ל' תשרי ה'תשפ"ז

וְהִנֵּה, נֶפֶשׁ הָאָדָם, יָדוּעַ לַכֹּל שֶׁהִיא כְּלוּלָה מִי׳ סְפִירוֹת, חָכְמָה בִּינָה דַּעַת וְכוּ׳. וְאַף שֶׁכּוּלָּן מֵ״רוּחַ פִּיו״ יִתְבָּרֵךְ, כְּדִכְתִיב ״וַיִּפַּח בְּאַפָּיו כוּ׳״, מִכָּל מָקוֹם, דֶּרֶךְ פְּרָט: חָכְמָה־בִּינָה־דַּעַת שֶׁבְּנַפְשׁוֹ הֵן דּוּגְמָא לְחָכְמָה־בִּינָה־דַּעַת שֶׁבְּי׳ סְפִירוֹת, הַמְכוּנּוֹת בְּשֵׁם ״אַבָּא״ וְ״אִמָּא״: וּמִדּוֹת אַהֲבָה וְיִרְאָה וְכוּ׳ שֶׁבְּנַפְשׁוֹ – הֵן דּוּגְמָא לַמִּדּוֹת שֶׁבְּי׳ סְפִירוֹת, הַנִּקְרָאוֹת בְּשֵׁם ״זְעֵיר אַנְפִּין״: וְכֹחַ הַדִּבּוּר שֶׁבְּנַפְשׁוֹ – דּוּגְמָא לַדִּבּוּר הָעֶלְיוֹן, הַנִּקְרָא בְּשֵׁם ״מַלְכוּת״ וּ״שְׁכִינָה״, וְלָכֵן, כְּשֶׁמְּדַבֵּר דִּבְרֵי תוֹרָה – מְעוֹרֵר דִּבּוּר הָעֶלְיוֹן לְיַחֵד הַשְּׁכִינָה, וּמִשּׁוּם הָכֵי קַיְימָא לָן בִּקְרִיאַת־שְׁמַע וּבִרְכַּת הַמָּזוֹן וְדִבְרֵי תוֹרָה – לֹא יָצָא בְּהִרְהוּר בְּלֹא דִבּוּר: