כ"א ניסן ה'תשפ"ז

וְהַשֵּׁנִית – הִיא יְגִיעַת הַנֶּפֶשׁ, שֶׁלֹּא תִכְבַּד עָלֶיהָ הָעֲבוֹדָה לְיַגֵּעַ מַחֲשַׁבְתָּהּ לְהַעֲמִיק וּלְהִתְבּוֹנֵן בִּגְדוּלַּת ה׳ שָׁעָה גְדוֹלָה רְצוּפָה. כִּי שִׁיעוּר שָׁעָה זוֹ – אֵינוֹ שָׁוֶה בְּכָל נֶפֶשׁ, יֵשׁ נֶפֶשׁ זַכָּה בְּטִבְעָהּ, שֶׁמִּיָּד שֶׁמִּתְבּוֹנֶנֶת בִּגְדוּלַּת ה׳ – יַגִּיעַ אֵלֶיהָ הַיִּרְאָה וּפַחַד ה׳, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב בְּשֻׁלְחָן עָרוּךְ אוֹרַח חַיִּים סִימָן א׳: ״כְּשֶׁיִּתְבּוֹנֵן הָאָדָם שֶׁהַמֶּלֶךְ הַגָּדוֹל מֶלֶךְ מַלְכֵי הַמְּלָכִים הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא, אֲשֶׁר ״מְלֹא כָל הָאָרֶץ כְּבוֹדוֹ״, עוֹמֵד עָלָיו וְרוֹאֶה בְּמַעֲשָׂיו – מִיָּד יַגִּיעַ אֵלָיו הַיִּרְאָה וכוּ׳״.