ:

מִכָּל־צֹרְרַ֨י הָיִ֪יתִי חֶרְפָּ֡ה וְלִֽשְׁכֵנַ֨י | מְאֹד֘ וּפַ֪חַד לִֽמְיֻדָּ֫עָ֥י רֹאַ֥י בַּח֑וּץ נָֽדְד֥וּ מִמֶּֽנִּי:

נִשְׁכַּחְתִּי כְּמֵ֣ת מִלֵּ֑ב הָ֜יִ֗יתִי כִּכְלִ֥י אֹבֵֽד:

כִּ֚י שָׁמַ֨עְתִּי | דִּבַּ֥ת רַבִּים֘ מָג֪וֹר מִסָּ֫בִ֥יב בְּהִוָּֽסְדָ֣ם יַ֣חַד עָלַ֑י לָקַ֖חַת נַפְשִׁ֣י זָמָֽמוּ:

וַֽאֲנִ֚י | עָלֶ֣יךָ בָטַ֣חְתִּי יְהֹוָ֑ה אָ֜מַ֗רְתִּי אֱלֹהַ֥י אָֽתָּה:

בְּיָֽדְךָ֥ עִתֹּתָ֑י הַצִּילֵ֥נִי מִיַּד־אֽ֜וֹיְבַ֗י וּמֵרֹֽדְפָֽי:

הָאִ֣ירָה פָ֖נֶיךָ עַל־עַבְדֶּ֑ךָ ה֖וֹשִׁיעֵ֣נִי בְחַסְדֶּֽךָ:

יְהֹוָ֗ה אַל־אֵ֖בוֹשָׁה כִּ֥י קְרָאתִ֑יךָ יֵבֹ֥שׁוּ רְ֜שָׁעִ֗ים יִדְּמ֥וּ לִשְׁאֽוֹל:

תֵּֽאָלַ֗מְנָה שִׂפְתֵ֫י שָׁ֥קֶר הַדֹּֽבְר֖וֹת עַל־צַדִּ֥יק עָ֜תָ֗ק בְּגַֽאֲוָ֥ה וָבֽוּז:

מָ֚ה רַ֥ב טֽוּבְךָ֘ אֲשֶׁר־צָפַ֪נְתָּ לִּֽירֵ֫אֶ֥יךָ פָּ֖עַלְתָּ לַחוֹסִ֣ים בָּ֑ךְ נֶ֜֗גֶד בְּנֵ֣י אָדָֽם:

תַּסְתִּירֵ֚ם בְּסֵ֥תֶר פָּנֶיךָ֘ מֵֽרֻכְסֵ֪֫י אִ֥ישׁ תִּצְפְּנֵ֥ם בְּ֜סֻכָּ֗ה מֵרִ֥יב לְשֹׁנֽוֹת:

בָּר֥וּךְ יְהֹוָ֑ה כִּֽי־הִפְלִיא חַסְדּ֥וֹ לִ֜֗י בְּעִ֣יר מָצֽוֹר:

וַֽאֲנִ֚י | אָ֘מַ֚רְתִּי בְחָפְזִ֗י נִגְרַזְתִּי֘ מִנֶּ֪גֶד עֵ֫ינֶ֥יךָ אָכֵ֗ן שָׁ֖מַעְתָּ ק֥וֹל תַּֽ֜חֲנוּנַ֗י בְּשַׁוְּעִ֥י אֵלֶֽיךָ:

אֶֽהֱב֥וּ אֶת־יְהֹוָ֗ה כָּל־חֲסִ֫ידָ֥יו אֱ֖מוּנִים נֹצֵ֣ר יְהֹוָ֑ה וּמְשַׁלֵּ֥ם עַל־יֶ֜֗תֶר עֹשֵׂ֥ה גַֽאֲוָֽה:

חִזְקוּ וְיַֽאֲמֵ֣ץ לְבַבְכֶ֑ם כָּל־הַֽ֜מְיַֽחֲלִ֗ים לַֽיהֹוָֽה:

ספר תהילים

פרק לבלב.

בו ידובר מסליחת העון ואשרי לאדם שיעשה תשובה ויתודה לאל בכל לבו:

לְדָוִ֗ד מַ֫שְׂכִּ֥יל אַשְׁרֵ֥י נְֽשׂוּי־פֶּ֜֗שַׁע כְּס֣וּי חֲטָאָֽה:

אַֽשְֽׁרֵ֥י אָדָ֗ם לֹֽא יַחְשֹׁ֬ב יְהֹוָ֣ה ל֣וֹ עָו‍ֹ֑ן וְאֵ֖ין בְּרוּח֣וֹ רְמִיָּֽה:

כִּ֣י הֶֽ֖חֱרַשְׁתִּי בָּל֣וּ עֲצָמָ֑י בְּ֜שַֽׁאֲגָתִ֗י כָּל־הַיּֽוֹם:

כִּ֚י | י֘וֹמָ֣ם וָ֨לַיְלָה | תִּכְבַּ֚ד עָלַ֗י יָ֫דֶ֥ךָ נֶהְפַּ֥ךְ לְשַׁדִּ֑י בְּחַרְבֹ֖נֵי קַ֣יִץ סֶֽלָה:

חַטָּאתִ֨י אוֹדִ֪יעֲךָ֡ וַֽעֲ֘ו‍ֹנִ֚י לֹֽא־כִסִּ֗יתִי אָמַ֗רְתִּי אוֹדֶ֚ה עֲלֵ֣י פְ֖שָׁעַי לַֽיהֹוָ֑ה וְאַתָּ֨ה נָשָׂ֚אתָ עֲו‍ֹ֖ן חַטָּאתִ֣י סֶֽלָה:

עַל־זֹ֡את יִתְפַּלֵּ֬ל כָּל־חָסִ֨יד | אֵלֶיךָ֘ לְעֵ֪ת מְ֫צֹ֥א רַ֗ק לְ֖שֵׁטֶף מַ֥יִם רַבִּ֑ים אֵ֜לָ֗יו לֹ֣א יַגִּֽיעוּ:

אַתָּ֚ה | סֵ֥תֶר לִי֘ מִצַּ֪ר תִּ֫צְּרֵ֥נִי רָנֵּ֥י פַלֵּ֑ט תְּס֖וֹבְבֵ֣נִי סֶֽלָה:

אַשְׂכִּילְךָ֨ | וְֽאֽוֹרְךָ֗ בְּדֶֽרֶךְ־ז֥וּ תֵלֵ֑ךְ אִֽיעֲצָ֖ה עָלֶ֣יךָ עֵינִֽי:

אַל־תִּהְי֨וּ | כְּס֥וּס כְּפֶרֶד֘ אֵ֪ין הָ֫בִ֥ין בְּמֶ֣תֶג וָ֖רֶסֶן עֶדְי֣וֹ לִבְל֑וֹם בַּ֜֗ל קְר֣וֹב אֵלֶֽיךָ:

רַבִּ֥ים מַכְאוֹבִ֗ים לָֽרָ֫שָׁ֥ע וְהַבּוֹטֵ֥חַ בַּֽיהֹוָ֑ה חֶ֜֗סֶד יְסֽוֹבְבֶֽנּוּ:

שִׂמְח֤וּ בַֽיהֹוָ֣ה וְ֖גִילוּ צַדִּיקִ֑ים וְ֜הַרְנִ֗ינוּ כָּל־יִשְׁרֵי־לֵֽב:

ספר תהילים

פרק לגלג.

מוסר גדול לצדיקים ולישרים שיהללו את הקדוש ברוך הוא באשר שכל מי שיודע יותר בחכמת התורה יותר ראוי להודות לה׳ שיודעים ומבינים בגבורות הקדוש ברוך הוא:

רַֽנְּנ֣וּ צַ֖דִּיקִים בַּֽיהֹוָ֑ה לַ֜יְשָׁרִ֗ים נָאוָ֥ה תְהִלָּֽה:

הוֹד֣וּ לַֽיהֹוָ֣ה בְּכִנּ֑וֹר בְּנֵ֥בֶל עָ֜שׂ֗וֹר זַמְּרוּ־לֽוֹ:

שִׁ֣ירוּ ל֖וֹ שִׁ֣יר חָדָ֑שׁ הֵיטִ֥יבוּ נַ֜גֵּ֗ן בִּתְרוּעָֽה:

כִּֽי־יָשָׁ֥ר דְּבַר־יְהֹוָ֑ה וְכָל־מַֽ֜עֲשֵׂ֗הוּ בֶּֽאֱמוּנָֽה:

אֹהֵֽב צְדָקָ֣ה וּמִשְׁפָּ֑ט חֶ֥סֶד יְ֜הֹוָ֗ה מָֽלְאָ֥ה הָאָֽרֶץ:

בִּדְבַ֣ר יְ֖הֹוָה שָׁמַ֣יִם נַֽעֲשׂ֑וּ וּבְר֥וּחַ פִּ֜֗יו כָּל־צְבָאָֽם:

כֹּנֵ֣ס כַּ֖נֵּד מֵ֣י הַיָּ֑ם נֹתֵ֖ן בְּאֹצָר֣וֹת תְּהוֹמֽוֹת:

יִֽירְא֣וּ מֵֽ֖יהֹוָה כָּל־הָאָ֑רֶץ מִמֶּ֥נּוּ יָ֜ג֗וּרוּ כָּל־יֹֽשְׁבֵ֥י תֵבֵֽל:

כִּ֚י ה֣וּא אָמַ֣ר וַיֶּ֑הִי הֽוּא־צִ֜וָּ֗ה וַֽיַּֽעֲמֹֽד:

יְהֹוָ֗ה הֵ֖פִיר עֲצַ֣ת גּוֹיִ֑ם הֵ֜נִ֗יא מַחְשְׁב֥וֹת עַמִּֽים:

עֲצַ֣ת יְ֖הֹוָה לְעוֹלָ֣ם תַּֽעֲמֹ֑ד מַחְשְׁב֥וֹת לִ֜בּ֗וֹ לְדֹ֣ר וָדֹֽר:

אַשְׁרֵ֣י הַ֖גּוֹי אֲשֶׁר־יְהֹוָ֣ה אֱלֹהָ֑יו הָעָ֓ם | בָּחַ֖ר לְנַֽחֲלָ֣ה לֽוֹ:

מִשָּׁמַיִם הִבִּ֣יט יְהֹוָ֑ה רָ֜אָ֗ה אֶת־כָּל־בְּנֵ֥י הָאָדָֽם:

מִֽמְּכֽוֹן־שִׁבְתּ֥וֹ הִשְׁגִּ֑יחַ אֶ֖ל כָּל־יֹֽשְׁבֵ֣י הָאָֽרֶץ:

הַיֹּצֵ֣ר יַ֣חַד לִבָּ֑ם הַ֜מֵּבִ֗ין אֶל־כָּל־מַֽעֲשֵׂיהֶֽם:

אֵ֣ין הַ֖מֶּלֶךְ נוֹשָׁ֣ע בְּרָב־חָ֑יִל גִּ֜בּ֗וֹר לֹֽא־יִנָּצֵ֥ל בְּרָב־כֹּֽחַ:

שֶׁ֣קֶר הַ֖סּוּס לִתְשׁוּעָ֑ה וּבְרֹ֥ב חֵ֜יל֗וֹ לֹ֣א יְמַלֵּֽט:

הִנֵּ֚ה עֵ֣ין יְ֖הֹוָה אֶל־יְרֵאָ֑יו לַֽמְיַֽחֲלִ֥ים לְחַסְדּֽוֹ:

לְהַצִּ֣יל מִמָּ֣וֶת נַפְשָׁ֑ם וּלְחַיּוֹתָ֥ם בָּֽרָעָֽב:

נַפְשֵׁנוּ חִכְּתָ֣ה לַֽיהֹוָ֑ה עֶזְרֵ֖נוּ וּמָֽגִנֵּ֣נוּ הֽוּא:

כִּי־ב֖וֹ יִשְׂמַ֣ח לִבֵּ֑נוּ כִּ֚י בְשֵׁ֖ם קָדְשׁ֣וֹ בָטָֽחְנוּ:

יְהִי־חַסְדְּךָ֣ יְהֹוָ֣ה עָלֵ֑ינוּ כַּֽ֜אֲשֶׁ֗ר יִחַ֥לְנוּ לָֽךְ:

ספר תהילים

פרק לדלד.

בו נתבאר כשהיה דוד אצל אכיש אחיו של גלית, והיה בסכנה גדולה, היה עושה עצמו כשוטה והוריד רירו על זקנו והיה כותב על דלתות אכיש מלך גת חייב לו מאה רבוא זהובים וגרשו מביתו ומרוב שמחה עשה זה המזמור בא״ב:

לְדָוִ֗ד בְּשַׁנּוֹת֣וֹ אֶת־טַ֖עְמוֹ לִפְנֵ֣י אֲבִימֶ֑לֶךְ וַֽ֜יְגָֽרְשֵׁ֗הוּ וַיֵּלַֽךְ:

אֲבָֽרְכָ֣ה אֶת־יְהֹוָ֣ה בְּכָל־עֵ֑ת תָּ֜מִ֗יד תְּֽהִלָּ֘ת֥וֹ בְּפִֽי:

בַּֽיהֹוָה תִּתְהַלֵּ֣ל נַפְשִׁ֑י יִשְׁמְע֖וּ עֲנָוִ֣ים וְיִשְׂמָֽחוּ:

גַּדְּל֣וּ לַֽיהֹוָ֣ה אִתִּ֑י וּנְרֽוֹמְמָ֖ה שְׁמ֣וֹ יַחְדָּֽו:

דָּרַ֣שְׁתִּי אֶת־יְהֹוָ֣ה וְעָנָ֑נִי וּמִכָּל־מְ֜גֽוּרוֹתַ֗י הִצִּילָֽנִי:

הִבִּ֣יטוּ אֵלָ֣יו וְנָהָ֑רוּ וּ֜פְנֵיהֶ֗ם אַל־יֶחְפָּֽרוּ:

זֶ֚ה עָנִ֣י קָ֖רָא וַֽיהֹוָ֣ה שָׁמֵ֑עַ וּמִכָּל־צָ֜רוֹתָ֗יו הֽוֹשִׁיעֽוֹ:

חֹנֶ֚ה מַלְאַךְ־יְהֹוָ֓ה סָ֘בִ֚יב לִֽ֜ירֵאָ֗יו וַֽיְחַלְּצֵֽם:

טַֽעֲמ֣וּ וּ֖רְאוּ כִּי־ט֣וֹב יְהֹוָ֑ה אַשְׁרֵ֥י הַ֜גֶּ֗בֶר יֶחֱסֶה־בּֽוֹ:

יְר֣אוּ אֶת־יְהֹוָ֣ה קְדֹשָׁ֑יו כִּ֘י אֵ֥ין מַ֜חְס֗וֹר לִֽירֵאָֽיו:

כְּפִירִים רָשׁ֣וּ וְרָעֵ֑בוּ וְדֹֽרְשֵׁ֥י יְ֜הֹוָ֗ה לֹֽא־יַחְסְר֥וּ כָל־טֽוֹב:

לְכֽוּ־בָ֖נִים שִׁמְעוּ־לִ֑י יִרְאַ֥ת יְ֜הֹוָ֗ה אֲלַמֶּדְכֶֽם:

מִֽי־הָ֖אִישׁ הֶֽחָפֵ֣ץ חַיִּ֑ים אֹ֘הֵ֥ב יָ֜מִ֗ים לִרְא֥וֹת טֽוֹב:

נְצֹ֣ר לְשֽׁוֹנְךָ֣ מֵרָ֑ע וּ֜שְׂפָתֶ֗יךָ מִדַּבֵּ֥ר מִרְמָֽה:

ס֣וּר מֵ֖רָע וַֽעֲשֵׂה־ט֑וֹב בַּקֵּ֖שׁ שָׁל֣וֹם וְרָדְפֵֽהוּ:

עֵינֵ֣י יְ֖הֹוָה אֶל־צַדִּיקִ֑ים וְ֜אָזְנָ֗יו אֶל־שַׁוְעָתָֽם:

פְּנֵ֣י יְ֖הֹוָה בְּעֹ֣שֵׂי רָ֑ע לְהַכְרִ֖ית מֵאֶ֣רֶץ זִכְרָֽם:

צָֽעֲקוּ וַיהֹוָ֣ה שָׁמֵ֑עַ וּמִכָּל־צָֽ֜רוֹתָ֗ם הִצִּילָֽם:

קָר֣וֹב יְ֖הֹוָה לְנִשְׁבְּרֵי־לֵ֑ב וְאֶת־דַּכְּאֵי־ר֥וּחַ יוֹשִֽׁיעַ:

רַבּוֹת רָע֣וֹת צַדִּ֑יק וּ֜מִכֻּלָּ֗ם יַצִּילֶ֥נּוּ יְהֹוָֽה:

שֹׁמֵ֥ר כָּל־עַצְמוֹתָ֑יו אַ֘חַ֥ת מֵ֜הֵ֗נָּה לֹ֣א נִשְׁבָּֽרָה:

תְּמוֹתֵ֣ת רָשָׁ֣ע רָעָ֑ה וְשֽׂנְאֵ֖י צַדִּ֣יק יֶאְשָֽׁמוּ:

פּוֹדֶ֣ה יְ֖הֹוָה נֶ֣פֶשׁ עֲבָדָ֑יו וְלֹ֥א יֶ֜אְשְׁמ֗וּ כָּל־הַֽ֘חוֹסִ֥ים בּֽוֹ:

ספר תהילים

פרק להלה.

תפלה נוראה ונפלאה על שונאיו שיהיו כמוץ ומלאך ה׳ יהיה רודפם והכל בא מעזרת ה׳ ית׳:

יום ו

לְדָוִ֨ד | רִיבָ֣ה יְ֖הֹוָה אֶת־יְרִיבַ֑י לְ֜חַ֗ם אֶת־לֹֽחֲמָֽי:

הַֽחֲזֵ֣ק מָגֵ֣ן וְצִנָּ֑ה וְ֜ק֗וּמָה בְּעֶזְרָתִֽי:

וְהָ֘רֵ֚ק חֲנִ֣ית וּ֖סְגֹר לִקְרַ֣את רֹֽדְפָ֑י אֱמֹ֥ר לְ֜נַפְשִׁ֗י יְשֻֽׁעָתֵ֥ךְ אָֽנִי:

יֵבֹ֣שׁוּ וְיִכָּֽלְמוּ֘ מְבַקְשֵׁ֪י נַ֫פְשִׁ֥י יִסֹּ֣גוּ אָח֣וֹר וְיַחְפְּר֑וּ חֹ֜שְׁבֵ֗י רָֽעָתִֽי:

יִֽהְי֗וּ כְּמֹ֥ץ לִפְנֵי־ר֑וּחַ וּמַלְאַ֖ךְ יְהֹוָ֣ה דֹּחֶֽה:

יְֽהִי־דַרְכָּ֗ם חֹ֥שֶׁךְ וַֽחֲלַקְלַקֹּ֑ת וּמַלְאַ֥ךְ יְ֜הֹוָ֗ה רֹֽדְפָֽם:

כִּֽי־חִנָּ֣ם טָֽמְנוּ־לִ֖י שַׁ֣חַת רִשְׁתָּ֑ם חִ֜נָּ֗ם חָֽפְר֥וּ לְנַפְשִֽׁי:

תְּבוֹאֵ֣הוּ שׁוֹאָה֘ לֹ֪א יֵ֫דָ֥ע וְרִשְׁתּ֣וֹ אֲשֶׁר־טָמַ֣ן תִּלְכְּד֑וֹ בְּ֜שׁוֹאָ֗ה יִפָּל־בָּֽהּ:

וְנַפְשִׁי תָּגִ֣יל בַּֽיהֹוָ֑ה תָּ֜שִׂישׂ בִּישֽׁוּעָתֽוֹ:

כָּ֥ל עַצְמֹתַ֨י | תֹּאמַרְנָה֘ יְהֹוָ֗ה מִ֥י כָ֫מ֥וֹךָ מַצִּ֣יל עָ֖נִי מֵֽחָזָ֣ק מִמֶּ֑נּוּ וְעָנִ֥י וְ֜אֶבְי֗וֹן מִגֹּֽזְלֽוֹ:

יְקוּמוּן עֵדֵ֣י חָמָ֑ס אֲשֶׁ֥ר לֹֽא־יָ֜דַ֗עְתִּי יִשְׁאָלֽוּנִי:

יְשַׁלְּמ֣וּנִי רָ֖עָה תַּ֥חַת טוֹבָ֗ה שְׁכ֣וֹל לְנַפְשִֽׁי:

וַֽאֲנִ֚י | בַּֽחֲלוֹתָ֡ם לְב֬וּשִׁי שָׂ֗ק עִנֵּ֣יתִי בַצּ֣וֹם נַפְשִׁ֑י וּ֜תְפִלָּתִ֗י עַל־חֵיקִ֥י תָשֽׁוּב:

כְּרֵ֣עַ כְּאָח־לִ֖י הִתְהַלָּ֑כְתִּי כַּֽאֲבֶל־אֵ֜֗ם קֹדֵ֥ר שַׁחֹֽתִי:

וּבְצַלְעִי֘ שָֽׂמְח֪וּ וְנֶֽאֱ֫סָ֥פוּ נֶֽאֶסְפ֬וּ עָלַ֣י נֵ֖כִים וְלֹ֣א יָדַ֑עְתִּי קָֽרְע֥וּ וְלֹא־דָֽמּוּ:

בְּחַנְפֵי לַֽעֲגֵ֣י מָע֑וֹג חָרֹ֖ק עָלַ֣י שִׁנֵּֽימוֹ:

אֲדֹנָי֘ כַּמָּ֪ה תִ֫רְאֶ֥ה הָשִׁ֣יבָה נַ֖פְשִׁי מִשֹּֽׁאֵיהֶ֑ם מִ֜כְּפִירִ֗ים יְחִֽידָתִֽי:

א֣וֹדְךָ בְּקָהָ֣ל רָ֑ב בְּעַ֖ם עָצ֣וּם אֲהַֽלְלֶֽךָּ:

אַל־יִשְׂמְחוּ־לִ֣י אֹֽיְבַ֣י שֶׁ֑קֶר שֽׂנְאַ֥י חִ֜נָּ֗ם יִקְרְצוּ־עָֽיִן:

כִּ֚י לֹ֥א שָׁל֗וֹם יְ֫דַבֵּ֥רוּ וְעַ֥ל רִגְעֵי־אֶ֑רֶץ דִּבְרֵ֥י מִ֜רְמוֹת יַֽחֲשֹׁבֽוּן:

וַיַּרְחִ֥יבוּ עָלַ֗י פִּ֫יהֶ֥ם אָֽ֖מְרוּ הֶאָ֣ח | הֶאָ֑ח רָֽ֘אֲתָ֥ה עֵינֵֽינוּ:

רָאִ֣יתָה יְ֖הֹוָה אַל־תֶּֽחֱרַ֑שׁ אֲ֜דֹנָ֗י אַל־תִּרְחַ֥ק מִמֶּֽנִּי:

הָעִ֣ירָה וְ֖הָקִיצָה לְמִשְׁפָּטִ֑י אֱלֹהַ֖י וַֽאדֹנָ֣י לְרִיבִֽי:

שָׁפְטֵ֣נִי כְ֖צִדְקְךָ יְהֹוָ֥ה אֱ֜לֹהָ֗י וְאַל־יִשְׂמְחוּ־לִֽי:

אַל־יֹֽאמְר֣וּ בְ֖לִבָּם הֶאָ֣ח נַפְשֵׁ֑נוּ אַל־יֹֽ֜אמְר֗וּ בִּלַּֽעֲנֽוּהוּ:

יֵ֘בֹ֚שׁוּ וְיַחְפְּר֨וּ | יַחְדָּו֘ שְׂמֵחֵ֪י רָעָ֫תִ֥י יִלְבְּשׁוּ־בֹ֥שֶׁת וּכְלִמָּ֑ה הַמַּגְדִּילִ֥ים עָלָֽי:

יָרֹ֣נּוּ וְיִשְׂמְחוּ֘ חֲפֵצֵ֪י צִ֫דְקִ֥י וְיֹֽאמְר֣וּ תָ֖מִיד יִגְדַּ֣ל יְהֹוָ֑ה הֶֽ֜חָפֵ֗ץ שְׁל֣וֹם עַבְדּֽוֹ:

וּלְשׁוֹנִי תֶּהְגֶּ֣ה צִדְקֶ֑ךָ כָּל־הַ֜יּוֹם תְּהִלָּתֶֽךָ:

ספר תהילים

פרק לולו.

מוסר על אותם אנשים אשר הלכו אחר יצרם והיצר הרע אומר להם שאל ישימו מוראו של הקב״ה נגד פניהם ומיפה להם המעשים הרעים כדי למצוא עונם שכך הוא דרך של יצר הרע יורד ומשטין ועולה ומקטרג:

לַֽמְנַצֵּ֬חַ לְעֶֽבֶד־יְהֹוָ֬ה לְדָוִֽד:

נְאֻֽם־פֶּ֣שַׁע לָֽ֖רָשָׁע בְּקֶ֣רֶב לִבִּ֑י אֵֽין־פַּ֥חַד אֱ֜לֹהִ֗ים לְנֶ֣גֶד עֵינָֽיו:

כִּי־הֶֽחֱלִ֣יק אֵלָ֣יו בְּעֵינָ֑יו לִמְצֹ֖א עֲו‍ֹנ֣וֹ לִשְׂנֹֽא:

דִּבְרֵי־פִ֖יו אָ֥וֶן וּמִרְמָ֑ה חָדַ֖ל לְהַשְׂכִּ֣יל לְהֵיטִֽיב:

אָ֚וֶן | יַחְשֹׁ֗ב עַל־מִשְׁכָּ֫ב֥וֹ יִ֖תְיַצֵּב עַל־דֶּ֣רֶךְ לֹא־ט֑וֹב רָ֜֗ע לֹ֣א יִמְאָֽס:

יְהֹוָה בְּהַשָּׁמַ֣יִם חַסְדֶּ֑ךָ אֱ֜מוּנָֽתְךָ֗ עַד־שְׁחָקִֽים:

צִדְקָֽתְךָ֨ | כְּֽהַֽרְרֵי־אֵ֗ל מִ֖שְׁפָּטֶיךָ תְּה֣וֹם רַבָּ֑ה אָדָ֥ם וּבְהֵמָ֖ה תּוֹשִׁ֥יעַ יְהֹוָֽה:

מַה־יָּקָ֥ר חַסְדְּךָ֗ אֱלֹ֫הִ֥ים וּבְנֵ֥י אָדָ֑ם בְּצֵ֥ל כְּ֜נָפֶ֗יךָ יֶֽחֱסָיֽוּן:

יִרְוְיֻן מִדֶּ֣שֶׁן בֵּיתֶ֑ךָ וְנַ֖חַל עֲדָנֶ֣יךָ תַשְׁקֵֽם:

כִּֽי־עִ֖מְּךָ מְק֣וֹר חַיִּ֑ים בְּ֜אֽוֹרְךָ֗ נִרְאֶה־אֽוֹר:

מְשֹׁ֣ךְ חַ֖סְדְּךָ לְיֹֽדְעֶ֑יךָ וְ֜צִדְקָֽתְךָ֗ לְיִשְׁרֵי־לֵֽב:

אַל־תְּ֖בוֹאֵנִי רֶ֣גֶל גַּֽאֲוָ֑ה וְיַד־רְ֜שָׁעִ֗ים אַל־תְּנִדֵֽנִי:

שָׁ֣ם נָֽ֖פְלוּ פֹּ֥עֲלֵי אָ֑וֶן דֹּ֜ח֗וּ וְלֹא־יָ֥כְלוּ קֽוּם:

ספר תהילים

פרק לזלז.

דוד המלך מוכיח דורו שאל יקנאו ברשעים בהצלחתם ויש לחוש שיתפתו להם אלא יבטחו בה׳ וישאו ויתנו באמונה והקדוש ברוך הוא יעשה להם הכל:

לְדָוִ֨ד | אַל־תִּתְחַ֥ר בַּמְּרֵעִ֑ים אַל־תְּ֜קַנֵּ֗א בְּעֹשֵׂ֥י עַוְלָֽה:

כִּ֥י כֶֽ֖חָצִיר מְהֵרָ֣ה יִמָּ֑לוּ וּכְיֶ֥רֶק דֶּ֜֗שֶׁא יִבּוֹלֽוּן:

בְּטַ֥ח בַּֽ֖יהֹוָה וַֽעֲשֵׂה־ט֑וֹב שְׁכָן־אֶ֜֗רֶץ וּרְעֵ֥ה אֱמוּנָֽה:

וְהִתְעַנַּ֥ג עַל־יְהֹוָ֑ה וְיִֽתֶּן־לְ֜ךָ֗ מִשְׁאֲלֹ֥ת לִבֶּֽךָ:

גּ֣וֹל עַל־יְהֹוָ֣ה דַּרְכֶּ֑ךָ וּבְטַ֥ח עָ֜לָ֗יו וְה֣וּא יַֽעֲשֶֽׂה:

וְהוֹצִ֣יא כָא֣וֹר צִדְקֶ֑ךָ וּ֜מִשְׁפָּטֶ֗ךָ כַּֽצָּֽהֳרָֽיִם:

דּ֚וֹם֙ | לַֽיהֹוָה֘ וְהִתְח֪וֹלֵ֫ל ל֥וֹ אַל־תִּ֖תְחַר בְּמַצְלִ֣יחַ דַּרְכּ֑וֹ בְּ֜אִ֗ישׁ עֹשֶׂ֥ה מְזִמּֽוֹת:

הֶ֣רֶף מֵ֖אַף וַֽעֲזֹ֣ב חֵמָ֑ה אַל־תִּ֜תְחַ֗ר אַךְ־לְהָרֵֽעַ:

כִּֽי־מְרֵעִ֥ים יִכָּֽרֵת֑וּן וְקוֵֹ֥י יְ֜הֹוָ֗ה הֵ֣מָּה יִֽירְשׁוּ־אָֽרֶץ:

וְע֣וֹד מְ֖עַט וְאֵ֣ין רָשָׁ֑ע וְהִתְבּוֹנַ֖נְתָּ עַל־מְקוֹמ֣וֹ וְאֵינֶֽנּוּ:

וַֽעֲנָוִ֥ים יִֽירְשׁוּ־אָ֑רֶץ וְ֜הִתְעַנְּג֗וּ עַל־רֹ֥ב שָׁלֽוֹם:

זֹמֵ֣ם רָ֖שָׁע לַצַּדִּ֑יק וְחֹרֵ֖ק עָלָ֣יו שִׁנָּֽיו:

אֲדֹנָ֥י יִשְׂחַק־ל֑וֹ כִּֽי־רָ֜אָ֗ה כִּֽי־יָבֹ֥א יוֹמֽוֹ:

חֶ֚רֶב | פָּֽתְח֣וּ רְשָׁעִים֘ וְדָֽרְכ֪וּ קַ֫שְׁתָּ֥ם לְ֖הַפִּיל עָנִ֣י וְאֶבְי֑וֹן לִ֜טְב֗וֹחַ יִשְׁרֵי־דָֽרֶךְ:

חַרְבָּם תָּב֣וֹא בְלִבָּ֑ם וְ֜קַשְּׁתוֹתָ֗ם תִּשָּׁבַֽרְנָה:

ט֣וֹב מְ֖עַט לַצַּדִּ֑יק מֵֽ֜הֲמ֗וֹן רְשָׁעִ֥ים רַבִּֽים:

כִּ֚י זְרוֹע֣וֹת רְ֖שָׁעִים תִּשָּׁבַ֑רְנָה וְסוֹמֵ֖ךְ צַדִּיקִ֣ים יְהֹוָֽה:

יוֹדֵ֣עַ יְ֖הֹוָה יְמֵ֣י תְמִימִ֑ם וְ֜נַֽחֲלָתָ֗ם לְעוֹלָ֥ם תִּֽהְיֶֽה:

לֹֽא־יֵ֖בֹשׁוּ בְּעֵ֣ת רָעָ֑ה וּבִימֵ֖י רְעָב֣וֹן יִשְׂבָּֽעוּ:

כִּ֚י רְשָׁעִ֨ים | יֹאבֵ֗דוּ וְאֹֽיְבֵ֣י יְ֖הֹוָה כִּיקַ֣ר כָּרִ֑ים כָּל֖וּ בֶֽעָשָׁ֣ן כָּֽלוּ:

לוֶֹ֣ה רָ֖שָׁע וְלֹ֣א יְשַׁלֵּ֑ם וְ֜צַדִּ֗יק חוֹנֵ֥ן וְנוֹתֵֽן:

כִּ֣י מְ֖בֹֽרָכָיו יִ֣ירְשׁוּ אָ֑רֶץ וּ֜מְקֻלָּלָ֗יו יִכָּרֵֽתוּ:

מֵֽיְהֹוָה מִֽצְעֲדֵי־גֶ֥בֶר כּוֹנָ֗נוּ וְדַרְכּ֥וֹ יֶחְפָּֽץ:

כִּֽי־יִפֹּ֥ל לֹֽא־יוּטָ֑ל כִּֽי־יְ֜הֹוָ֗ה סוֹמֵ֥ךְ יָדֽוֹ:

נַ֚עַר | הָיִ֗יתִי גַּם־זָ֫קַ֥נְתִּי וְֽלֹא־רָ֖אִיתִי צַדִּ֣יק נֶֽעֱזָ֑ב וְ֜זַרְע֗וֹ מְבַקֶּשׁ־לָֽחֶם:

כָּל־ הַ֖יּוֹם חוֹנֵ֣ן וּמַלְוֶ֑ה וְ֜זַרְע֗וֹ לִבְרָכָֽה:

ס֣וּר מֵ֖רָע וַֽעֲשֵׂה־ט֜֗וֹב וּשְׁכֹ֥ן לְעוֹלָֽם:

כִּ֚י יְהֹוָ֨ה | אֹ֘הֵ֚ב מִשְׁפָּ֗ט וְלֹא־יַֽעֲזֹ֣ב אֶת־חֲ֖סִידָיו לְעוֹלָ֣ם נִשְׁמָ֑רוּ וְזֶ֖רַע רְשָׁעִ֣ים נִכְרָֽת:

צַדִּיקִ֥ים יִֽירְשׁוּ־אָ֑רֶץ וְיִשְׁכְּנ֖וּ לָעַ֣ד עָלֶֽיהָ:

פִּֽי־צַ֖דִּיק יֶהְגֶּ֣ה חָכְמָ֑ה וּ֜לְשׁוֹנ֗וֹ תְּדַבֵּ֥ר מִשְׁפָּֽט:

תּוֹרַ֣ת אֱלֹהָ֣יו בְּלִבּ֑וֹ לֹ֖א תִמְעַ֣ד אֲשֻׁרָֽיו:

צוֹפֶ֣ה רָ֖שָׁע לַצַּדִּ֑יק וּ֜מְבַקֵּ֗שׁ לַֽהֲמִיתֽוֹ:

יְהֹוָה לֹא־יַֽעַזְבֶ֣נּוּ בְיָד֑וֹ וְלֹ֥א יַ֜רְשִׁיעֶ֗נּוּ בְּהִשָּׁפְטֽוֹ:

קַוֵּ֚ה אֶל־יְהֹוָ֨ה | וּשְׁמֹ֬ר דַּרְכּ֗וֹ וִירֽוֹמִמְךָ לָרֶ֣שֶׁת אָ֑רֶץ בְּהִכָּרֵ֖ת רְשָׁעִ֣ים תִּרְאֶֽה:

רָאִיתִי רָשָׁ֣ע עָרִ֑יץ וּ֜מִתְעָרֶ֗ה כְּאֶזְרָ֥ח רַֽעֲנָֽן:

וַיַּֽעֲבֹר וְהִנֵּ֣ה אֵינֶ֑נּוּ וָֽ֜אֲבַקְשֵׁ֗הוּ וְלֹ֣א נִמְצָֽא:

שְׁמָר־תָּ֖ם וּרְאֵ֣ה יָשָׁ֑ר כִּי־אַֽחֲרִ֖ית לְאִ֣ישׁ שָׁלֽוֹם:

וּפֹ֣שְׁעִים נִשְׁמְד֣וּ יַחְדָּ֑ו אַֽחֲרִ֖ית רְשָׁעִ֣ים נִכְרָֽתָה:

וּתְשׁוּעַ֣ת צַ֖דִּיקִים מֵֽיְהֹוָ֑ה מָֽ֜עוּזָּ֗ם בְּעֵ֣ת צָרָֽה:

וַיַּעְזְרֵ֥ם יְהֹוָ֗ה וַיְפַ֫לְּטֵ֥ם יְפַלְּטֵ֣ם מֵֽ֖רְשָׁעִים וְיֽוֹשִׁיעֵ֑ם כִּ֖י חָ֣סוּ בֽוֹ:

ספר תהילים

פרק לחלח.

תפלה לכל יחיד להתפלל על אריכות הגלות וכל יחיד שהוא בצרה יש לו להתפלל זה המזמור לכן אמר להזכיר וממוצא המזמור נשמע מוסרים רבים:

מִזְמ֖וֹר לְדָוִ֣ד לְהַזְכִּֽיר:

יְהֹוָ֗ה אַל־בְּקֶצְפְּךָ֥ תֽוֹכִיחֵ֑נִי וּבַֽחֲמָֽתְךָ֥ תְיַסְּרֵֽנִי:

כִּֽי־חִצֶּ֥יךָ נִֽחֲתוּ־בִ֑י וַתִּנְחַ֖ת עָלַ֣י יָדֶֽךָ:

אֵין־מְתֹ֣ם בִּ֖בְשָׂרִי מִפְּנֵ֣י זַעְמֶ֑ךָ אֵין־שָׁל֥וֹם בַּֽ֜עֲצָמַ֗י מִפְּנֵ֥י חַטָּאתִֽי:

כִּֽי־עֲ֖ו‍ֹֽנֹתַי עָֽבְר֣וּ רֹאשִׁ֑י כְּמַשָּׂ֥א כָ֜בֵ֗ד יִכְבְּד֥וּ מִמֶּֽנִּי:

הִבְאִ֣ישׁוּ נָ֖מַקּוּ חַבּֽוּרֹתָ֑י מִ֜פְּנֵ֗י אִוַּלְתִּֽי:

נַֽעֲוֵ֣יתִי שַׁחֹ֣תִי עַד־מְאֹ֑ד כָּל־הַ֜יּ֗וֹם קֹדֵ֥ר הִלָּֽכְתִּי:

כִּֽי־כְ֖סָלַי מָֽלְא֣וּ נִקְלֶ֑ה וְאֵ֥ין מְ֜תֹ֗ם בִּבְשָׂרִֽי:

נְפוּגֹ֣תִי וְנִדְכֵּ֣יתִי עַד־מְאֹ֑ד שָׁ֜אַ֗גְתִּי מִנַּֽ֗הֲמַ֥ת לִבִּֽי:

אֲדֹנָ֗י נֶגְדְּךָ֥ כָל־תַּֽאֲוָתִ֑י וְ֜אַנְחָתִ֗י מִמְּךָ֥ לֹֽא־נִסְתָּֽרָה:

לִבִּ֣י סְ֖חַרְחַר עֲזָבַ֣נִי כֹחִ֑י וְֽא֖וֹר עֵינַ֥י גַּם־הֵ֜֗ם אֵ֣ין אִתִּֽי:

אֹֽהֲבַ֨י | וְרֵעַ֗י מִנֶּ֣גֶד נִגְעִ֣י יַֽעֲמֹ֑דוּ וּ֜קְרוֹבַ֗י מֵֽרָחֹ֥ק עָמָֽדוּ:

וַיְנַקְשׁ֨וּ | מְבַקְשֵׁ֬י נַפְשִׁ֗י וְדֹֽרְשֵׁ֣י רָֽ֖עָתִי דִּבְּר֣וּ הַוּ֑וֹת וּ֜מִרְמ֗וֹת כָּל־הַיּ֥וֹם יֶהְגּֽוּ:

וַֽאֲנִ֣י כְ֖חֵרֵֽשׁ לֹ֣א אֶשְׁמָ֑ע וּ֜כְאִלֵּ֗ם לֹ֣א יִפְתַּח־פִּֽיו:

וָֽאֱהִ֗י כְּ֖אִישׁ אֲשֶׁ֣ר לֹֽא־שֹׁמֵ֑עַ וְאֵ֥ין בְּ֜פִ֗יו תּֽוֹכָחֽוֹת:

כִּי־לְךָ֣ יְהֹוָ֣ה הוֹחָ֑לְתִּי אַתָּ֥ה תַֽ֜עֲנֶ֗ה אֲדֹנָ֥י אֱלֹהָֽי:

כִּֽי־אָ֖מַרְתִּי פֶּן־יִשְׂמְחוּ־לִ֑י בְּמ֥וֹט רַ֜גְלִ֗י עָלַ֥י הִגְדִּֽילוּ:

כִּ֣י אֲ֖נִי לְצֶ֣לַע נָכ֑וֹן וּמַ֜כְאוֹבִ֗י נֶגְדִּ֥י תָמִֽיד:

כִּֽי־עֲו‍ֹנִ֥י אַגִּ֑יד אֶ֜דְאַ֗ג מֵֽחַטָּאתִֽי:

וְֽאֹיְבַי חַיִּ֣ים עָצֵ֑מוּ וְרַ֜בּוּ שֹֽׂנְאַ֥י שָֽׁקֶר:

וּמְשַׁלְּמֵ֣י רָ֖עָה תַּ֣חַת טוֹבָ֑ה יִ֜שְׂטְנ֗וּנִי תַּ֣חַת רָֽדְפִי־ (כתיב רָֽדְופִי) טֽוֹב:

אַל־תַּֽעַזְבֵ֥נִי יְהֹוָ֑ה אֱ֜לֹהַ֗י אַל־תִּרְחַ֥ק מִמֶּֽנִּי:

ח֥וּשָׁה לְעֶזְרָתִ֑י אֲ֜דֹנָ֗י תְּשֽׁוּעָתִֽי:

ספר תהילים

פרק לטלט.

תפלת דוד על יסוריו לא שהיה מבעט ביסורים רק היה מצטער באשר שהיסורים מבטלין אותו מתורה וימי אדם המה מועטים, ואם לא עכשיו אימתי שהוא ימות היום או מחר לכן הוא מבקש להסיר ממנו היסורים כדי שיוכל ללמוד ולקנות עולם הבא:

יום ז

לַֽמְנַצֵּ֥חַ לִֽידוּת֗וּן (כתיב לִֽ֜ידיּת֗וּן) מִזְמ֥וֹר לְדָוִֽד:

אָמַ֗רְתִּי אֶשְׁמְרָ֣ה דְרָכַי֘ מֵֽחֲט֪וֹא בִלְשׁ֫וֹנִ֥י אֶשְׁמְרָ֣ה לְפִ֣י מַחְס֑וֹם בְּעֹ֖ד רָשָׁ֣ע לְנֶגְדִּֽי:

נֶֽאֱלַ֣מְתִּי ד֖וּמִיָּה הֶֽחֱשֵׁ֣יתִי מִטּ֑וֹב וּכְאֵבִ֥י נֶעְכָּֽר:

חַם־לִבִּ֨י | בְּקִרְבִּ֗י בַּֽהֲגִיגִ֥י תִבְעַר־אֵ֑שׁ דִּ֜בַּ֗רְתִּי בִּלְשֽׁוֹנִי:

הֽוֹדִ֘יעֵ֚נִי יְהֹוָ֨ה | קִצִּ֗י וּמִדַּ֣ת יָמַ֣י מַה־הִ֑יא אֵֽדְעָ֗ה מֶה־חָדֵ֥ל אָֽנִי:

הִנֵּ֚ה טְפָח֨וֹת | נָ֘תַ֚תָּה יָמַ֗י וְחֶלְדִּ֣י כְאַ֣יִן נֶגְדֶּ֑ךָ אַךְ־כָּל־הֶ֥בֶל כָּל־אָ֜דָ֗ם נִצָּ֥ב סֶֽלָה:

אַךְ־בְּצֶ֚לֶם | יִתְהַלֶּךְ־אִ֗ישׁ אַךְ־הֶ֥בֶל יֶֽהֱמָי֑וּן יִ֜צְבֹּ֗ר וְֽלֹא־יֵדַ֥ע מִי־אֹֽסְפָֽם:

וְעַתָּֽה מַה־קִּוִּ֣יתִי אֲדֹנָ֑י תּֽוֹחַלְתִּ֗י לְךָ֣ הִֽיא:

מִכָּל־פְּשָׁעַ֥י הַצִּילֵ֑נִי חֶרְפַּ֥ת נָ֜בָ֗ל אַל־תְּשִׂימֵֽנִי:

נֶֽאֱלַמְתִּי לֹ֥א אֶפְתַּח־פִּ֑י כִּ֖י אַתָּ֣ה עָשִֽׂיתָ:

הָסֵ֣ר מֵֽעָלַ֣י נִגְעֶ֑ךָ מִתִּגְרַ֥ת יָ֜דְךָ֗ אֲנִ֣י כָלִֽיתִי:

בְּתֽוֹכָ֘ח֚וֹת עַל־עָו‍ֹ֨ן | יִסַּ֬רְתָּ אִ֗ישׁ וַתֶּ֣מֶס כָּעָ֣שׁ חֲמוּד֑וֹ אַ֚ךְ הֶ֖בֶל כָּל־אָדָ֣ם סֶֽלָה:

שִֽׁמְעָ֥ה־תְפִלָּתִ֨י | יְהֹוָ֡ה וְשַׁוְעָתִ֨י | הַֽאֲזִינָה֘ אֶל־דִּמְעָתִ֗י אַל־תֶּֽ֫חֱרָ֥שׁ כִּ֚י גֵ֣ר אָֽנֹכִ֣י עִמָּ֑ךְ תּ֜וֹשָׁ֗ב כְּכָל־אֲבוֹתָֽי:

הָשַׁ֣ע מִמֶּ֣נִּי וְאַבְלִ֑יגָה בְּטֶ֖רֶם אֵלֵ֣ךְ וְאֵינֶֽנִּי:

ספר תהילים

פרק ממ.

כמה מעלות טובות שעשה הקדוש ברוך הוא עם ישראל ומי יכול למלל גבורתו אגידה ואדברה עצמו מספר. ברא העולם בשביל ישראל קרע הים בשביל ישראל ואיננו חפץ בזבחים רק לשמוע בקולו:

לַֽמְנַצֵּ֖חַ לְדָוִ֥ד מִזְמֽוֹר:

קַוֹּ֣ה קִוִּ֣יתִי יְהֹוָ֑ה וַיֵּ֥ט אֵ֜לַ֗י וַיִּשְׁמַ֥ע שַׁוְעָתִֽי:

וַיַּ֚עֲלֵ֨נִי | מִבּ֥וֹר שָׁאוֹן֘ מִטִּ֪יט הַיָּוֵ֥ן וַיָּ֖קֶם עַל־סֶ֥לַע רַ֜גְלָ֗י כּוֹנֵ֥ן אֲשֻׁרָֽי:

וַיִּתֵּ֬ן בְּפִ֨י | שִׁ֥יר חָדָשׁ֘ תְּהִלָּ֪ה לֵֽאלֹ֫הֵ֥ינוּ יִרְא֣וּ רַבִּ֣ים וְיִירָ֑אוּ וְ֜יִבְטְח֗וּ בַּֽיהֹוָֽה:

אַֽשְֽׁרֵ֥י הַגֶּ֗בֶר אֲשֶׁר־שָׂ֣ם יְ֖הֹוָה מִבְטַח֑וֹ וְֽלֹֽא־פָנָ֥ה אֶל־רְ֜הָבִ֗ים וְשָׂטֵ֥י כָזָֽב:

רַבּ֚וֹת עָשִׂ֨יתָ | אַתָּ֚ה יְהֹוָ֣ה אֱלֹהַי֘ נִפְלְאֹתֶ֥יךָ וּמַחְשְׁבֹתֶ֗יךָ אֵ֫לֵ֥ינוּ אֵ֚ין | עֲרֹ֬ךְ אֵלֶ֗יךָ אַגִּ֥ידָה וַֽאֲדַבֵּ֑רָה עָֽ֜צְמ֗וּ מִסַּפֵּֽר:

זֶ֚בַח וּמִנְחָ֨ה | לֹֽא־חָפַ֗צְתָּ אָ֖זְנַיִם כָּרִ֣יתָ לִּ֑י עוֹלָ֥ה וַֽ֜חֲטָאָ֗ה לֹ֣א שָׁאָֽלְתָּ:

אָ֣ז אָ֖מַרְתִּי הִנֵּה־בָ֑אתִי בִּמְגִלַּת־סֵ֜֗פֶר כָּת֥וּב עָלָֽי:

לַֽעֲשׂ֬וֹת רְצֽוֹנְךָ֣ אֱלֹהַ֣י חָפָ֑צְתִּי וְ֜תוֹרָֽתְךָ֗ בְּת֣וֹךְ מֵעָֽי:

בִּשַּׂ֚רְתִּי צֶ֨דֶק | בְּקָ֘הָ֚ל רָ֗ב הִנֵּ֣ה שְׂ֖פָתַי לֹ֣א אֶכְלָ֑א יְ֜הֹוָ֗ה אַתָּ֥ה יָדָֽעְתָּ:

צִדְקָֽתְךָ֚ לֹֽא־כִסִּ֨יתִי | בְּת֬וֹךְ לִבִּ֗י אֱמוּנָֽתְךָ֣ וּתְשׁוּעָֽתְךָ֣ אָמָ֑רְתִּי לֹא־כִחַ֖דְתִּי חַסְדְּךָ֥ וַֽ֜אֲמִתְּךָ֗ לְקָהָ֥ל רָֽב:

אַתָּ֚ה יְהֹוָ֗ה לֹא־תִכְלָ֣א רַֽחֲמֶ֣יךָ מִמֶּ֑נִּי חַסְדְּךָ֥ וַֽ֜אֲמִתְּךָ֗ תָּמִ֥יד יִצְּרֽוּנִי:

כִּ֚י אָֽפְפ֨וּ עָלַ֪י רָע֡וֹת עַד־אֵ֬ין מִסְפָּ֗ר הִשִּׂיג֣וּנִי עֲ֖ו‍ֹנֹתַי וְלֹא־יָכֹ֣לְתִּי לִרְא֑וֹת עָֽצְמ֖וּ מִשַּֽׂעֲר֥וֹת רֹ֜אשִׁ֗י וְלִבִּ֥י עֲזָבָֽנִי:

רְצֵֽה־ יְ֖הֹוָה לְהַצִּילֵ֑נִי יְ֜הֹוָ֗ה לְעֶזְרָ֥תִי חֽוּשָׁה:

יֵבֹ֚שׁוּ וְיַחְפְּר֨וּ | יַחַד֘ מְבַקְשֵׁ֥י נַפְשִׁ֗י לִסְפּ֫וֹתָ֥הּ יִסֹּ֣גוּ אָ֖חוֹר וְיִכָּֽלְמ֑וּ חֲ֜פֵצֵ֗י רָֽעָתִֽי:

יָשֹֽׁמּוּ עַל־עֵ֣קֶב בָּשְׁתָּ֑ם הָאֹֽמְרִ֥ים לִ֜֗י הֶאָ֥ח | הֶאָֽח:

יָ֘שִׂ֚ישׂוּ וְיִשְׂמְח֨וּ | בְּךָ֗ כָּל־מְבַ֫קְשֶׁ֥יךָ יֹֽאמְר֣וּ תָ֖מִיד יִגְדַּ֣ל יְהֹוָ֑ה אֹֽ֜הֲבֵ֗י תְּשֽׁוּעָתֶֽךָ:

וַֽאֲנִ֚י | עָנִ֣י וְאֶבְיוֹן֘ אֲדֹנָ֪י יַֽחֲשָׁב֫ לִ֥י עֶזְרָתִ֣י וּמְפַלְטִ֣י אַ֑תָּה אֱ֜לֹהַ֗י אַל־תְּאַחַֽר:

ספר תהילים

פרק מאמא.

כמה מדות טובות והתעוררות רב להשכיל ולהשגיח היאך יתן צדקה מי ומי קודם ואשרי מי שמשכיל על החולה ונותן לו מה שצריך לחליו:

לַֽמְנַצֵּ֗חַ מִזְמ֥וֹר לְדָוִֽד:

אַשְׁרֵי מַשְׂכִּ֣יל אֶל־דָּ֑ל בְּי֥וֹם רָ֜עָ֗ה יְמַלְּטֵ֥הוּ יְהֹוָֽה:

יְהֹוָ֨ה | יִשְׁמְרֵ֣הוּ וִֽ֖יחַיֵּהוּ וְאֻשַּׁ֣ר (כתיב יְאֻשַּׁ֣ר) בָּאָ֑רֶץ וְאַֽל־תִּ֜תְּנֵ֗הוּ בְּנֶ֣פֶשׁ אֹֽיְבָֽיו:

יְֽהוָ֗ה יִ֖סְעָדֶנּוּ עַל־עֶ֣רֶשׂ דְּוָ֑י כָּל־מִ֜שְׁכָּב֗וֹ הָפַ֥כְתָּ בְחָלְיֽוֹ:

אֲנִי־אָ֖מַרְתִּי יְהֹוָ֣ה חָנֵּ֑נִי רְפָאָ֥ה נַ֜פְשִׁ֗י כִּי־חָטָ֥אתִי לָֽךְ:

אֽוֹיְבַ֗י יֹֽאמְר֣וּ רַ֣ע לִ֑י מָתַ֥י יָ֜מ֗וּת וְאָבַ֥ד שְׁמֽוֹ:

וְאִם־בָּ֬א לִרְא֨וֹת | שָׁ֬וְא יְדַבֵּ֗ר לִבּ֗וֹ יִֽקְבָּץ־אָ֥וֶן ל֑וֹ יֵצֵ֖א לַח֣וּץ יְדַבֵּֽר:

יַ֗חַד עָלַ֣י יִ֖תְלַֽחֲשׁוּ כָּל־שֹׂנְאָ֑י עָלַ֓י | יַחְשְׁב֖וּ רָעָ֣ה לִֽי:

דְּֽבַר־בְּ֖לִיַּעַל יָצ֣וּק בּ֑וֹ וַֽאֲשֶׁ֥ר שָׁ֜כַ֗ב לֹֽא־יוֹ֘סִ֥יף לָקֽוּם:

גַּ֚ם אִישׁ־שְׁלוֹמִ֨י | אֲשֶׁר־בָּטַ֣חְתִּי ב֖וֹ אוֹכֵ֣ל לַחְמִ֑י הִגְדִּ֖יל עָלַ֣י עָקֵֽב:

וְאַתָּ֚ה יְהֹוָ֗ה חָנֵּ֥נִי וַֽהֲקִימֵ֥נִ֥י וַֽאֲשַׁלְּמָ֥ה לָהֶֽם:

בְּזֹ֣את יָ֖דַעְתִּי כִּֽי־חָפַ֣צְתָּ בִּ֑י כִּ֚י לֹֽא־יָרִ֖יעַ אֹֽיְבִ֣י עָלָֽי:

וַֽאֲנִ֗י בְּ֖תֻמִּי תָּמַ֣כְתָּ בִּ֑י וַתַּצִּיבֵ֖נִי לְפָנֶ֣יךָ לְעוֹלָֽם:

בָּ֘ר֚וּךְ יְהֹוָ֨ה | אֱלֹ֘הֵ֚י יִשְׂרָאֵ֗ל מֵ֖הָֽעוֹלָם וְעַ֥ד הָֽעוֹלָ֗ם אָ֘מֵ֚ן | וְאָמֵֽן:

ספר תהילים

פרק מבמב.

זה המזמור מעורר לבבות בני ישראל הבלתי מרגישים חורבן הגדול ואבדה ורעה שגלו מעל שלחן אביהם. ולו חכמו ישכילו אשר היו להם טובה גדולה בבואם ליראות שלש פעמים בשנה לרגל בשמחה בחיל גדול ולא היה להם שטן ופגע רע. וה׳ יתן רחמים לפנינו מעתה ועד עולם אמן סלה:

לַֽמְנַצֵּ֜חַ מַשְׂכִּ֥יל לִבְנֵי־קֹֽרַח:

כְּאַיָּ֗ל תַּֽעֲרֹ֥ג עַל־אֲפִיקֵי־מָ֑יִם כֵּ֚ן נַפְשִׁ֨י תַֽעֲרֹ֖ג אֵלֶ֣יךָ אֱלֹהִֽים:

צָמְאָ֬ה נַפְשִׁ֨י | לֵֽאלֹהִים֘ לְאֵ֪ל֫ חָ֥י מָתַ֥י אָב֑וֹא וְ֜אֵֽרָאֶ֗ה פְּנֵ֣י אֱלֹהִֽים:

הָֽיְתָה־לִּ֬י דִמְעָתִ֣י לֶ֖חֶם יוֹמָ֣ם וָלָ֑יְלָה בֶּֽאֱמֹ֥ר אֵלַ֥י כָּל־הַ֜יּ֗וֹם אַיֵּ֥ה אֱלֹהֶֽיךָ:

אֵ֚לֶּה אֶזְכְּרָ֨ה | וְאֶשְׁפְּכָ֤ה עָלַ֨י | נַפְשִׁ֗י כִּ֚י אֶֽעֱבֹ֨ר | בַּסָּךְ֘ אֶדַּדֵּ֗ם עַד־בֵּ֥ית אֱלֹ֫הִ֥ים בְּקֽוֹל־רִנָּ֥ה וְ֜תוֹדָ֗ה הָ֘מ֥וֹן חוֹגֵֽג:

מַה־תִּֽשְׁתּ֬וֹחֲחִ֨י | נַפְשִׁי֘ וַתֶּֽהֱמִ֪י עָ֫לָ֥י הוֹחִ֣ילִי לֵֽ֖אלֹהִים כִּי־ע֥וֹד אוֹדֶ֗נּוּ יְשׁוּע֥וֹת פָּנָֽיו:

אֱֽלֹהַ֗י עָלַי֘ נַפְשִׁ֪י תִשְׁתּ֫וֹחָ֥ח עַל־כֵּ֗ן אֶ֖זְכָּרְךָ מֵאֶ֣רֶץ יַרְדֵּ֑ן וְ֜חֶרְמוֹנִ֗ים מֵהַ֥ר מִצְעָֽר:

תְּהֽוֹם־אֶל־תְּה֣וֹם ק֖וֹרֵא לְק֣וֹל צִנּוֹרֶ֑יךָ כָּל־מִשְׁבָּרֶ֥יךָ וְ֜גַלֶּ֗יךָ עָלַ֥י עָבָֽרוּ:

יוֹמָ֚ם | יְצַוֶּ֬ה יְהֹוָ֨ה | חַסְדּ֗וֹ וּ֖בַלַּיְלָה שִׁירֹ֣ה עִמִּ֑י תְּ֜פִלָּ֗ה לְאֵ֣ל חַיָּֽי:

אֽוֹמְרָ֚ה | לְאֵ֥ל סַלְעִי֘ לָמָ֪ה שְׁכַ֫חְתָּ֥נִי לָֽמָּה־קֹדֵ֥ר אֵ֜לֵ֗ךְ בְּלַ֣חַץ אוֹיֵֽב:

בְּרֶ֚צַח | בְּֽעַצְמוֹתַ֗י חֵֽרְפ֥וּנִי צֽוֹרְרָ֑י בְּאָמְרָ֖ם אֵלַ֥י כָּל־הַ֜יּ֗וֹם אַיֵּ֥ה אֱלֹהֶֽיךָ:

מַה־תִּֽשְׁתּ֬וֹחֲחִ֨י | נַפְשִׁי֘ וּמַה־תֶּֽהֱמִ֪י עָ֫לָ֥י הוֹחִ֣ילִי לֵֽ֖אלֹהִים כִּי־ע֣וֹד אוֹדֶ֑נּוּ יְשׁוּעֹ֥ת פָּ֜נַ֗י וֵֽאלֹהָֽי:

ספר תהילים

פרק מגמג.

תפלה גדולה על גודל הצרות מגוי לא חסיד. ויהי רצון שישלח מלך המשיח ואליהו הנביא, והמה ינחונו לבהמ״ק להקריב קרבנות כבתחלה:

שָׁפְטֵ֚נִי אֱלֹהִ֨ים | וְרִֽ֘יבָ֚ה רִיבִ֗י מִגּ֣וֹי לֹ֣א חָסִ֑יד מֵ֚אִ֥ישׁ מִרְמָ֖ה וְעַוְלָ֣ה תְפַלְּטֵֽנִי:

כִּֽי־אַתָּ֨ה | אֱלֹהֵ֣י מָֽעוּזִּי֘ לָמָ֪ה זְנַ֫חְתָּ֥נִי לָֽמָּה־קֹדֵ֥ר אֶתְהַלֵּ֗ךְ בְּלַ֣חַץ אוֹיֵֽב:

שְׁלַח־אֽוֹרְךָ֣ וַֽ֖אֲמִתְּךָ הֵ֣מָּה יַנְח֑וּנִי יְבִיא֥וּנִי אֶל־הַר־קָדְשְׁךָ֗ וְאֶל־מִשְׁכְּנוֹתֶֽיךָ:

וְאָב֚וֹאָה | אֶל־מִזְבַּ֬ח אֱלֹהִ֗ים אֶל־אֵל֘ שִׂמְחַ֪ת גִּ֫ילִ֥י וְאֽוֹדְךָ֥ בְכִנּ֑וֹר אֱלֹהִ֥ים אֱלֹהָֽי:

מַה־תִּֽשְׁתּֽ֬וֹחֲחִ֨י | נַפְשִׁי֘ וּמַה־תֶּֽהֱמִ֪י עָ֫לָ֥י הוֹחִ֣ילִי לֵֽ֖אלֹהִים כִּי־ע֣וֹד אוֹדֶ֑נּוּ יְשׁוּעֹ֥ת פָּ֜נַ֗י וֵֽאלֹהָֽי:

ספר תהילים

פרק מדמד.

המשורר מאונן ומקונן במר נפש על גלות המר הזה, וכל יום אנו ותורתנו מוכלמים באמרם החליף ה׳ אותנו באומה אחרת, ונחשבנו כצאן לטבח למשל ולשנינה, לכך ראוי לפדות אותנו למען שמו הגדול אשר עמנו בגלות:

יום ח

לַֽמְנַצֵּ֬חַ לִבְנֵי־קֹ֬רַח מַשְׂכִּֽיל:

אֱלֹהִ֚ים | בְּאָזְנֵ֬ינוּ שָׁמַ֗עְנוּ אֲבוֹתֵ֥ינוּ סִפְּרוּ־לָ֑נוּ פֹּֽעַל־פָּעַ֥לְתָּ בִֽ֜ימֵיהֶ֗ם בִּ֣ימֵי קֶֽדֶם:

אַתָּ֚ה | יָֽדְךָ֡ גּוֹיִ֣ם ה֖וֹרַשְׁתָּ וַתִּטָּעֵ֑ם תָּרַ֥ע לְ֜אֻמִּ֗ים וַֽתְּשַׁלְּחֵֽם:

כִּ֚י לֹ֪א בְחַרְבָּ֡ם יָֽרְשׁוּ־אָ֗רֶץ וּזְרוֹעָם֘ לֹֽא־הוֹשִׁ֪יעָה֫ לָּ֥מוֹ כִּי־יְמִֽינְךָ֣ וּ֖זְרֽוֹעֲךָ וְא֥וֹר פָּ֜נֶ֗יךָ כִּ֣י רְצִיתָֽם:

אַתָּה־ה֣וּא מַלְכִּ֣י אֱלֹהִ֑ים צַ֜וֵּ֗ה יְשׁוּע֥וֹת יַֽעֲקֹֽב:

בְּךָ צָרֵ֣ינוּ נְנַגֵּ֑חַ בְּ֜שִׁמְךָ֗ נָב֥וּס קָמֵֽינוּ:

כִּ֚י לֹ֣א בְקַשְׁתִּ֣י אֶבְטָ֑ח וְ֜חַרְבִּ֗י לֹ֣א תֽוֹשִׁיעֵֽנִי:

כִּ֣י הֽ֖וֹשַׁעְתָּנוּ מִצָּרֵ֑ינוּ וּמְשַׂנְאֵ֥ינוּ הֱבִישֽׁוֹתָ:

בֵּ֣אלֹהִים הִלַּ֣לְנוּ כָל־הַיּ֑וֹם וְשִׁמְךָ֓ | לְעוֹלָ֖ם נוֹדֶ֣ה סֶֽלָה:

אַף־זָ֖נַחְתָּ וַתַּכְלִימֵ֑נוּ וְלֹ֥א תֵ֜צֵ֗א בְּצִבְאוֹתֵֽינוּ:

תְּשִׁיבֵ֣נוּ אָ֖חוֹר מִנִּי־צָ֑ר וּ֜מְשַׂנְאֵ֗ינוּ שָׁ֣סוּ לָֽמוֹ:

תִּתְּנֵנוּ כְּצֹ֣אן מַֽאֲכָ֑ל וּ֜בַגּוֹיִ֗ם זֵֽרִיתָֽנוּ:

תִּמְכֹּר־עַמְּךָ֥ בְלֹא־ה֑וֹן וְלֹ֥א רִ֜בִּ֗יתָ בִּמְחִֽירֵיהֶֽם:

תְּשִׂימֵ֣נוּ חֶ֖רְפָּה לִשְׁכֵנֵ֑ינוּ לַ֥עַג וָ֜קֶ֗לֶס לִסְבִֽיבוֹתֵֽינוּ:

תְּשִׂימֵ֣נוּ מָ֖שָׁל בַּגּוֹיִ֑ם מְנ֥וֹד רֹ֜֗אשׁ בַּֽלְאֻמִּֽים:

כָּל־הַ֖יּוֹם כְּלִמָּתִ֣י נֶגְדִּ֑י וּבֹ֖שֶׁת פָּנַ֣י כִּסָּֽתְנִי:

מִקּוֹל־מְחָרֵ֥ף וּמְגַדֵּ֑ף מִפְּנֵ֖י א֜וֹיֵ֗ב וּמִתְנַקֵּֽם:

כָּל־זֹ֣את בָּ֖אַתְנוּ וְלֹ֣א שְׁכַֽחֲנ֑וּךָ וְלֹֽא־שִׁ֜קַּ֗רְנוּ בִּבְרִיתֶֽךָ:

לֹֽא־נָס֣וֹג אָח֣וֹר לִבֵּ֑נוּ וַתֵּ֥ט אֲשֻׁרֵ֗ינוּ מִנִּ֥י אָרְחֶֽךָ:

כִּ֣י דִ֖כִּיתָנוּ בִּמְק֣וֹם תַּנִּ֑ים וַתְּכַ֖ס עָלֵ֣ינוּ בְצַלְמָֽוֶת:

אִם־שָׁ֖כַחְנוּ שֵׁ֣ם אֱלֹהֵ֑ינוּ וַנִּפְרֹ֥שׂ כַּ֜פֵּ֗ינוּ לְאֵ֣ל זָֽר:

הֲלֹא־אֱלֹהִ֥ים יַֽחֲקָר־זֹ֑את כִּי־ה֥וּא יֹ֜דֵ֗עַ תַּֽעֲלֻמ֥וֹת לֵֽב:

כִּֽי־ עָ֖לֶיךָ הֹרַ֣גְנוּ כָל־הַיּ֑וֹם נֶ֜חְשַׁ֗בְנוּ כְּצֹ֣אן טִבְחָֽה:

ע֚וּרָה | לָ֖מָּה תִישַׁ֥ן | אֲדֹנָ֑י הָ֜קִ֗יצָה אַל־תִּזְנַ֥ח לָנֶֽצַח:

לָ֣מָּה פָנֶ֣יךָ תַסְתִּ֑יר תִּשְׁכַּ֖ח עָנְיֵ֣נוּ וְֽלַֽחֲצֵֽנוּ:

כִּ֚י שָׁ֣חָה לֶֽעָפָ֣ר נַפְשֵׁ֑נוּ דָּֽבְקָ֖ה לָאָ֣רֶץ בִּטְנֵֽנוּ:

ק֣וּמָה עֶזְרָ֣תָה לָּ֑נוּ וּ֜פְדֵ֗נוּ לְמַ֣עַן חַסְדֶּֽךָ:

ספר תהילים

פרק מהמה.

המשורר אמר שיר זה על מלך המשיח, ומספר מעלתו ומדותיו וכבודו ועשרו וממשלתו, וישראל מצפים וזוכרים ואומרים בכל דור ודור מתי יבא מלך המשיח:

לַֽמְנַצֵּ֣חַ עַל־שֽׁ֖שַֹׁנִּים לִבְנֵי־קֹ֑רַח מַ֜שְׂכִּ֗יל שִׁ֣יר יְדִידֹֽת:

רָ֘חַ֚שׁ לִבִּ֨י | דָּ֘בָ֚ר ט֗וֹב אֹמֵ֣ר אָ֖נִי מַֽעֲשַׂ֣י לְמֶ֑לֶךְ לְ֜שׁוֹנִ֗י עֵ֚ט | סוֹפֵ֬ר מָהִֽיר:

יָפְיָפִ֡יתָ מִבְּנֵ֣י אָדָ֗ם ה֣וּצַק חֵ֖ן בְּשִׂפְתוֹתֶ֑יךָ עַל־כֵּ֚ן בֵּֽרַכְךָ֖ אֱלֹהִ֣ים לְעוֹלָֽם:

חֲגֽוֹר־חַרְבְּךָ֣ עַל־יָרֵ֣ךְ גִּבּ֑וֹר הֽ֜וֹדְךָ֗ וַֽהֲדָרֶֽךָ:

וַֽהֲדָֽ֬רְךָ | צְלַ֬ח רְכַ֗ב עַל־דְּבַר־אֱ֖מֶת וְעַנְוָה־צֶּ֑דֶק וְתֽוֹרְךָ֖ נֽוֹרָא֣וֹת יְמִינֶֽךָ:

חִצֶּ֗יךָ שְׁנ֫וּנִ֥ים עַ֖מִּים תַּחְתֶּ֣יךָ יִפְּל֑וּ בְּ֜לֵ֗ב אֽוֹיְבֵ֥י הַמֶּֽלֶךְ:

כִּסְאֲךָ֣ אֱ֖לֹהִים עוֹלָ֣ם וָעֶ֑ד שֵׁ֥בֶט מִ֜ישֹׁ֗ר שֵׁ֣בֶט מַלְכוּתֶֽךָ:

אָהַ֣בְתָּ צֶּדֶק֘ וַתִּשְׂנָא־רֶ֗שַׁע עַל־כֵּ֚ן | מְשָֽׁחֲךָ֡ אֱלֹהִ֣ים אֱ֖לֹהֶיךָ שֶׁ֥מֶן שָׂשׂ֗וֹן מֵֽחֲבֵרֶֽךָ:

מֹ֤ר וַֽאֲהָל֣וֹת קְ֖צִיעוֹת כָּל־בִּגְדֹתֶ֑יךָ מִן־הֵ֥יכְלֵי שֵׁ֜֗ן מִנִּ֥י שִׂמְּחֽוּךָ:

בְּנ֣וֹת מְ֖לָכִים בִּיקְּרוֹתֶ֑יךָ נִצְּבָ֖ה שֵׁגָ֥ל לִ֜ימִֽינְךָ֗ בְּכֶ֣תֶם אוֹפִֽיר:

שִׁמְעִי־בַ֣ת וּ֖רְאִי וְהַטִּ֣י אָזְנֵ֑ךְ וְשִׁכְחִ֥י עַ֜מֵּ֗ךְ וּבֵ֥ית אָבִֽיךְ:

וְיִתְאָ֣ו הַמֶּ֣לֶךְ יָפְיֵ֑ךְ כִּי־ה֥וּא אֲ֜דֹנַ֗יִךְ וְהִשְׁתַּֽחֲוִי־לֽוֹ:

וּבַת־צֹ֨ר | בְּ֖מִנְחָה פָּנַ֥יִךְ יְחַלּ֗וּ עֲשִׁ֣ירֵי עָֽם:

כָּל־כְּבוּדָּ֣ה בַת־מֶ֣לֶךְ פְּנִ֑ימָה מִמִּשְׁבְּצ֖וֹת זָהָ֣ב לְבוּשָֽׁהּ:

לִרְקָמוֹת֘ תּוּבַ֪ל לַ֫מֶּ֥לֶךְ בְּתוּל֣וֹת אַֽ֖חֲרֶיהָ רֵֽעוֹתֶ֑יהָ מ֖וּבָא֣וֹת לָֽךְ:

תּ֖וּבַלְנָה בִּשְׂמָחֹ֣ת וָגִ֑יל תְּ֜בוֹאֶ֗ינָה בְּהֵ֣יכַל מֶֽלֶךְ:

תַּ֣חַת אֲ֖בֹתֶיךָ יִֽהְי֣וּ בָנֶ֑יךָ תְּשִׁיתֵ֥מוֹ לְ֜שָׂרִ֗ים בְּכָל־הָאָֽרֶץ:

אַזְכִּ֣ירָה שִׁ֖מְךָ בְּכָל־דֹּ֣ר וָדֹ֑ר עַל־כֵּ֚ן עַמִּ֥ים יְ֜הוֹד֗וּךָ לְעֹלָ֥ם וָעֶֽד:

ספר תהילים

פרק מומו.

בו יסופר בעת שיבוא גוג ומגוג, ישליכו איש כלי מלחמתו, ולא יהיה עוד מלחמה בעולם:

לַֽמְנַצֵּ֥חַ לִבְנֵי־קֹ֑רַח עַל־עֲלָמ֥וֹת שִֽׁיר:

אֱלֹהִ֣ים לָ֖נוּ מַֽחֲסֶ֣ה וָעֹ֑ז עֶזְרָ֥ה בְ֜צָר֗וֹת נִמְצָ֥א מְאֹֽד:

עַל־כֵּ֣ן לֹא־נִ֖ירָא בְּהָמִ֣יר אָ֑רֶץ וּבְמ֥וֹט הָ֜רִ֗ים בְּלֵ֣ב יַמִּֽים:

יֶֽהֱמ֣וּ יֶחְמְר֣וּ מֵימָ֑יו יִֽרְעֲשׁ֨וּ הָרִ֖ים בְּגַֽאֲוָת֣וֹ סֶֽלָה:

נָהָ֗ר פְּלָגָ֗יו יְשַׂמְּח֥וּ עִיר־אֱלֹהִ֑ים קְ֜דֹ֗שׁ מִשְׁכְּנֵ֥י עֶלְיֽוֹן:

אֱלֹהִ֣ים בְּ֖קִרְבָּהּ בַּל־תִּמּ֑וֹט יַעְזְּרֶ֥הָ אֱ֜לֹהִ֗ים לִפְנ֥וֹת בֹּֽקֶר:

הָמ֣וּ ג֖וֹיִם מָ֣טוּ מַמְלָכ֑וֹת נָתַ֥ן בְּקוֹל֗וֹ תָּמ֥וּג אָֽרֶץ:

יְהֹוָ֣ה צְבָא֣וֹת עִמָּ֑נוּ מִשְׂגַּב־לָ֜֗נוּ אֱלֹהֵ֖י יַֽעֲקֹ֣ב סֶֽלָה:

לְכֽוּ־חֲ֖זוּ מִפְעֲל֣וֹת יְהֹוָ֑ה אֲשֶׁר־שָׂ֖ם שַׁמּ֣וֹת בָּאָֽרֶץ:

מַשְׁבִּ֣ית מִלְחָמוֹת֘ עַד־קְצֵ֪ה הָ֫אָ֥רֶץ קֶ֣שֶׁת יְ֖שַׁבֵּר וְקִצֵּ֣ץ חֲנִ֑ית עֲ֜גָל֗וֹת יִשְׂרֹ֥ף בָּאֵֽשׁ:

הַרְפּ֣וּ וּ֖דְעוּ כִּי־אָֽנֹכִ֣י אֱלֹהִ֑ים אָר֥וּם בַּ֜גּוֹיִ֗ם אָר֥וּם בָּאָֽרֶץ:

יְהֹוָ֣ה צְבָא֣וֹת עִמָּ֑נוּ מִשְׂגַּב־לָֹ֜נוּ אֱלֹהֵ֖י יַֽעֲקֹ֣ב סֶֽלָה:

ספר תהילים

פרק מזמז.

בו מבואר שלא יהיה עוד מלחמה אחר מלחמת גוג ומגוג, והקדוש ברוך הוא יתן לנו התשועה ונזכה לעלות לרגל אמן:

לַמְנַצֵּ֬חַ | לִבְנֵי־קֹ֬רַח מִזְמֽוֹר:

כָּל־הָ֖עַמִּים תִּקְעוּ־כָ֑ף הָרִ֥יעוּ לֵֽ֜אלֹהִ֗ים בְּק֣וֹל רִנָּֽה:

כִּי־יְ֖הֹוָה עֶלְי֣וֹן נוֹרָ֑א מֶ֥לֶךְ גָּ֜ד֗וֹל עַל־כָּל־הָאָֽרֶץ:

יַדְבֵּ֣ר עַמִּ֣ים תַּחְתֵּ֑ינוּ וּ֜לְאֻמִּ֗ים תַּ֣חַת רַגְלֵֽינוּ:

יִבְחַר־לָ֥נוּ אֶת־נַֽחֲלָתֵ֑נוּ אֶ֥ת גְּא֨וֹן יַֽעֲקֹ֖ב אֲשֶׁר־אָהֵ֣ב סֶֽלָה:

עָלָ֣ה אֱ֖לֹהִים בִּתְרוּעָ֑ה יְ֜הֹוָ֗ה בְּק֣וֹל שׁוֹפָֽר:

זַמְּר֣וּ אֱלֹהִ֣ים זַמֵּ֑רוּ זַמְּר֖וּ לְמַלְכֵּ֣נוּ זַמֵּֽרוּ:

כִּ֚י מֶ֣לֶךְ כָּל־הָאָ֣רֶץ אֱלֹהִ֑ים זַמְּר֥וּ מַשְׂכִּֽיל:

מָלַ֣ךְ אֱ֖לֹהִים עַל־גּוֹיִ֑ם אֱ֜לֹהִ֗ים יָשַׁ֚ב | עַל־כִּסֵּ֬א קָדְשֽׁוֹ:

נְדִ֘יבֵ֚י עַמִּ֨ים | נֶֽאֱסָ֗פוּ עַם֘ אֱלֹהֵ֪י אַבְרָ֫הָ֥ם כִּ֥י לֵ֖אלֹהִֽים מָֽגִנֵּי־אֶ֗רֶץ מְאֹ֣ד נַֽעֲלָֽה:

ספר תהילים

פרק מחמח.

המשורר מתנבא על ימות המשיח ושבח ירושלים בבנינה ובקרבנות ובאותו פעם יאמרו ישראל כאשר שמענו מפי הנביאים כן זכינו לראות:

שִׁ֥יר מִ֜זְמ֗וֹר לִבְנֵי־קֹֽרַח:

גָּד֣וֹל יְ֖הֹוָה וּמְהֻלָּ֣ל מְאֹ֑ד בְּעִ֥יר אֱ֜לֹהֵ֗ינוּ הַר־קָדְשֽׁוֹ:

יְפֵ֥ה נוֹף֘ מְשׂ֪וֹשׂ כָּל־הָ֫אָ֥רֶץ הַר־צִ֖יּוֹן יַרְכְּתֵ֣י צָפ֑וֹן קִ֜רְיַ֗ת מֶ֣לֶךְ רָֽב:

אֱלֹהִ֥ים בְּאַרְמְנוֹתֶ֗יהָ נוֹדַ֥ע לְמִשְׂגָּֽב:

כִּֽי־הִנֵּ֣ה הַמְּלָכִ֣ים נֽוֹעֲד֑וּ עָֽבְר֥וּ יַחְדָּֽו:

הֵ֣מָּה רָ֖אוּ כֵּ֣ן תָּמָ֑הוּ נִבְהֲל֥וּ נֶחְפָּֽזוּ:

רְעָדָה אֲחָזָ֣תַם שָׁ֑ם חִ֜֗יל כַּיּֽוֹלֵֽדָה:

בְּר֥וּחַ קָדִ֑ים תְּ֜שַׁבֵּ֗ר אֳנִיּ֥וֹת תַּרְשִֽׁישׁ:

כַּֽאֲשֶׁ֚ר שָׁמַ֨עְנוּ | כֵּ֚ן רָאִ֗ינוּ בְּעִ֣יר יְהֹוָה־צְ֖בָאוֹת בְּעִ֣יר אֱלֹהֵ֑ינוּ אֱלֹ֘הִ֚ים יְכֽוֹנְנֶ֖הָ עַד־עוֹלָ֣ם סֶֽלָה:

דִּמִּ֣ינוּ אֱלֹהִ֣ים חַסְדֶּ֑ךָ בְּ֜קֶ֗רֶב הֵֽיכָלֶֽךָ:

כְּשִׁמְךָ֚ אֱלֹהִ֗ים כֵּ֣ן תְּ֖הִלָּֽתְךָ עַל־קַצְוֵי־אֶ֑רֶץ צֶ֜֗דֶק מָֽלְאָ֣ה יְמִינֶֽךָ:

יִשְׂמַ֚ח | הַר־צִיּ֗וֹן תָּ֖גֵלְנָה בְּנ֣וֹת יְהוּדָ֑ה לְ֜מַ֗עַן מִשְׁפָּטֶֽיךָ:

סֹ֣בּוּ צִ֖יּוֹן וְהַקִּיפ֑וּהָ סִ֜פְר֗וּ מִגְדָּלֶֽיהָ:

שִׁ֚יתוּ לִבְּכֶ֨ם | לְֽחֵילָ֗ה פַּסְּג֥וּ אַרְמְנוֹתֶ֑יהָ לְמַ֥עַן תְּ֜סַפְּר֗וּ לְד֣וֹר אַֽחֲרֽוֹן:

כִּ֚י זֶ֨ה | אֱלֹהִ֣ים אֱ֖לֹהֵינוּ עוֹלָ֣ם וָעֶ֑ד ה֜וּא יְנַֽהֲגֵ֥נוּ עַל־מֽוּת:

ספר תהילים

פרק מטמט.

מוסר רב והתעוררות על כל העולם על עשיר עני ואביון, ומוכיח על עבירות שאין אדם סובר שהם עבירות לרוב רגילות ומרשיעים את האדם ליום הדין, בפרטות העשירים שאין להם בטחון בהקב״ה רק על ממונם:

יום ט

לַֽמְנַצֵּ֬חַ | לִבְנֵי־קֹ֬רַח מִזְמֽוֹר:

שִׁמְעוּ־זֹ֥את כָּל־הָֽעַמִּ֑ים הַֽ֜אֲזִ֗ינוּ כָּל־י֥שְׁבֵי חָֽלֶד:

גַּם־בְּנֵ֣י אָ֖דָם גַּם־בְּנֵי־אִ֑ישׁ יַ֜֗חַד עָשִׁ֥יר וְאֶבְיֽוֹן:

פִּי יְדַבֵּ֣ר חָכְמ֑וֹת וְהָג֖וּת לִבִּ֣י תְבוּנֽוֹת:

אַטֶּ֣ה לְמָשָׁ֣ל אָזְנִ֑י אֶפְתַּ֥ח בְּ֜כִנּ֗וֹר חִידָתִֽי:

לָ֣מָּה אִ֖ירָא בִּ֣ימֵי רָ֑ע עֲו‍ֹ֖ן עֲקֵבַ֣י יְסוּבֵּֽנִי:

הַבֹּֽטְחִ֥ים עַל־חֵילָ֑ם וּבְרֹ֥ב עָ֜שְׁרָ֗ם יִתְהַלָּֽלוּ:

אָ֗ח לֹֽא־פָדֹ֣ה יִפְדֶּ֣ה אִ֑ישׁ לֹֽא־יִתֵּ֖ן לֵֽאלֹהִ֣ים כָּפְרֽוֹ:

וְיֵקַ֖ר פִּדְי֥וֹן נַפְשָׁ֗ם וְחָ֘דַ֥ל לְעוֹלָֽם:

וִֽיחִי־ע֥וֹד לָנֶ֑צַח לֹ֖א יִרְאֶ֣ה הַשָּֽׁחַת:

כִּ֚י יִרְאֶ֨ה | חֲכָ֘מִ֚ים יָמ֗וּתוּ יַ֚חַד כְּסִ֣יל וָבַ֣עַר יֹֽאבֵ֑דוּ וְעָֽזְב֖וּ לַֽאֲחֵרִ֣ים חֵילָֽם:

קִרְבָּ֚ם בָּתֵּ֨ימוֹ | לְֽעוֹלָ֗ם מִ֖שְׁכְּנֹתָם לְד֣וֹר וָדֹ֑ר קָֽרְא֥וּ בִ֜שְׁמוֹתָ֗ם עֲלֵ֣י אֲדָמֽוֹת:

וְאָדָם בִּיקָ֣ר בַּל־יָלִ֑ין נִמְשַׁ֖ל כַּבְּהֵמ֣וֹת נִדְמֽוּ:

זֶ֣ה דַ֖רְכָּם כֶּ֣סֶל לָ֑מוֹ וְאַֽחֲרֵיהֶ֓ם | בְּפִיהֶ֖ם יִרְצ֣וּ סֶֽלָה:

כַּצֹּ֚אן | לִֽשְׁא֣וֹל שַׁתּוּ֘ מָ֪וֶת יִ֫רְעֵ֥ם וַיִּרְדּ֘וּ בָ֚ם יְשָׁרִ֨ים | לַבֹּ֗קֶר ֖וְצוּרָם (כתיב וְ֖ציּרָם) לְבַלּ֥וֹת שְׁא֗וֹל מִזְּבֻ֥ל לֽוֹ:

אַךְ־אֱלֹהִ֗ים יִפְדֶּה־נַ֖פְשִׁי מִיַּ֣ד שְׁא֑וֹל כִּ֖י יִקָּחֵ֣נִי סֶֽלָה:

אַל־תִּ֖ירָא כִּֽי־יַֽעֲשִׁ֣ר אִ֑ישׁ כִּֽי־יִ֜רְבֶּ֗ה כְּב֣וֹד בֵּיתֽוֹ:

כִּ֚י לֹ֣א בְ֖מוֹתוֹ יִקַּ֣ח הַכֹּ֑ל לֹֽא־יֵרֵ֖ד אַֽחֲרָ֣יו כְּבוֹדֽוֹ:

כִּ֣י נַ֖פְשׁוֹ בְּחַיָּ֣יו יְבָרֵ֑ךְ וְ֜יוֹדֻ֗ךָ כִּֽי־תֵיטִ֥יב לָֽךְ:

תָּבֹא עַד־דּ֣וֹר אֲבוֹתָ֑יו עַד־נֵ֜֗צַח לֹ֣א יִרְאוּ־אֽוֹר:

אָדָ֣ם בִּ֖יקָר וְלֹ֣א יָבִ֑ין נִמְשַׁ֖ל כַּבְּהֵמ֣וֹת נִדְמֽוּ:

ספר תהילים

פרק ננ.

בזה המזמור מדובר כמה תוכחות ומוסרים גדולים, אשר המשורר מוכיח לאותם שאינם עושים תשובה בהכנעה ובנמיכות רוח, וגם הלומדים שאינם מקיימים מה שלומדים רק מן השפה ולחוץ, הם חוטאים ומחטיאים הרבה כהנה וכהנה:

מִזְמ֗וֹר לְאָ֫סָ֥ף אֵ֚ל | אֱֽלֹהִ֡ים יְהֹוָ֗ה דִּבֶּ֥ר וַיִּקְרָא־אָ֑רֶץ מִמִּזְרַח־שֶׁ֜֗מֶשׁ עַד־מְבֹאֽוֹ:

מִצִּיּ֥וֹן מִכְלַל־יֹ֜֗פִי אֱלֹהִ֥ים הוֹפִֽיעַ:

יָ֚בֹ֥א אֱלֹהֵ֗ינוּ וְֽאַל־יֶֽ֫חֱרָ֥שׁ אֵ֣שׁ לְפָנָ֣יו תֹּאכֵ֑ל וּ֜סְבִיבָ֗יו נִשְׂעֲרָ֥ה מְאֹֽד:

יִקְרָ֣א אֶל־הַשָּׁמַ֣יִם מֵעָ֑ל וְאֶל־הָ֜אָ֗רֶץ לָדִ֥ין עַמּֽוֹ:

אִסְפוּ־לִ֥י חֲסִידָ֑י כֹּֽרְתֵ֖י בְרִיתִ֣י עֲלֵי־זָֽבַח:

וַיַּגִּ֣ידוּ שָׁמַ֣יִם צִדְק֑וֹ כִּֽי־אֱלֹהִ֓ים | שֹׁפֵ֖ט ה֣וּא סֶֽלָה:

שִׁמְעָ֚ה עַמִּ֨י | וַֽאֲדַבֵּ֗רָה יִ֖שְׂרָאֵל וְאָעִ֣ידָה בָּ֑ךְ אֱלֹהִ֖ים אֱלֹהֶ֣יךָ אָנֹֽכִי:

לֹ֣א עַל־זְ֖בָחֶיךָ אֽוֹכִיחֶ֑ךָ וְ֜עוֹלֹתֶ֖יךָ לְנֶגְדִּ֣י תָמִֽיד:

לֹֽא־אֶקַּ֣ח מִבֵּֽיתְךָ֣ פָ֑ר מִמִּכְלְאֹתֶ֥יךָ עַתּוּדִֽים:

כִּי־לִ֥י כָל־חַיְתוֹ־יָ֑עַר בְּ֜הֵמ֗וֹת בְּהַרְרֵי־אָֽלֶף:

יָדַעְתִּי כָּל־ע֣וֹף הָרִ֑ים וְזִ֥יז שָֹ֜דַ֗י עִמָּדִֽי:

אִם־אֶ֖רְעַב לֹא־אֹ֣מַר לָ֑ךְ כִּי לִ֥י תֵ֜בֵ֗ל וּמְלֹאָֽהּ:

הַֽאוֹכַל בְּשַׂ֣ר אַבִּירִ֑ים וְדַ֖ם עַתּוּדִ֣ים אֶשְׁתֶּֽה:

זְבַ֣ח לֵאלֹהִ֣ים תּוֹדָ֑ה וְשַׁלֵּ֖ם לְעֶלְי֣וֹן נְדָרֶֽיךָ:

וּקְרָאֵנִי בְּי֣וֹם צָרָ֑ה אֲ֜חַלֶּצְךָ֗ וּֽתְכַבְּדֵֽנִי:

וְלָ֚רָשָׁ֨ע | אָ֘מַ֚ר אֱלֹהִ֗ים מַה־לְּ֖ךָ לְסַפֵּ֣ר חֻקָּ֑י וַתִּשָּׂ֖א בְרִיתִ֣י עֲלֵי־פִֽיךָ:

וְאַתָּה שָׂנֵ֣אתָ מוּסָ֑ר וַתַּשְׁלֵ֖ךְ דְּבָרַ֣י אַֽחֲרֶֽיךָ:

אִם־רָאִ֣יתָ גַ֖נָּב וַתִּ֣רֶץ עִמּ֑וֹ וְעִ֖ם מְנָֽאֲפִ֣ים חֶלְקֶֽךָ:

פִּיךָ שָׁלַ֣חְתָּ בְרָעָ֑ה וּ֜לְשֽׁוֹנְךָ֗ תַּצְמִ֥יד מִרְמָֽה:

תֵּשֵׁב בְּאָחִ֣יךָ תְדַבֵּ֑ר בְּבֶן־אִ֜מְּךָ֗ תִּתֶּן־דֹּֽפִי:

אֵ֚לֶּה עָשִׂ֨יתָ | וְהֶֽחֱרַ֗שְׁתִּי דִּמִּ֗יתָ הֱי֣וֹת אֶֽהְיֶ֣ה כָמ֑וֹךָ אוֹכִֽיחֲךָ֖ וְאֶֽעֶרְכָ֣ה לְעֵינֶֽיךָ:

בִּֽינוּ־נָ֣א זֹ֖את שֹֽׁכְחֵ֣י אֱל֑וֹהַּ פֶּן־אֶ֜טְרֹ֗ף וְאֵ֣ין מַצִּֽיל:

זֹבֵ֥חַ תּוֹדָ֗ה יְכַ֫בְּדָ֥נְנִי וְשָׂ֥ם דֶּ֑רֶךְ אַ֜רְאֶ֗נּוּ בְּיֵ֣שַׁע אֱלֹהִֽים:

הגדרות נגישות